מדהים עד כמה לא מבינים

בתום חודש מהניתוח.
לא נכנס לתחרויות ולא רוצה לבנות ציפיות.להזכירכם-חזרתי הביתה כבד יותר ממה שאושפזתי בגלל צבירת נוזלים מסיבית.את ה"מימיה" הזו אני מאמין שכבר הורדתי ,ואני בכיוון הנכון.אני מודיע כבר ששום ערך בתום החודש הראשון לא ייחשב לאכזבה-כמו שמובעת כאן מזמן לזמן.הסטטיסטיקה אגב חוזה לי ירידה של 38 קילו בשנה וחצי.39 זה כבר מעל הממוצע!
לחץ הדם והדופק שלי מוזרים,אני חלוש,והקיבה בתהליך לימודי מואץ.הלכתי עם אשתי ל-סופר הקרוב לקנות דניאלה ומים בטעמים.צעדתי בנמרצות של בן 90.יש לפחות חמישה דברים שקודמים לשקילות תכופות.

אני חוויתי את זה ,ואני מתמודדת עם זה בעצבים (מרוקאית) .
אני משומה עקב הניתוח נייהתי בנאדם מאוד עצבני אז מי שמנסה "לעודד" אותי בצורה כזאת כמו שתיארת אני פשוט צורחת עליו .
בגלל זה כייף לי לקרוא פה או לשוחח עם אנשים שעברו את הניתוח הזה,
מרגישה הבנה והזדהות למה שעובר עליי

אתה לא חייב להבין כל אחד, ולהסכים עם כל אחד ... חבל על האנרגיות שלך...
פשוט תהנהן בחיוך ותעשה רק מה שטוב לך....
ותצנזר אנשים תנוח ... שיקפצו כולם.... נראה אותם עוברים את כל זה...

לקחו מאיתנו את האוכל הדבר שהיה מרגיע את חייבת למצוא את התחליף את תביני בהמשך הדרך זה לא קשה מאמי מבטיחה אחרי ה7 הראשונים שלך אני חושבת שאת מרגישה מציין ואם לא הניתוח זה לא היה קורא תיהיה סבלנית תנסי כול 3 שעות לאכול משהו קטן אפילו שעתיים
זה בסדר את תמשיכי לרדת תחזרי לעבודה את תישכחי מי זה שבת שלום ילדה יפה

לא לקחו מאיתנו את האוכל!!!!!!!!!!! אנחנו לא נמנעים מאוכל!!!!!!! נתנו לנו כלי להתמודד עם כמויות לא רציונאליות ולא שפויות של אוכל - וזה הבדל גדול.
אנחנו אוכלים, לפי תפריט , בריאים ומרזים.
נכון שהתקופה הראשונה של עד 6 שבועות מהניתוח לא קלה - אבל גם לא נורא. אוכלים, לומדים לאכול לאט ולשנות הרגלי אכילה.
אני רוצה להאמין שכל מי שהגיע לניתוח ועשה צעד זה - לקח את גורלו בידיו ויתנהג בהתאם.

איזה יופי לקרוא את שורותיך, אתה צודק זה לא זבנג וגמרנו, עכשו מתחילים, אבל לנוח, לאגור כוחות, כי אתה מאד חלש, והגוף בטראומה, אבל, עוד 3 שבועות המרץ כל כך חזק, ומתחילים, כשאתה רואה את הירידה הראשונה, זה מתחיל, וכמו שאני מבטיחה לך כל הזמן, איזה כייף החיים החדשים, אתה תלמד לאכול, ולא תרצה לזוז מהתפריט החדש, והקילוגרמים ירדו, ולא רעבים, מקסי אני תמיד אומרת "אם נעמי עושה את זה שירדה כבר 36 ק"ג" שכל כך אהבה את הפרייס, אז ANYONE CAN DO IT ואתה מקסי כל כך חכם, אז אל תדאג, אתה בדרך נכונה, ואני כל כך מתגאה בך שעשית את השלב הקשה, יהיה בסדר ולא להקשיב לירידות של 30 ק"ג בחודש, אני בטוחה שעופר יענה לך על זה.
כל טוב ולילה טוב, נעמי. ד"ש לסמדר.

חבל על האנרגיות, תתמקד בהחלמה שלך, וכמו נחמן שי, אני יכול לומר לך כשאתה מתעצבן פשוט תרגע ותשתה מים. (טוב נו מה אתה כבר יכול לעשות, לשתות מרק עשר?)
השלב הזה חולף, וכשהקילוגרמים יתחילו לנשור כולם בסביבתך יירגעו.

