המשך עדכון ...

ראשית רוני תודה על המחמאה...משום מה ידעתי ישר שאתה בן.... אז הנה עוד המשך של עידכון ...

אני כבר 6 ימים אחרי... תודה לאל מרגישה כבר יותר טוב.... האמת שחוץ מיום אחד שהיה לי גהנום השאר עבר סביר ויותר.... הפחד היחיד שלי מהניתוח היה שאתעורר ושלא יהיו סיבוכים... כשהתעוררתי וראיתי שחזרתי לחיים... וכשהימים עוברים ואני רואה טפו טפו שאין שום בעיות אז הכל באמת בקטנה.... היום אפילו יצאתי מהבית לעזור לחגי להקפיץ את מיכאלי לגן... כשחזרתי אמרתי לאמא שלי ואווווווווו אמא אני כל כך רעבה שאני הולכת להכין לי ארוחת בוקר... ותוך אלפית השניה כשאמא שלי צחקה נזכרתי שאין בדיוק מה להכין כרגע חוץ מלאכול כפית וחצי קוטג' בלחץ...........

יש פה ושם "תעוקת קיבה " כך אני קוראת לזה... שזה כמו התקף לב אבל בקיבה מן חצי כאב חדים כאלה שתוקפים את הקיבה אין לי מושג למה אבל זה עובר תוך 2 שניות...

יש לי גם חתך כואב בדיוק בכפל הגלגל שבבטן ... כך שאני לא ממש יכולה לשבת לאורך זמן ... אבל מתרגלים ותמיד זוכרים את הפחד וההתרגשות הענקית שהיתה לפני... כך שבאמת כל השאר בקטנה... וגם מבינים שכל שעה אבל ממש כל שעה הכל משתנה...מה שכן אני מחייבת כל מי שקורא והוא לפני ניתוח לדפוק ארוחות שחיתות לפני.... כמה שניתן במסגרת המגבלה של "דיאטת נווה תרצה" כי באמת אח"כ אין אפשרות להנות מהכמות אלה רק מהאיכות.... היום חשבתי על זה איך אני כבר מחכה לרגע שאוכל ללכת לקפה נטו שאני כל כך אוהבת ולהזמין את הרול שלהם... אבל גם כשזה יקרה בטח אוכל לאכול רק רבע רול.... או חצי במקרה מאוחר יותר.... לא שאני מתבכיינת חלילה אבל אין כמו להפרד יפה מהאוכל ולתקוע כמה ימים לפני ניתוח!

כמו שעשיתי עם ההמבורגרים זוכרים ? 5 המבורגרים לא פחות ולא יותר פשוט בהמה...
אבל לא עוד.... טוב חברים חוזרת לכורסא האדומה שלי... ולארוחת הבוקר שלי שעדיין לא התפנתי בשבילה... חולה מתגעגעת בטירוף נשיקות....