שבר בצוואר הירך

שלום שוש,
חיזוי סיכויי החלמה הוא דבר לא מדויק כמובן, ומורכב מהרבה מאוד משתנים כגון איכות הניתוח, אופי המטופל, טיב השיקום הפיזיותרפי, רקע רפואי וכן הלאה. ההתאוששות המהירה של אביך מהניתוח הראשון היא בהחלט נקודה שניתן לשאוב ממנה עידוד, אך יש לזכור שכעת עליו להסתמך על רגל שזה מכבר נותחה ושוקמה בעצמה, ונשאלת גם השאלה לגבי תעצומות נפש הנדרשות לשיקום מסוג זה, בפעם השנייה בזמן קצר יחסית. מה שמטריד הוא נושא כסא הגלגלים - אני מקווה שאת מתכוונת שהוא מתניד לרוב איתו, אבל גם הולך מידי פעם. אם לא זה המצב, יש לברר מה הסיבה (כאב, מוטיבציה וכן הלאה) ולדרבן לעשות כן. תאורטית יש סיכוי להחלמה טובה מאוד, אך אין לדעת אם יאלץ להיעזר בהליכון או במקל בסופו של תהליך.
מה שברור הוא, שלאחר שלב הניתוח עצמו, יש חשיבות לתדירות ולאיכות הטיפול הפיזיותרפי לשיקום אביך.

בברכה,
אורן לרנר.

בהמשך להודעתי מלפני מס' שבועות.

אבי החל ללכת עם הליכון ועושה פיזותרפיה פעמיים בשבוע +תרגילים בבית.
יש התקדמות אך באיטיות רבה ומועטה בכל פעם. אין קפיצה של ממש בסה"כ.
בשבועיים האחרונים החל לכאוב לו ברגל של הניתוח אך לא במקום הניתוח אלא בשוק של אותה רגל. הכאבים מופיעים רק כאשר הולך/עמידה ולא במנוחה. יש לציין גם נפיחות קלה לאורך כל הרגל של הניתוח.

שאלותיי הן:
1. האם כאבים בשוק והנפיחות הינם חלק מההחלמה של הניתוח? האם ייתכנו לאחר ניתוח כזה?
2. נראה כי כאבים אלו משפיעים על התקדמות תהליך ההחלמה. מה ניתן לעשות על מנת לזרז התקדמות?

אודה לתשובתכם.

שלום שוש,
אני שמח לשמוע שאביך מתקדם בשיקום. קצב השיקום הוא בד"כ איטי, בייחוד לאור המקרה בספציפי, כך שאין לך מה לדאוג מבינה זו.
נפיחות מקומית באזור הניתוח, וכן לאורך הגפה המנותחת שכיחים מאוד אחרי ניתוח כזה ונובעים,בין היתר, מירידה בניידות, ירידה בתפקוד הלימפתי ועוד. חשוב מאוד לעקוב אחר הנפיחות והכאב, ולשים לב שלא מתפתח DVT - פקקת ורידים עמוקים.
אני בטוח שאביך נמצא בידיים טובות והפיזיותרפיסט/ית יודעים כיצד לטפל בו, גם מבינת הכאב המטריד.

בברכה,
אורן לרנר.