שבת שלום
דוד

כי אתה דיי מתמצת את הכל בצורה ברורה ונעימה לקריאה.

מזדהה איתך לגמרי.
אני שבועיים אחרי שרוול וישנם לפעמים שאלות שבא לך להתפוצץ מהבורות של השואל.........אבל אני ממשיכה לחייך כי רק אני יודעת כמה קשה היה לי עד שעברתי את הניתוח ועכשיו עם ההחלמה אז.......שכולם יקפצו!!!!!!!!

באהבה ליאת!!!!!

בדיוק ככה שיקחו נעלי ספרט ויקפצוווווווווווווווווווווווווו

קודם ברוך הבא למש השראול לעולםםםםםםםם לא נואכל לשנות את הדברים אתה רק בהתחלה עזוב את כולם תתמקד בעצמך זה מה שחשוב תמיד יהיו כאלה באמצע הדרך
ששואלים מלא שאלות אני מכירה את התחושה הזו שלא מזהים אותך וכמה אתה נירא ניפלא ופיתאום יאוווווווו הפנים נלפו ואתה לא דומה לעצמך ולפעמים ההרגשה לא טובה אף אחד לא בא מהמקום שלנו לתת תשובות לא תמיד צריך אז מקס היקר אתה אחרי הכי חשוב ויטמנים לשתות לאט לא להיבהל מכול דבר שבת שלוום ובהצלחההההההה

וברוך הבא לביתך, ובברכת החלמה מהירה, לגבי הבורות של אנשים, מה לעשות אנו לא אחראים למה שיוצא מפיות האנשים , וכמובן גם על רמת המוגבלויות שלהם בלהבין את התהליך והמהלך של הניתוח, מה שאתה יכול לעשות זה להתמקד בהבראה שלך. לגבי רמת הירידה במשקל, לעניות דעתי ככל שהאדם מתחיל במשקל גדול יותר, כך הוא יורד משקל רב יותר.
בכל אופן שבת שלום והחלמה מהירה.

אל תילחץ ואל צשמע לאף אחד אלא רק לעצמך
לצערינו הרב ישנם אנשים אשר לא מבינים את הצעד שעשינו ולכן
כל היפים למינהם צצים ורצים להם עם העיצות והדיבורים המיותרים
אתה לך חייב לתת דין וחשבון לאף אחד ושיקפצו לך כולם כי ישנם אנשים
שאפילו מדברים ולא מתום לב ולא כולם כן .
אז ידידי תתעשת אתה בדרך הנכונה ואתה אחרי הניתוח שעבר בשלום
ברוך השם . שיהיה לך שבת שלום

אשמח לשמוע על התחושה ללא מזון.... מעניין אותי ספציפית איך אתה מרגיש?
וגם אשמח לדעת איזה תרופות אתה לוקח אם לוקח שקשורות לניתוח, איך המרגש הכללי, אתה יודע ....תרגיש טוב , נשיקות אוהבת מאד לילך

רגע לפני שאלך לנוח קצת
התחלתי לאכול היום את תוכנית שלב 2:פעם בשעתיים וחצי 2 כפיות גבינה לבנה,יוגורט ביו ודומיהם:לבן,קריר ומלוח/חמוץ-לא תפריט ערב שבת אופייני בחודש ינואר.כמובן-הרבה נוזלים לאורך היום.כל פעם שאני אוכל אני חווה "גרעפסים" חינניים וחמצמצים.
בלילה שעבר קמתי כל שעה להשתנות רבות רושם.לדעתי שחררתי מעל ליטר נוזלים!בהתחשב בכמויות הענק שצברתי באשפוז, הגוף עובד קשה לפנות עודפיי נוזלים, וטוב שכך.

תרופות:חזרתי לתרופות הרגילות שלי (צריך לשבור כדורים לחתיכות בשלב זה )חוץ מזה התחלתי לקחת אומפרדקס (לוסק )להתמודד עם צרבת ובחילות,טיפות אופטלגין נגד כאבים (יש אופציה ל-נרות וולטרן למי שיותר מחובר לפי הטבעת שלו ממני) ומולטי וויטמין נוזלי.הוספתי גם מולטי מינרל נוזלי שצריך להביא מחו"ל כי קשה להשיגו כאן.

שאלת הרעב-הכי קשה לענות.שבע וודאי שאינני!
אני מרגיש ריקנות בבטן וקרקורים לפרקים,אבל הם חולפים במהרה.ז"א-יש רעב אבל לא מהסוג המציק.

