התקף חרדה בעקבות לידה טראומטית

וואו מתר. איזה סיפור! אני לא יודעת מאיפה להתחיל.
קודם כל, תאמיני ותתכוונני לטוב. מה שהכי חשוב זה שבסופו של דבר נולדו לך ילדים בריאים, וגם את בריאה ושלמה.
אני מאמינה שבסופו של דבר, לא משנה כמה התכוננת, וכמה רצית לידה טבעית, מה שחשוב לא פחות זה לדעת שלטבע יש חוקים משלו, ולא תמיד זה כמו שאנחנו רוצים, וזה בסדר.
ללידה, יש קצב ועיתוי משלה, ומאוד חשוב לזרום עם הקצב הזה ולא להתנגד. להיות ב"כאן ועכשיו" ולדעת שלא משנה מה קורה, ואיך הלידה תסתיים בסופו של דבר, את עשית את הכי טוב שיכולת באותו רגע. גם לידה שמסתיימת בקיסרי היא לידה. וזה בסדר.
אני מצדיעה לך שהצלחת לשרוד צירים של פיטוצין ללא אפידורל, ומבינה אותך שהיית ממותת כמה זמן אחרי הלידה.
לגבי הפחד שלך- מובן לחלוטין. חשוב שתדעי שפחדים בזמן הריון משפיעים על העובר וכמובן על הלידה. אמונה בוראת מציאות. וחשוב שתדעי: יש לך את היכולת לברוא מציאות שאת רוצה. את רק צריכה להאמין בה מאד.
אני מאמינה שלידה של אישה משקפת את מה שקורה בנפשה, בגישה שלה ללידה עצמה, באמון שלה בגופה ובעצמה, ושכל אלו השפעה גם על האימהות.
כשאנו חווים משהו, אז הגוף מפריש הורמונים המשפיעים על ההתנהגות שלנו וגם על התנהגויות עוברנו. אנחנו אוספות פחדים מזיכרונותינו את הלידה שלנו, מסיפורי לידות זוועתיים שמספרים לנו, ובלי להיות מודעות, אנחנו מעבירות את הפחדים האלה- הלאה.
גדלנו בתרבות המושתתת על פחד, ופחד הופך להיות המניע של תרבות הצריכה שלנו.
אני גם לא אוהבת את המונח סיבוכי לידה. סיבוכים מגיעים לאחר שנתגלו עקבות.
כשאישה עסוקה בזמן ההיריון בפחד ובתסריטי אימה, ושוכחת את עצמה וחייה, היא מובילה את עצמה בנחישות אל אחת מעקבות הלידה ומחקרים מראים שנשים כאלו מפתחות יותר סיבוכים, שמאוחר יותר יביאו אותה להצדקת הפחד, עבור עצמה לפחות..
את תמר יקרה, אני מחזיקה לך אצבעות, מבינה אותך לגמרי ומציעה לך כמה דברים, בתקווה שיעזרו לך להתעלות מעבר לפחדים או לברא מציאות חיובית למרות הפחדים:
ראי המשך תשובה.

חשוב מאוד שאת מודעת לפחד ומדברת עליו. את מוזמנת להמשיך לכתוב כאן, אני אשמח לעזור.

חשוב להוציא החוצה מהגוף, לא להשתיק. לעשות טיפול גוף כלשהו. עבודה ופעילות מכוונת במים- מנסיון- מאוד עוזר. (מים קולטים וסופחים אליהם מידע ורטטים שונים, אפשר להיעזר בהם).אולי שווה
ללכת למטפלת שעוסקת בהידרותרפיה- עיסוי במיים.

לדבר עם איזו מדריכת הכנה ללידה שמדברת גם על נושא הפחד.

אני הייתי גם ממליצה לך לעבוד בזמן ההיריון עבודת גוף נפש אצל מטפלת טובה.

לכתוב-הביטי פנימה ותשאלי את עצמך מה מפחיד אותך או מה מלחיץ אותך. העלי דברים אלו על הכתב. את כל הפחדים שעולים לך. אחר כך לכל פחד- תני איכות אחרת. וורודה יותר. זה עובד נהדר.
אפשר גם לכתוב משפט מעצים. נסי להתחבר לאיזה משפט כמו: הלידה שלי תהיה קלה וטובה. כל משפט כזה יש לכתוב חמש פעמים ביד ימין ו- 5 פעמים ביד שמאל. הדבר משדר את המסר לשתי האונות, ומאפשר הגעת המסר לתת המודע (שהוא זה שבתוכו מצויים בסיסי החרדות שלנו).

וזכרי: את משפיע על תינוקך, על סביבתך, ויותר רחוק מזה. תאמיני בגוף שלך שיודע ללדת.

בהצלחה. מקווה שעזרתי.

גלית מוריה-שלגי- מדריכת הכנה ללידה והורות ראשונית.