דיכאון קדם ויסתי

זה יותר כמו שיגעון קדם ויסתי...
אני בת 26, די בטוחה שאני סובלת מ PMDD.

מחודש לחודש העוצמות משתנות אבל יש לי תחושה שזה מתחיל להחמיר.

שבועיים לפני המחזור בערך המצב רוח יורד, לא מצליחה להתרכז,חוסר אנרגיה, עייפות, נהיית פסימית, עצב וכעס חסר סיבה, וחשק לעשות כלום, מתרחקת מאנשים..נמנעת אפילו ממפגש עיניים.
יש לי דחף עצום לריב עם אנשים, ואני כל הזמן ב"כוננות", שמישהו רק יגיד לי משהו לא במקום כדי שתהיה לי סיבה "לצאת עליו".
אבל לאחרונה אני מנסה להיות מודעת ופשוט נמנעת מכל תקשורת אפשרית.
ואת החברים הקרובים והשותפה אני דואגת להזהיר ולהרחיק עד שאחזור לעצמי.

יש מחזורים שבהם יום אחד זה מתפרץ בצורה מאוד קיצונית, זעם עצום וצורך להרוס כל דבר אפשרי פיזית ורגשית.

כמובן שביום של קבלת הוסת הכל נעלם כלא היה...ואני מצליחה לחייך ויש תחושה כאילו באותו רגע נולדתי מחדש.

ניסיתי גלולות שלא עזרו, ואני לא מתכוונת לבזבז חודשים על גבי חודשים בניסיון למצוא גלולה מתאימה. אני גם בספק אם קיימת כזאת.
לפי מה שקראתי באינטרנט הבנתי שהטיפול היחיד הוא תרופות נוגדות דיכאון, למרות שהייתי מעדיפה להימנע מלקחת תרופות כל חיי. אבל אני לא מסוגלת להמשיך לחיות ככה וכבר לא אכפת לי מה ייתנו לי.

למי אני צריכה לפנות עם הבעיה הזאת, רופא נשים, פסיכיאטר או שמספיק רופא משפחה?