אז מי רוצה עדכון ????

עדכון שלישי – שבועיים וחצי אחרי הניתוח

כדי להפיג את המתח אני אתחיל בסעיף המשקל – 11 קילו פחות, יענו רק 4 קילו בשבוע וחצי מאז העדכון הקודם, אתם יודעים מה, זה ממש מספיק לי. BUT, אמא שלי (שגם עברה את הניתוח) אומרת שאני לא מרזה יותר כי אני לא אוכל מספיק ולגוף אין כח לרזות, זה נשמע לכם הגיוני ? אני זורם איתה ומשתדל לאכול קצת יותר, בהתאם להוראות של הדיאטנית.

מעבר לזה, עוד בתחום האוכל – אני כבר מסוגל לאכול דיי הרבה סוגים של מאכלים אבל בכמויות מזעריות כמובן, וזה עדיין נחמד. רוב הזמן אני עדיין אוכל דברים מעוכים, כי זה פשוט עובר בקלות מאוד.

ולעוד כמה סיפורים.

אז עברו עלי החגים יפה מאוד, בעדכונים ובהודעות הקודמות סיפרתי לכם שאני אלך לעשות טיול בצפון למרות שאני רק שבועיים מהניתוח ומה אני אגיד לכם, זה עבר יחסית בקלות.
ביום הראשון עשינו שעתיים של ריינגרים וטרקטורונים וזה באמת היה חתיכת עוגה (piece of cake). ביום השני עשינו טיול רגלי של 5 שעות בערך, קצב איטי – גם , שום בעיה, קצת התעייפתי בעלייה בסוף אבל גם זה עבר חפיף, מה שכן כשהגענו לאוטו כבר הרגשתי עייף מאוד והלכנו לנוח קצת בחדר. ביום השלישי עשינו רפטינג בירדן וזה גם היה שטויות וממש לא היה קשה לביצוע.
מה היה פחות כייף אתם שואלים ? הארוחות היו קצת פחות כיפיות – המשפחה היקרה שלי בחרה לאכול בדוריס קצבים וב"טחנה" שתי מסעדות שכל סטייק בהן הוא בגודל של פרה והרייח הווו הרייח, ובתור קורניבור בכל רמ"ח אבריי זה היה קצת מבאס, אז במסעדה הראשונה ניסיתי קצת לטעום מהבשר, מי היה מאמין שלא נגעתי עדיין בבשר מאז הניתוח עד לאותו הרגע, וכנראה טעמתי קצת יותר מדי וממש נתקעתי, לא כייף, במסעדה השנייה היה ספריבס שזה קצת יותר רך אז גנבתי מאישתי כפית וחצי וזה עבר דיי בקלות יחד עם עוד כפית של סלט כבד קצוץ ואני מפוצץ כאילו אין מחר, זה היה נחמד מאוד וזול.
ככה זה, קצת ניסוי וטעיה ומגלים לאט לאט מה עובר ומה לא.
אני חייב גם לציין שלמרות אהבתי לבשר והחטיפות הקטנות הסבל היה פחות נוראי מימה שחשבתי ובאמת לא הייתי בקריווינג מטורף בארוחות הללו.

מה עוד אתם שואלים ? אחרי שראיתי שאני עומד יפה בפעילות של הטיול , חזרתי היום בשעה טובה לחדר כושר, עשיתי אימונון בלבד, 40 דקות על ההליכון בעצימות נמוכה. זה ממש עייף אותי. וגם כמובן שאני רק שבועיים וקצת אחרי הניתוח אז לא ניסיתי אפילו להתקרב למכשירים ולמשקולות.

מה עוד אתם שואלים ? נרשמתי לתואר שני – פתאום יש לי מרץ ללמוד עוד פעם, לא יודע אם זה קשור לניתוח.

זהו להפעם , אני אצטרף לברכות השנה המצוינת, המאושרת והמעושרת והמלאה בכייף חיים. והכי חשוב לשמור על הבריאות.


נ.ב
הפצעים בבטן עברו לחלוטין, זה נראה כמו שריטות של חתול ולא יותר מיזה. מדליק.