לכל המנותחים שיכולים לעזור לי..

לא ציינת בהודעה שלך דברים ורקע כללי : גיל , משקל התחלתי , BMI התחלתי וכמה זמן את אחרי הניתוח .
כשאת אומרת שאת אוכלת רגיל - האם הכוונה לכמויות אוכל , נניח בארוחת צהריים ? או שהכוונה לנישנושים וחשק למתוקים.
יכול להיות שההרגשת רעב שאת מתארת מגיעה גם בגלל שאת מובטלת , בבית והאוכל הוא להפגת שיעמום ותיסכול.

לא צריך להיות מתוסכלים כל כך מהר , אשמח אם תתני את הפרטים ששאלתי ונחשוב ביחד איך אפשר לעזור לך
בהצלחה
ליאור

בת 22 גובהה 165 משקל התחלתי 134 קילו כשלושה וחצי חודשים אחרי הניתוח..
כל היום רק אוכלת גם שטויות (אתה לא מבין כאילו נכנס בי מפלצת לראש ואני מחפשת מה הכי משמין..) עם זה שוקולדים, שניצלים, תפו"א עם מלא חמאה, ואפילו כשאכלתי ירקות גיליתי שהרוטב שאני שמה עלייהם משמין ביותר..
תודה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לא כתבת כמה זמן את לאחר השרוול

ניתוח בריאטרי הוא לא קסם לא עושים שרוול בשביל לבדוק את הגבולות שלו כי אז באמת חבל על הזמן שלך ועל הסבל שלך

לא סיפרת על הקאות אז איכות החיים שלך נשמרת

ואני מניח שבגלל שאת בבית אז את אוכלת מעט והרבה שטויות

בפרקי זמן קצרים יותר

למשל אם השרוול מתרוקן בממוצע כל חצי שעה את אוכלת משהו מתוק בין לבין או מחכה שהוא יתרוקן ושוב מעמיסה אותו

תחושת השובע חסרה לך וזה מובן אבל אם לא תצליחי להתרגל למעט רעב שבין הארוחות ולאכול לאט ובריא לא עשית כלום.


ניתן לרזות יפה גם ללא ספורט ואני העדות לזה אבל ספורט חשוב לעיצוב הגוף

כי מה שלא יעשה הראש יעשה אחרכך הארנק וסכין המנתחים

הבעייה שלך היא שחשבת שזה קסם ויוצאים מבית החולים רזים ישר לשדרת המעצבים

זה תהליך שמחייב אותך כשותפה מלאה לגוף שלך שאם לא כן וננית תמשיכי לאכול שוקולדים ולשתות מילקשייק לדוגמא הריי שתעלי במשקל עם השרוול וזו לא המטרה אני בטוח

אז קודם לניתוח היה רצוי שתשלימי עם עצמך ותקבלי אותך כפי שאת ומשם תצאי למסע קסום.

מכיוון שלא עשית את זה הגיע הזמן שתעשי זאת עכשיו

תקראי גם את התגובה שלי לאלון למטה על העיצות לטבעת ובכלל

זה יעזור לך לתכנן ארוחות ולאכול נכון

ועשי מאמץ לצאת מהבית כמה שיותר מוקדם כי כשהראש סובל כל הגוף סובל

והריי הלכנו לניתוח כולנו כי העיניים שיגעו לנו תראש -והסוד הוא פשוט לא להסתכל -לומר זה מיותר בשבילי ואני לא צריכה את זה.

לא להתפתות ואם כן רק לטעום פעם בשבוע לא יותר

משמעת עצמית זו שלא הייתה לך לפני הניתוח היא זו שחייבת להיות לך אחריו כי הגוף שלך לא מסוגל לרדת כשאת לא תומכת בו ומכוונת אותו .

לגבי העבודה אני יכול לומר לך כשכיר לשעבר וכעצמאי היום שלחפש עבודה זו עבודה בפני עצמה.

קמים בבוקר מתלבשים יפה לוקחים את קורות החיים ויוצאים לסבב חיפוש עבודה ומתן קורות חיים לחברות ולכ"א בכל האיזור הסובב אותך 100 ק"מ לכל כיוון

הכיני קורות חיים ברורים למשרה שאותה את מחפשת ואל תכתבי שאת מחפשת עבודה כמנהלת אם יש לך ניסיון כמזכירה ולהיפך פשוט התאימי את קורות החיים שלך למשרה המבוקשת.יש באינטרנט המון עצות בתחום ובודקי קורות חיים חינמיים ובתשלום

אולי אפילו נצלי את ההזדמנות ללמוד איזה קורס העשרה שיגרום לך לצאת

בהצלחה

אני לא מובטלת אני עצמאית.. מאפרת כלות... ובתקופה האחרונה יש פחות חתונות...
לא מסוגלת להיות שכירה הספיק לי לכל החיים..
תודה ממש שהקדשת לי זמן...
איך אתה מצליח להתגבר על הדחפים??
הריי הראש נשער שמן..