על העדכון בזמן אמת.... אני כל כך נהנת לקרוא את הכתיבה שלך ובכלל אני שמחה לקרוא בזמן אמת כי יש לנו נטייה לשכוח את הקושי והסבל ולכן אני רוצה לדעת הכל בכדי שכשאהיה מוכנה כמה שניתן מבחינה נפשית. נוסף אני גם צריכה "לשחק גיבורה" כי אתם יודעים כמה תמיכה יש לי בבית כך שאני לא ארצה לשמוע משפטים של אמרנו לך למה עשית וכו' וכו'.... אני לא אתן להם את הצ'אנס לתפוס אותי במכאוביי....
ולכן ככל שאהיה מוכנה ...אוכל פחות להתלונן.

אוי מקס כמה שאני מקנא בך עכשיו.... ההיתי שמחה להיות אחרי... אפילו בשלבים ה"מגעילים" של עכשיו... תחשוב על זה שאתה כבר לא צריך לפחד מהניתוח ... יצליח, לא יצליח וכו'. טוב שטויות אני מרגישה שזה ממש ממש מתקרב... בטח השבוע אדע תאריך... יאלה נשמה שתעבור עליך שבת טובה. ואל תשכח לשמור לי את כל העצות הטובות לזמן אמת... אני אדאג שיהיו בבית תפוחי אדמה ובשר טחון (למפרום)

נשיקות לילך

ולא אסתיר ממך דבר,כדי לאפשר לך להתכונן באופן מיטבי.עשי את חלקך לקביעת מועד קרוב.
עדכונים אחרונים:השלשולים פסקו,ודומה שאנחנו משנים פאזה לכיוון ההפוך,אבל אל דאגה-אחרי שימוש ייתר במערכת לא נורא שתנוח יומיים-שלושה.רק שלא ניסחף עם זה!

חוץ מזה-ושאר הדברים שפורטו כבר-החוויה העיקרית היא של "הילוך איטי"-שותים די הרבה אבל בלגימות קטנטנות (תשכחי מכוס משקה קל ב-"מכה")מחכים 20 דקות ומלקקים באיטיות מופגנת חצי כפית גבינה-כמו פרסומת הקורצת לסרטים חושניים.
חצי יום מבלים באיטיות מוקפדת בלצרוך מתון-מתון כמות מזון סמלית וכמות שתיה סטנדרטית,אבל זה חלק מהעסק:לתת לקיבה הקטננטונת והבצקתית הזדמנות הולמת להתאושש ולתפקד.לא סתם נותנים כאן 15 "גימלים"-זה לא פרונקל שפוצצו לנו!

מה אני יכולה לעשות למענך?

אני כן הורדתי 30 ק"ג - אתמול!!!!!!

30 ק"ג שלשקיות סופר עם קניות.....
הורדתי אותם במכה אחת!!!! מהאוטו לבית - מדהים כמה מהר!!!!!

מקסי, הכל יתקדם לך מהר, אתה תשכח את תקופת ה"כפיות גבינה",
תאכל רגיל - כמו כל אדם - רק בכמויות הרבה יותר קטנות.....
אני כבר לא שם לב לכמות - הגוף אומר לי מה אפשר ומה לא,
ופיתחתי משמעת עצמית - לעשות מה שהגוף אומר - ולא "להתנגד" לו.

והפסקתי לבדוק כמה אני יורד במשקל:
28.5 ק"ג ב-128 ימים - אבל מי סופר????

התקשר אליי אתמול הגבאי של בית הכנסת שלי.איש נבון וחביב, אבל "רזה טבעי",ואלה לא מבינים אותנו בכלל!התעניין בשלומי, ובדיאטה המתוכננת לאורך השבועות הקרובים,ואז אמר:
"אם רק היית עושה את הדיאטה הזו (נוזלים,אח"כ גבינה לבנה,אח"כ מעוכים וכו' וכו') במשך חודש וחצי-ממילא הקיבה שלך היתה מתכווצת גם בלי ניתוח !!!"

מה תגידו על ההברקה?

אם היית מתמיד בנוזלים הצלולים, במעוכים של ירקות ולא של גלידה, בכפית וחצי של גבינה לבנה במשך שנה - היית יורד יפה ומתכווץ - השאלה לכמה זמן????
תשלח לו את תשובתי חחחחחחחחחחח
העיקר מקסי אתה אחרי ומתמודד עם הכפית גבינה, המשקה הצלול המעוך הלא מוגדר....מתי תדווח על "מחוגי המשקל?
שבוע טוב
שולה