התמעלות בונת עצם לאוסטיאופורוזיס

מאירה שלום.
אוסטאופורוזיס הינו מצב בו, מסיבות כלשהן, העצם מאבדת את המסה הגרמית והופכת להיות יותר פריכה. התוצאה היא שברים שכיחים באזורים מועדים לפורענות מבחינה ביומכאנית.
יש להבין את הפיזיולוגיה של העצם כדי להבין מה הטיפולים הנידרשים.

ריקמת העצב משתנית, נבנית או מתפרקת, בהתאם לעומס השרירי והמכאני המופעל עליה.
המידה והעומס גבוה, (בצורה הדרגתית ומתוזמנת) העצם תיבנה את עצמה ותיתחזק כדי לעמוד בעומסים הנידרשים.
במידה וקיימת ירידה בדרישה בעצם תפרק את עודפיה כדי לחסוך באנרגיה.

בעת המנפאוזה, לאחר הפסקת הוסת קיים שינוי הורמונלי בגוף המאיץ את קצב פירוק עודפי העצם. הדבר גורם לשבירות של העצמות וסיכון גבוה לשברים. כאשר כמות העצם הנימדדת מגיעה לכשתים וחצי סטיות תקן מתחת לממוצע של כמות העצם בגיל 18, הדבר מוגדר כ- אוסטאופורוזיס.

הדרך למנוע את התפתחות האוסטאופורוזיס היא צריכת סידן בכמות של כ- 1200 מ"ג ליום, בתזונה או בתוספים.
ויטמין D, בכמות מספקת, בחשיפה מוגבלת לאור השמש, ותוספים.
פעילות גופנית בונת עצם, הכוללת בעיקר פעילות כנגד התנגדות.
הכוחות הפועלים על השלד יגרו את העצם לבניה.
כאשר מוגדר כבר כי יש אוסטאופורוזיס, יש לטפל בתרופות המחזקות את העצם מקבוצת הביספוספונטים כגון הפוסלן אקלסטה וכד'.

הדבר נעשה במקביל ולא במקום כל האמור לעיל.

יש מקום לתרגילים בוני עצם, וניתן לתרגל גם בבית.
בהצלחה
דר' אח