הרבה מחשבות לפני ניתוח

אם תדפדפי אחורה לתחילת אוגוסט תמצאי המון מידע על ימי האישפוז והימים שאחרי . עופר, גל, ירדן , ריקי, רוז ועוד מנותחים שאיני זוכרת כרגע. אשמח לעזור ואף לשוחח בטלפון (לצערי בעלך חושב שאני "משוחדת").
אין סיבה לחשוש שלא תסתדרי עם התזונה לאחר הניתוח. לאחר תקופת ההחלמה את אוכלת הכל. לא נמנעת מכלום. מה שמשתנה זה הכמויות. את מודעת למצבך הנוכחי שהוא לא טוב. אז תחשבי חיובי. עד כמה תהיי מאושרת להיפטר מהמחלות הנילוות. לרדת במשקל בכייף ולשפר את איכות החיים שלך.
שנה טובה ובהצלחה
שולה

אני קראתי באדיקות כמה שבועות אחורה, וההתרשמות שלי היא שכל מי שעבר את הניתוח מדווח על "חיים חדשים". אני מאמינה שגם אני ארגיש ככה, (אופטימית זוכרת???!...) אני משערת שהחששות עולים בעקבות לחצים מבני משפחתי שמביעים פחד בעיקר מפני סיבוכים והידיעה שהצעד הזה הוא בלתי הפיך. בעלי למרות שהיה מאד אסרטיבי פה בפורום דווקא בעד שאעשה את הניתוח, הוא גם זה שרואה כמה אני סובלת מהמחלות הנלוות והעודף שומן.
ביום שני הקרוב עוברת את הבדיקה האחרונה צילום וש"ק וב7 לאוקטובר פגישה שניה לאחר בדיקות בבי"ח זיו . מקווה שאקבל כבר תאריך לניתוח. מקווה שיתנו תאריך מהר כי אני מובטלת ורוצה לעבור מהר את הניתוח, להחלים ולמצוא עבודה.
אשמח לשמוע תגובות על אורך התור בבי"ח זיו.
ליאורה

תרגיעי את בני משפחתך.
תגידי להם שאם באמת הם אוהבים אותך ודואגים לך, שיכבדו את החלטתך, שיחזקו את הידך לקראת החיים החדשים. הרי הם רואים ומודעים לסיבלך במצבך הנוכחי. ואם יש דרך לצאת ממעגל המחלות - למה לא לנצל את חלון ההזדמנויות לאיכות חיים?
המשיכי להיות אופטימית, לשדר אנרגיות חיוביות ולהיות שלמה עם עצמך שבחרת בדרך הנכונה לטפל בעתידך.
בהצלחה
שולה

שלום ליאורה .אני מאד מבינה את החששות שלך והדאגות שלך כמו ששולה אמרה שאם תחזרי קצת אחורה תוכלי לקרוא הכל ולהבין. בכל מקרה לכולנו יש פחדים ודאגות. לי בעיקר הייתה דאגה שאני לא יתעורר מהניתוח ומה אני יעשה יש לי ילדים הם ישארו לבד ובשביל מה אני עושה בכלל את הניתוח אם אני רק מקטרת ובוכה מפחד. זה מאד טבעי . ליאורה מה שאני מציעה לך זה לחשוב מה יקרה אם באמת לא תעשי את הניתוח . אני לא מנסה לשכנע מישהו לעשות את הניתוח כי זה אסור לי. אבל אני מאד ממליצה לעבור את הניתוח הניתוח החזיר לי את הבריאות ונתן לי כוח לחיות כי לא תמיד רציתי לחיות הייתי בדיכאונות קשים ביותר וחרדות קשות. והיום אני חיה ואני פורחת ובריאה שזה הכי חשוב.לא צריך לחשוב מחשבות שליליות תחשבי רק טוב . תסתכלי על עצמך 3 חודשים אחרי הניתוח ואז נדבר. הביטחון שלי חזר מה שלא היה לי.ואיי אם אני אמשיך הדף פה לא יספיק. אז ליאורה אני מאחלת לך חג שמח ושנה טובה ולא להביא אותך למצב שאת חושבת שלילי על הניתוח תאמיני לי שהרופאים יודעים מה הם עושים ותסתכלי על זה בטוב ולא ברע. . תגידי לעצמך יהיה ב ס ד ר. יום טוב מאמיי.

אני מודה לך על ההתייחסות, וההקשבה. אני בשלב שהחלטתי כבר ללכת על הניתוח, וההתמודדות שלי היא על ידי דיבור ומחשבות על הנושא, מציאת מידע נותנת לי המון ביטחון, וזה מה שאני עושה. אני משתפת אותכם בתחושותייי ומחשבותיי מתוך הידיעה שאתם שעברתם את התהליך תוכלו להבין אותי הכי טוב.
מהרגע שהחלטתי אני רוצה כבר להיות אחרי, אבל מבינה טוב מאד שהזמן הוא גורם חשוב בהכנה לניתוח.
בכל מקרה אני מאחלת לך שנה טובה ובטוח נשתנע פה.:)
ליאורה

מה שתיצטרכי אנחנו כאן בשבילך.

אני מבינה אותך ,את מחזירה אותי לימים ולחודשים לפני הניתוח.
את הבדיקות והניירת ובכלל כל ההתעסקות סביב הניתוח ומה יהיה ,היו לי מלא שאלות.
בעלי מבחינתו עכשיו על השולחן..הוא פותח מרכיב..:-) עכשיו אני צוחקת עליו ,כמה שהוא דירבן אותי ,כמה הוא ראה שקשה לעמוד מול ארון ולחפש,לנבור,ונכון ששחור הכי התאים לי ,אבל ידעתי שהוא מרזה.והסוכר והלחץ דם,אין מה לעשות ,בריאות היא מעל הכל ,הילדים הבעל ,גם לא צעירים נשארים(בראש).זה מדד שהלכתי איתו.
מודה שהייתי בהיי גדול לפני הניתוח ורגע לפני ..בכיתי ממש ליד דלת חדר הניתוח .אוליי פתאום כולם איתי וזה הלחיץ אותי ,לא יודעת.
את צריכה להיות נחושה ,להכנס בתחושה טובה,לתת אמון ברופא ובמרדים:-)
ותראי שהכל יהיה בסדר,נכון לא קל ,כמו כל ניתוח וההשלכות שלו ,אבל מתגברים ,מתחזקים,יש כאן פורום שיעודד ויתן לך מלאן טיפים וחיזוקים.
בהצלחה.

אני כל כך מבינה לליבך ולמשפחתך, ליפני שבועיים בדיוק עברתי את נתוח "השרוול" ואני מאושרת,
לא היו כאבים נוראים בכלל, אולי בגלל שבשעות הראשונות, אתה יושן ואם משהו כואב, אתה מקבל איזה זריקה, אני פשוט לא זוכרת, אבל ליאורה איזה כייף להיות אחרי, זו הרגשה נהדרת, לא רעבים,,ואוכלים את המנות הקטנות וזה נפלא להרגיש את השובע ואתה יודע שהאור בקצה המנהרה, לא האוכל שהיה מרכז חיי (ואני בת 64 עם 5 נכדים) ואוי ואבוי אם לא היה משהו טוב במגירה ליד המיטה, אז תודה תודה לפורום הזה ושולה הנפלאה שתומחת ונותנת שוב ושוב את זריקת העידוד..
ליאורה, את בדרך המלך.
כל טוב ושנה טובה, נעמי