חייבת לספר לכם משהו...

אתם לא מבינים איזה תהפוכות אני עוברת עם הסידורים לניתוח...
את כל הבדיקות כבר עברתי ... ואתמול בערב נשברתי... עד לפני שעתיים לא הצלחתי למצוא ביביסיטר לתינוק שלי (9 ח').. לימי הניתוח וכמה ימים אח"כ... מהמשפחה התבאסתי (כל אחד ותירוציו הוא) אפשר לחשוב שביקשתי לטוס לראות את מיגדל פיזה.... הלו אני רוצה ניתוח !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

בקיצור אתמול אמרתי אני לא עושה את הניתוח ודי. והלכתי לישון בהרגשת מחנק נוראית. התינוק שלי צריך טיפול הולם כשאני לא אהיה לצידו..ואני לא אסחוב משהו מהמשפחה שיהיה חסר סבלנות!

היום דיברתי עם אורנה המקסימה והיא שכנעה אותי לא לוותר!!!!!!!!!!!!!! הרמתי טלפון לאיזה בחורה נחמדה בת 35 רווקה.. (אחות של חברה) וכבר היום עשינו פגישת הכרות בינה לבין התינוק המקסים שלי והלך מצויין! סגרתי איתה שהיא תהיה אצלי שבוע ימים (3 ימים כולל לינה) ועכשיו אני רגועה ומאושרת.

אוי חברים וירטואלים יקרים שלי... אין לכם מושג כמה אני רוצה להיות אחרי... ובכלל כמה אני רוצה לחזור להיות רזה ... וכמה זה כל כך קשה לאמא לעזוב את ילדיה הקטנים ולעשות ניתוח ! אני כבר אמרתי לאלוהים שבגילגול הבא אני רוצה להיות גבר!
אבל גבר בלי קרחת וכרס :))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))

זהו ההיתי חייבת לפרוק!

נשיקות לילך