מחר חודש לניתוח

אני חודש וחצי אחרי שרוול ואני גם כן מתעייפת אחרי חצי קילומטר הליכה ואני רק לפני כמה ימים התחלתי לחוש איזו אנרגיה עד עכשיו הייתי כמו מת מהלך.

זה נכון לומר שכל גוף שונה מרעהו ויותר מיזה אני לא מצליחה לאכול 8 ארוחות ביום אני חייה על שלוש גג ארבע כי הקיבה שלי לא מוכנה יותר.

הדיאטנית שלי אומרת שכנראה שלקיבה שלי יותר קשה מלאחרות (ההתאוששות).
בכל אופן יהיה בסדר זה בטוח .

היום אני 15 קילו פחות ומודה על כך מאוד כי לרדת לבד בזמן האחרון היה לי קשה ומתסכל מאוד.

אני גם התחלתי במשקל גדול (140 קילו) אבל מצפה לעתיד טוב.
ממני ליאת

המשיכי כך, כייף לקרוא את דברייך
שולה

עברתי ניתוח לפני שבוע וחצי גם לא אוכלת הרבה אולי גג 3 ארוחות. ואחרי כמה כפיות מתפוצצת..זהו משקלי 114 עדיין לא נשקלתי אבל מקווה לבשורות טובות אגב הבת שלי עברה גם במשקל בדיוק כמו שלך 140 אחרי חצי שנה של ניתוח שרוול והיא בת 18 בלבד ... ירדה 37 קילו. אז איך אומרים הכל זה זמן הרבה עידוד לא לתייאש....

אף אחד לא אמר שזה תהליך של הוקוס פוקוס, למרות שיש סממני קסמים בכל התהליך והירידה.
אני משוכנעת שהדיווח הרבעוני שלך יהיה הרבה יותר ממצא, מעמיק עם שביעות גבוהה (תרתי משמע).
ולענינינו - חשוב מאוד לתת אינפורמציה אוביקטיבית וסוביקטיבית לכל בעלי העניין.
המשך "נשנוש" נעים, טעים ובריא ולהשתמע
שולה

לא יודע לאיזה העמקה או מיצוי את מצפה! לא יכול לספר על דברים שלא קרו עדיין:לא התחלתי פעילות בחדר הכושר,לא קניתי בגדים,ולא קיבלתי מחמאות מאנשים " שלא הכירו אותי ברחוב" אלא אם "משכתי אותם בלשון" עד שעצמו עיין,כופפו כתף אחת הצידה,מצמצו ומלמלו:"אולי...קצת..בפנים.."
גם לא יכול להגיד ש"אני "בכלל לא רעב".להפך!כל שעה וחצי אני רעב ואם אחכה שעתיים יהיו גם קרקורים ערניים.
לא החלפתי מקום עבודה,לא פתחתי בקריירה חדשה ומפתיעה...איך אומרים בצרפתית?רומא לא נבנתה ביום אחד!

להסרת ספק-אני לא מאוכזב-אפילו מופתע לטובה!
לא חשבתי שתוך חודש אחזור לגיל 18.אסתפק בכך שתוך חצי שנה מהיום אחזור לגיל 30-הייתי אז בסביבות 105 קילו.

גם אני חודש ושבוע אחרי הניתוח
ואחד לאחד כמוך

אבל אם זאת יש גם מחמאות ירדתי כמעט 14 קילו