ורד איזה לילה...

תמיד נהנית לקרוא ולצחוק. כל הכבוד להומור ולעידוד שלך לכולם

תדעי שאני כאן...

אחרי הכל כולנו באותה סירה לא ?
כל כך אוהבים אוכל ... עד שאנחנו הופכים אותו לאוייב שלנו.

אבל כמו שאומרים בנדל"ן העיקר זה : לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן
אנחנו צריכים לילמוד שהעיקר זה : מינון, מינון , מינון.

נו טוב , בלכתוב אני חזקה ... לא מצליחה לעמוד בפיתויים ואוכלת עד שמתפוצצת
מתעוררת בבוקר ואומרת לא די הגזמתי... מעכשיו דיאטה.. ושוב נשברת...
וחוזר חלילה...

אגב , מאז שאני מריצה את הניירת של הניתוח אני מרגישה כל יום כאילו זאת הסעודה האחרונה...
אוכלת מהכל והכל...

העיקר שנהיה בריאים ושכולם יעברו את הניתוחים האלה בשלום
ואם יש לי השנה בקשה מיוחדת מאלוהים זה שבאמת יקצר סיבלם של השמנים ויעזור לכולם לצאת מהמעגל הכואב הזה! לתמיד ! אמן.

אל חשש. באמת, כולה שבועיים מהניתוח ומשהו במח זז. אותו קריווינג שתארת נעלם לי לחלוטין. מקווה שזה יישאר ככה להרבה זמן.

בהחלט אני מאמינה שאני לא אשן בלילה...ואני מאמינה שגם אמא שלי לא תישן מרוב לחץ (כבר בלילה האחרון היא לא הצליחה לישון)
ברגע שאני אוכל להכנס שוב לפורום אחרי הניתוח אני אעדכן את כולכם איך היה ומה היה וכמובן כמה ירדתי P-:
אוהבת אתכם פורום שלי!