פונדקאות היא אחת הדרכים להביא ילד לעולם במקרה בו לאשה אין אפשרות להיכנס להריון בדרך טבעית או באם מדובר בבני זוג ששניהם ממין זכר (הומוסקסואלים). משמעותה של פונדקאות היא נשיאת עובר על ידי אשה שהופרתה באמצעות זרע שאינו של בן זוגה והיא עוברת את התהליך ההריוני והלידה עבור זוג או אדם יחיד.

קיימים שני סוגים של פונדקאות: פונדקאות מלאה ופונדקאות חלקית.
פונדקאות מלאה היא תהליך בו האשה תורמת לתהליך רק את רחמה. הביצית מופרית במעבדה בהפרייה חוץ-גופית (הפריית מבחנה) ומוחדרת לרחמה של הפונדקאית. בתהליך כזה אין קשר גנטי בין הפונדקאית ובין העובר.
פונדקאית חלקית (או מסורתית), הנקראת גם 'תחליפאות', היא תהליך בו האם הפונדקאית תורמת מלבד הרחם שלה גם את הביציות שלה. האשה עוברת הזרעה תוך-רחמית על ידי האב המיועד. במקרה זה האשה והעובר חולקים מטען גנטי שכן הביצית המופרית היא שלה.

בשני התהליכים האשה עוברת את תהליך ההריון במלואו במשך תשעה חודשים ולאחר הלידה מוסרת את התינוק להוריו המיועדים.

ישנן כמה סיבות בגינן זוגות או יחידים פונים לשירותי פונדקאות. חלק מהסיבות הן רפואיות, למשל, נשים שנבצר מהן להביא ילד לעולם בהריון רגיל עקב היעדר רחם, שחלות או ביציות, נשים שהריון מסוכן עבורן, נשים הסובלות מבעיות רפואיות שאינן מאפשרות להן להיכנס להריון, נשים שלא הצליחו להיכנס להריון בעזרת טיפולי פוריות או נשים שניסיונותיהן להשלים את ההריון הסתיימו בהפלות חוזרות. סיבה נוספת היא היעדר בת זוג שתוכל לשאת תינוק, כפי שקורה אצל זוגות הומוסקסואלים.

לפונדקאות כמה יתרונות עבור זוגות או יחידים שאינם מסוגלים להביא ילדים לעולם:
היא אינה תהליך ממושך ומייגע כמו אימוץ
לעומת אימוץ, פונדקאות מאפשרת להורים לגדל את הילד כבר מהיום הראשון שיצא לאוויר העולם.

מהם החסרונות של פונדקאות?
האם הפונדקאית חשופה, כמו כל אם הרה, לסיכונים בריאותיים ונפשיים בעת ההריון
ההורים העתידיים תלויים בפונדקאית, שהיא לרוב אשה זרה, למימוש התהליך
תמיד קיים הסיכוי שהפונדקאית תתחרט ולא תהיה מעוניינת למסור את הילד להורים בתום התהליך.

אם פונדקאית

אם פונדקאית היא האשה הנושאת את העובר ברחמה ומוסרת אותו לאחר לידתו לזוג או ליחיד שיהיו משפחתו העתידית. על פי "חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) התשנ"ו (1996)", אלו הם הקריטריונים בהם צריכה לעמוד אשה המעוניינת להיות אם פונדקאית:
אשה בגירה שגילה בין 23-38
תושבת ישראל לפחות בשלוש השנים האחרונות
אשה שאינה נשואה, אלא רווקה, גרושה (לפחות שנה) או אלמנה, כדי להימנע מאפשרות לממזרות. זאת, אלא במקרה שועדת האישורים הגיעה למסקנה שההורה/הורים המיועד/ים לא הצליחו במאמץ סביר להגיע להסכם אם אשה שאינה נשואה. בשנת 2006 ניתן פסק דין תקדימי של הרב הראשי לישראלי שלמה עמאר בהתייעצות עם הרב עובדיה יוסף אשר התיר לזוג ללא ילדים להשתמש בשירותיה של אם פונדקאית נשואה.
אשה שאין לה קרבת דם להורה/הורים המיועד/ים, למעט קשר משפחתי דרך אימוץ. לעתים ניתן לסטות מתנאי זה בתיאום עם מוסדות המדינה ולקבל אישור לפונדקאית שהיא קרובת משפחה, גיסה או אחות.
אשה שהיא בת דתם של ההורה/הורים המיועד/ים. זאת, אלא אם כן כל הצדדים אינם יהודיים ואז ניתן לסטות מתנאי זה על פי שיקול של איש דעת מטעם הועדה.
אשה שילדה לפחות פעם אחת בחייה אך לא יותר מארבע פעמים. על פי תנאי זה, הפונדקאית עשויה להיות אם חד הורית. הדבר הוא יחודי לישראל שכן במדינות אחרות ניתנת עדיפות לנשים נשואות ובעלות משפחה.
אשה שלידתה האחרונה היתה לפני שנה לפחות
אשה שלא עברה יותר משני ניתוחים קיסריים
אשה שאין לה היסטוריה של סיבוכים בהריון או הפלות טבעיות
אשה שאין לה רישום פלילי
אשה שלא שימשה כפונדקאית בעבר או ששימשה כפונדקאית פעם אחת בלבד. אין היתר לשמש כפונדקאית יותר מפעמיים במהלך החיים.

