שרוול או מעקף-איך נפלה ההחלטה אצלכם

שלום מקס
רצוי להגיע לכירורג ליעוץ עם ההסטוריה הרפואית שלך, אותה תקבל מהרופא המטפל. על פי הסטוריה שלך, הרגלי האכילה, הפרעות האכילה - כל המכלול יחד - המנתח מתאים יחד אתך את סוג הניתוח שהכי יעיל עבורך.
רק לידיעתך - ניתוח המעקף הוא הניתוח הוותיק ביותר, עם הכי הרבה ניסיון.
ניתוח השרוול "נולד" לפני כ- 8 שנים כניתוח ביניים לאנשים מאוד שמנים (250 קילו ומעלה) שלאחריו היו אמורים לעבור מעקף או טבעת. כשהגיע זמנם לעבור ניתוח נוסף - ראו כי טוב שהשרוול מתפקד יפה ומגיעים לתוצאות רצויות ולא עברו ניתוח נוסף.
אני שמחה שאתה קורא על הניתוחים, הפרוצדורה והתוצאות. לגבי מה שמתאים לך, אישית ממליצה לבחור יחד עם המנתח.
אשמח להמשיך לעזור ואתה מוזמן להתקשר בכל עת.
חג שמח
שולה

תנוח דעתך-ההחלטה לא תיפול לפי תוצאות המשאל,בייחוד שמספר ההצבעות פה לא ייתקרב לזה של "כוכב נולד".כל הכבוד והיקר יינתנו לחוו"ד המנתח/ת/ים,ולא נעבור פה עבירות של עיסוק ברפואה ללא רשיון.
ועכשו-לאחר שהכנסנו דיסקליימר כנדרש-מאז חוק זכויות החולה והדגשת האוטונומיה של הפרט על גופו-ברור שההחלטה היא שלי ,שכן אם משהו יישתבש-אף אחד לא ייקח ממני את הכאב והסבל
לכן אני זקוק לנסיון הקולקטיבי כדי להיות מסוגל לשאול שאלות נבונות.
נניח שאתייעץ עם שני מנתחים, והם ייתנו המלצות שונות-האם אלך לעוד שניים עד שיהיה רוב מכריע?ברור שאתייעץ עם שניים לפחות.אני זוכר שלפני כמה שנים מתו 3 נשים במחלקה של חרוזי בוולפסון ,ואז משרד הבריאות הפסיק את המעקפים הלפרוסקופיים.אני מבין שמאז הסטנדרט השתפר?

המנותחות בוולפסון עברו ניתוח חוזר (מעקפים ישנים) ואין לזה קשר לסוג הניתוח היום וחלילה לסיבוך. כל הניתוחים מבוצעים בשיטה הלהפריסקופית בכל בתי החולים.
אני לא דוגלת בשיטה ללכת להרבה מומחים, אני חושבת שיש לגשת לרופא שעושה את כל הניתוחים, שהתור אליו קצר והקופה מממנת את היעוץ והניתוח.
לגבי סוגי הניתוחים. אישית (ולא דעה רפואית ) לא חושבת שטבעת מתאימה לך. הטבעת כבודה במקומה מונח והיא עושה עבודה טובה. אתה גבר בגיל 50 , לא נראה לי שאתה בנוי להתעסקות עם הטבעת. ללכת לנפח אותה או לחילופין לפתוח אותה. זו התעסקות. מה עוד - שעם טבעת צריך המון כח רצון ושיתוף פעולה מלא של המטופל.
נשאר לנו מעקף ושרוול. כאן נכנסת ההסטוריה הרפואית שלך לתמונה והרגלי האכילה. למשל אם אתה סוכרתי (ברמות) ואכלן מתוק כפייתי ברור שעדיף מעקף. היה ואתה רק אכלן כמויות. יכול לשלוט בתאוות המתוק (מקס ברנר וטובלרון) ניתוח השרוול הוא ממש ניתוח מעולה.
האם עזרתי קצת?
שולה

כמה סבלנות צריך... אבל שתדעי שגם אני למדתי היום משהו מהתשובות להשאלות של מכובדנו מקס ברנר... ביחוד אהבתי את הקטע שמי שאכלן של כמויות ולא בהכרח של מתוק השרוול יתאים לו.
אני לא מתלהבת ממתוק וזה באמת יהיה הפתרון המושלם בשבילי... אגב שאלה :
האם אחרי הניתוח שרוול ואני מדברת על אחרי ברמה של כמה שנים ... יש סיכוי שהקיבה תתרחב?
זה הפחד שלי שאחרי כמה זמן אחזור להרגלים הישנים של האכילה ואחזור לתפוח בשנית...
ואז באמת יהיה כדאי לי לקפוץ מאיזה גג... או גזוסטרה...

