מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

055-4533169
055-4533169 ללא פרסום בפורום
- משתפת אותכם בשאלה שממש מטרידה אותייושי29/04/2011
הניתוח שלי הוא כאמור עוד שבועיים והדבר היחיד שממש מטריד אותי זו חדוות האכילה והאהבה לאוכל בחיים שאחרי... אני יודעת- זה מה זה מטופש...
החיים שלי די סובבים סביב האוכל: אני מבשלת (הכי טוב שיש :) ), כותבת טור בבלוג על אוכל, אופה, מאכילה כמעט את כל השכנים והחברים של הילדים....... בקיצור- זו אהבה די גדולה שלי...
אני ממש מפחדת שהאהבה הזו לא תוכל להתבטא... אין ספק שכל יום שעובר ואני במסלול הנכון לניתוח- ממש עושה אותי יותר ויותר מאושרת, אבל הנה, עכשיו - כשיש מלא סירים מוכנים לשבת, וריח העוגות באוויר- אני שואלת את עצמי: האם זה יהיה גם בחיים החדשים שלי?!
אני אשמחחחחחח לתגובות
:)
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תראי, אני לא מקצוען כמוך
צנובר29/04/2011אבל גם אני אוהב לבשל ולאכול (נדמה לי שלא תוכלי למצוא כאן כאלה שבאמת לא אוהבים אוכל...)
אבל...
אחרי הניתוח מכיוון שאני (כמו כולנו שאחרי הניתוח) יכול לאכול מעט, אבל שיניתי קצת את הכיוון. אני מאד נהנה לבשל לאנשים שאני אוהב (משפחה, חברים וכאלה). מאד נהנה לראות תוכניות בישול בTV ויש המון כאלה, וגם התחלתי לכתוב טור (בלוג, אתר - איך שתרצי), על נסיונות הבישול שלי שעוסק בעיקר באוכל ללא סוכר (סוכרתי, מה לעשות).
אני עוד זוכר שרופאת המשפחה שהיתה מאד בעד הניתוח, הזהירה אותי שהחגים יהיו תקופות קשות, אבל אצל זה הפך לערב מהנה ביותר. כולם זוללים ואח"כ מתלוננים שאכלו יותר מדי, בעוד שאני הסתפקתי בחצי קציצה של גפיטעפיש (פולני, כבר אמרתי?) שוקית עוף וחצי קנידלע. הייתי גם שבע, גם מרוצה וגם לא הרגשתי נפוח. זו היתה ארוחה ממש כיפית מבחינתי.
דוד* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהזה מעודד
יושי30/04/2011יש לי הרגשה שבני ביתי ישילו ממשקלם בלי לירצות... רק מזה ש אמא תמעיט בבישולים ובאפייה.... ואולי לא....
תודה :)* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם היפוכונדרים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)





.jpg)

.jpg)


