על מה אתם חושבים בעיניים עצומות ?

אני אתחיל מסוף ההודעה שלך :
לשמחתי , בניגוד לכמה מחבריי המנותחים , לא היו לי ימים קשים אחרי הניתוח , להיפך .
הייתי בסוג של היי מעצם העובדה שאני אחרי הניתוח . לידיעתכם כשפקחתי עייניים בחדר התאוששות וראיתי את סיגל השאלה הראשונה ששאלתי הייתה " אני אחרי ? " ואז נרדמתי - הפחד שלי היה שמשהו ישתבש ובסוף לא אנותח , וזו הייתה ההקלה - מעבר לכך הרגשתי מצויין.
לגבי פנטזיות : לא קראתי לזה פנטזיות , אלא יעדים .
לא עשיתי את הניתוח בציפיה ששנה אחר כך יגידו לי חתיך ( ובחיי שאני מסמיק ונבוך מזה ), , לא בשביל לדגמן , ולא כדי לשמש השראה וכו.
עשיתי את זה כדי להגיע למצב שאוכל להסתכל במראה בלי להגעל ( ובחיי שנגעלתי ) ,עשיתי את זה כדי לא להתנשף ולהזיע חצי שעה אחרי הליכה של 20 מטר או עליה של קומה אחת ברגל , לא אהבתי את הדיכאון והתיסכול שהיה לי בכל פעם שקניתי מכנס חדש וראיתי שעליתי בעוד מידה או שנוסף עוד X אחד למידה של החולצה , תסלחנה לי הבנות אבל יש גם את הנושא של לראות מאיפה השמן משתין ... וירים יד מי שלא יודע על מה אני מדבר ...
אחרי שמשיגים את הדברים האלה מגיע תיאבון ומתחילים לאט לאט להוסיף תמונות \ יעדים חדשים , מקווה להמשיך להוסיף ולסמן וי ליד כל אחד ואחד ...

אני כל כך מזדהה איתך. אתה כל כך צודק. בעצם תמיד.

אתה שואל שאלה רצינית, כן חלמתי על זה הרבה, אבל זה תמיד היה חלום, אספר לך שהייתי מדליקה נרות בערב שבת, אחת הבקשות שלי והנה אני מספרת משהו שביני לבינו "שימצא לי פתרון למצב שאני נמצאת, כי ככה אי אפשר להמשיך" ואתה מבין אותי, זה לא רק הנכד על הדשא, זה צורה של מסכן, שצריך עזרה במשחה בכף רגליים, על טיול רגלי אין מה לדבר, כי חייבים להוריד אותי ליד הסופר, ולשבת בטיסה בכיסא המחורבן שעות (כבר לא נדבר על טיסה ארוכה עד סינגפור)בדרך לאוסטרליה, ואי אפשר לחגור חגורה אם לא נותנים את התוספת, ובכלל לאכול עם הבטן בולטת, ואז נותנים לך מגש, כן נמאס לי, זה לא חיים, ומגיע לי לחיות אחרת, ולא האוכל ששולט בי, גם ביום וגם בלילה, וכנראה הייתי צריכה לקבל את הסטירה הגדולה של דלקת פרקים ולהשמין 27 קג ולומר עד כאן, ולפגוש אנשים טובים בדרך כמו ד"ר עמיטל וד"ר שוורץ ושולה והפורום הנפלא ששינו לי את החיים, ונתנו לי כזה כח שאני פשוט לא מאמינה, אני נכנסתי לחדר נתוח עם מצב רוח מרומם ואמרתי החיים משתנים עכשו, והיום אני רוצה הכל, כן להתלבש וכן לטייל איפוא שעוד לא הייתי וכן לרקוד, כי זה כייף לחיות.
להתראות נעמי.

כל מילה נוספת מיותרת
את כל כך צודקת בהכל.
רק מי שהיה "שם" מבין את המשמעות האמיתית והעמוקה של השינוןי שניתוח קטן מתוך בחירה מביא
שולה

הלכתי אחורה 8 חודשים וכול שלב שעברתי לאחר הניתוח הודעתי לאלוהים
שאני אחראי
וגם את זה עשיתי ללא הניתוח לא הייתי יורדת גרם
אני אחר 24 קילו מאושרת אומנם יורדת והוכלת הכול ברור לי שאם היית עושה דיאטה כראוי הייתי יורדת יותא לא עושה תחרות הולכת לאט ובטוח יום טוב