טל אני מסכים איתך בנושא העצמאית לחלוטין גם לי הספיק
נסי אוליי להרחיב את ההיצע שאת נותנת למשל אוליי טיפולים קוסמטיים לישובים הסמוכים ובישוב שלך כמו עיצוב גבות והשרת שיער כך אוליי תצליחי להגדיל הכנסות ולהיות פחות משועממת.

לגבי הדחפים אמרת נכון עשו לנו ניתוח בקיבה ולא במח

אבל כשיש מטרה והגוף לא יכול לקבל הרבה אז עושים סדר עדיפויות
אני אתן לך דוגמא
אם אני רעב אז אני חושב אם לאכול עוף שזה גב בעיקר עצמות ו4 פלחי תפו"א שנצלו בתנור בתיבול מינימאלי ללא רוטב כי השומן של העוף יותר את הרוטב לבד .
או אם לאכול קציצה אחת של בקר עם ירקות מאודים שני הדברים האלו יושבים לי המון זמן וקשה לי מעט אחרי האוכל או שאני אוכל 2-4 פתית בטעם בצל של טלמה עם 2- 4 כפיות של גבינה 1 לכל פתית שטוחות כמובן עם נגיעות טונה במיים ממש נגיעות ואז אני לא אתפוצץ ולא ארגיש כובד אלא שבע בצורה סבירה.

מספרים שלאדם יש בבטן סיני קטן שלוקח לו כ 20 דקות מתחילת הארוחה לעלות לראש ולצלצל פעמון שיורה על שובע והפסקת האוכל.

לכן בתור שמנים היינו אוכלים 4 צלחות אוכל ב 10 דקות ומרגישים רעבים כי פשוט לא עברו 20 דקות והסיני הקטן לא צלצל בפעמון:)

זה לא השתנה אחרי הניתוח רק שנפח הקיבה קטן יותר אבל עדיין תחושת השובע או המועקה שלעיתים מחליפה אותה מגיעה כ 20 דקות אחרי

בכמויות שאני אוכל אני יכול להרגיש טוב ולא להקיא וגם לשתות חצי שעה אחרי האוכל ולא שעה אחריי

אני לא מחפש לשבוע אלא לאכול כדיי לא להיות רעב וזה ההבדל
אני נותן לגוף את מה שצריך ומעט פחות וכך אני משיג ירידה
אני מרגיש מצויין אבל מה שטוב לי אוליי לא טוב לאחר ואיך תדעי אם לא תתני צאנס?

לגבי מתוקים זה מאוד פשוט
אני לא מסתובב עם כסף מזומן רק עם כ"א וזה דבילי לקנות חטיף עם כ"א
אני לא מכניס אוייבים הבייתה ואם יש אירוע או שאני מתארח אני טועם משהו אחד קטן
ולא מסיים אותו.

זה הזמן שלך להבין שאת יכולה להמשיך להאביס את עצמך למוות או פשוט להתחיל להנות מהתהליך וללכת לכיוון הגורמה והמנות הקטנות בהרבה יותר.

אם יש לך סוכר גבוהה ואת לוקחת כדורים את גומרת את עצמך ואת הלבלב שלך הרבה יותר מהר ממה שאת מתארת לעצמך עם כל המתוקים וזה לא צחוק

מהדיכאון ומהרחמים העצמיים לא מתים מעודף סוכר והתקף היפרגליקמיה או היפו כן ומהר

את עלולה להגיע לאבדן ראייה ולאיבוד גפיים

טל את צעירה מאוד הגיע הזמן להניח לאוייבים וליצור חברים חדשים.

אני כפי שכבר ידוע לך מנותח "צעיר" בסה"כ בשבוע הראשון ואני לומד מימך המון. תודה לך על כל הטיפים.
טל אל תישברי. שנינו מתחילים עכשיו דרך חדשה. תעשי "אחורה פנה" ותתחילי מההתחלה בדיוק בשלב שבו אני נימצא עכשיו.
תיהי חזקה. את מסוגלת!!
בהצלחה!!