אכן קיימת אפשרות ואז חוזרים על הניתוח. איני זוכרת בדיוק אם ניתן לחזור על שרוול או עוברים למעקף או טבעת.
אברר סוגיה זו
שולה

עם הזמן יש התרחבות מסויימת של הקיבה והקיבולת עולה קצת .
כמו ששולה אמרה , ניתן לעשות ניתוח על ניתוח : אחרי שרוול אפשר לעשות מעקף וטבעת , אחרי מעקף אפשר לעשות טבעת .
חשוב לזכור ולדעת :
הסכנה לעליה במשקל אחרי ניתוח (שרוול או מעקף ) לא חייבת להיות בגלל התרחבות הקיבה והגדלת הקיבולת , יותר "קל" ונפוץ לעלות במשקל בגלל תזונה לא נכונה : מתוקים ומאכלים עתירי קלוריות .
כדאי בשלב של אחרי הניתוח , לסגל הרגלים חדשים בעזרת הניתוח ולשמור עליהם כדי לשנ=מור על התוצאות לאורך זמן.

בהצלחה
ליאור

אני מפחדת להיות רעבה... זה הכל....
אני לא יושבת על שוקולדים, גלידות ומלשייקים... הבעיה שלי זה אוכל ואני לא סובלת להשאר רעבה! זה מרגיז אותו מעצבן אותי עד כדי כך שאני מעדיפה לא לאכול בכלל והעיקר לא לאכול מעט!
ולכן אני רוצה לעשות את הניתוח... רק שהתקוה שלי שהקיבה תשאר קטנה ואני אשאר שבעה...

שללתי בהודעה הראשונה את הטבעת לא רק בגלל כל ההתעסקות מסביב-הניפוחים והריקונים-אלא גם כי קל מדי להכשיל אותה!הכרתי יותר מדי אנשים אינטיליגנטיים ,בעלי טבעת ,שמצאו שלווה לנפשם רק כשהתחילו לאכול שתי קופסאות גלידה ביום,או כמה כוסות מילקשייק,והעלו מחדש את כל משקלם מהר מאד.לא רוצה להגיע לשם בייחוד שאני כבר מכיר את ה-"סוד".
לגבי שני האחרים:אני אכלן כמויות, אבל רק בתנאי שהאוכל לטעמי(למשל בצקים עם גבינות לא כחושות).לא תתפסי אותי יורד על סטייק של 800 גרם כי גם 150 מעייף אותי. גם לא על סלט ירקות גדול,בינוני או קטן-מעייף לסתות ידוע!
ואודה-יום ללא מתוק הוא יום שמשהו בו השתבש.ניסיתי בעבר להמנע ממתוקים ואני חוטף כאב ראש, הופך להיות סר וזעף,עצבני ודכאוני-בניגוד גמור למזגי המתון והלבבי, וחוש ההומור השופע לאחר עוגת מוס תלת שכבתית.
שרוול? מעקף? הייתם שם וחלק מכם בטח מכיר את מה שאני מתאר

אני תמיד חוזרת ומציינת שהגדולה של הניתוחים היא בשינוי הרגלי אכילה ולא בהמנעות מאכילה. נהפוך הוא - לאכול הכל אבל במידה ובאופן שפוי.
אין צורך שתימנע ממתוק. תאכל מתוק , אבל תכין לעצמך מנה יומית ותאכל אותה בעת שתחוש צורך למתוק. כנ"ל לגבי כמויות האוכל. הפטנט לאכול בכלים קטנים, מנות קטנות לפחות 6 פעמים ביום. מקס ברנר היקר....הטעם של האוכל הוא בחלל הפה (בחח) לא תאמין עד כמה תהנה מכל ביס - כי תחוש את טעמו כאשר תאכל לאט ותלעס היטב.
בתאבון
שולה

ואני חשבתי שרק לי יש שמחת חיים אחרי אוכל....
שרק אני מחייכת ומבדרת אחרי בורקס תורכי ...
מתוק לא עושה לי את זה אבל בורקסים, צלחת פסטה ברוטב אלפרדו או אפילו בבולונז משפרת את מצב רוחי מן הקצה אל הקצה...
לכן גם לא העלתי בדעתי את השרוול - לא מוכנה להתנזר מסוגים של אוכל במיוחד ששמעתי שאי אפשר לאכול תפוזים וקלמנטינות שאני מטורפת על הפרות האלה...
מוכנה ורוצה להקטין כמויות בשביל זה אני עוברת את כל התהליך הזה....
איך מספרת הבדיחה הפרסית על פיסטוקים ... לא צריך עוד אחד הכל אותו הטעם...

שששששששששששששששנה טובה מתוקה/ורזה ללללללללללללללכולם!

היי אני לא מכירה את ד"ר חרוזי אבל אמא שלי עברה אצלו ניתוח והיום היא לאחר כמה שנים 60 קילו פחות. .אני רק יכולה להגיד לך שהיום אמא שלי מאושרת. ודרך אגב אני עברתי שרוול בוולפסון .ואני גם מאושרת..

בחרוזי או במחלקתו.הזכרון שלי קשור לכך שבשנת 2005 המליץ לי לראשונה רופא מומחה לעבור ניתוח,ובאותו שבוע קראתי בעיתון על שלוש נשים צעירות שנפטרו שם בסמיכות זמנים,ונתקפתי פחד בחינת:"למה למות בגיל 45 בניתוח אם גם שמנים זוכים בד"כ להגיע ל-60"?היתה גם כתבה ב-"מנטה"שלדעתי עוד קיימת באינטרנט