מבחינת תשלום, פונדקאית במדינת ישראל יכולה לבצע את התהליך בהתנדבות או לקבל עליו שכר. פונדקאות בהתנדבות נעשית בדרך כלל בין קרובי משפחה או חברים. אולם ברוב המקרים, הפונדקאות נעשית בשכר מכיוון שמדובר בתהליך ארוך ותובעני הכרוך בשינויים באורח החיים. גם עבור פונדקאות בהתנדבות וגם עבור פונדקאות בשכר יש בדרך כלל כיסוי של ההוצאות הרפואיות וכן הוצאות אחרות של האם הפונדקאית.

מציאת אם פונדקאית: לצורך מציאת אם פונדקאית, ההורה/הורים המיועד/ים יכולים לפנות לסוכנויות תיווך של פונדקאות אשר יתווכו בינם ובין פונדקאיות פוטנציאליות. סוכנויות התיווך מסייעות בבחירת הפונדקאית וכן מגישות את הטפסים הנדרשים לוועדה ומטפלות בביורוקרטיה הנלווית לכך. סוכנויות התיווך נוהגות לגבות עמלה על שירותיהן. בישראל קיימות כמה סוכנויות תיווך כאלה.

כמו כן, ניתן למצוא פונדקאית באמצעות פרסום באמצעי תקשורת שונים (עיתונות ארצית, עיתוני נשים, מקומונים, תחנות הרדיו או הטלוויזיה המקומיות) או דרך גופים שונים. למשל, ניתן לפנות בבקשה לפרסם את הנושא לעובדות סוציאליות בעמותות שונות, מנהלות משאבי אנוש או מנהלות רווחה בגופים גדולים או גורמי סיעוד בעיריות ומועצות מקומיות. ניתן לפרסם באינטרנט - למשל, בפורומים שונים הקשורים לפונדקאות או לנושאים קרובים לכך כמו פוריות, אימוץ או הריון. בנוסף, אפשר לתלות מודעות באזור המגורים או במוסדות גדולים כמו אוניברסיטאות.

פונדקאות בישראל

פונדקאות בישראל זכתה להכרה חוקית בשנות ה-90. בשנת 1991, שר המשפטים מינה וועדה ציבורית שכונתה 'ועדת אלוני' לבדיקת נושא הפונדקאות. זאת בעקבות עתירה לבג"צ של בני זוג שלא איפשרו להם להשתמש בשירותי פונדקאית. המלצת הועדה היתה לא להטיל איסור גורף על פונדקאות אך מנגד לא לאשר אותה ללא מגבלות ולבחון כל מקרה לגופו. הועדה החליטה שעל המעוניינים בפונדקאות לעבור ייעוץ ומבדק פסיכולוגי ועל הפונדקאית הפוטנציאלית להיות כשירה לכך נפשית וגופנית ולקבל תשלום על שירותיה.

בשנת 1995 התקבל בכנסת "חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו (1996)". החוק מפרט את התנאים בהם צריכה לעמוד הפונדקאית וכן התנאים בהם צריכים לעמוד ההורה/הורים המיועדים. מלבד זאת החוק קובע כללים באשר לתשלום לאם הפונדקאות, סוג הפונדקאות המותר בישראל ודברים נוספים. לפירוט נוסף על חוק הפונדקאות עיינו למטה.

ההרכב של ועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים הוא כדלהלן:
עובד סוציאלי
פסיכולוג קליני
שני רופאים מומחים ליילוד וגניקולוגיה
רופא מומחה ברפואה פנימית
משפטן
איש דת

לצורך קבלת אישור מהוועדה יש להגיש לוועדה בקשה לאישור הסכם לנשיאת עוברים בצירוף המסמכים שלהלן:
הצעה להסכם לנשיאת עוברים
חוות דעת רפואית לגבי אי היכולת של האם המיועדת להיכנס להריון, לשאת הריון או הסיכונים הבריאותיים הצפויים לה כתוצאה מהריון
חוות דעת רפואית לגבי התאמת שני הצדדים לתהליך
הערכה פסיכולוגית לגבי התאמת שני הצדדים לתהליך
אישור מעובד סוציאלי או פסיכולוג שההורה/הורים המיועד/ים קיבלו יעוץ מקצועי הולם בדבר תהליך הפונדקאות ואפשרויות הורות אחרות
באם ההסכם לנשיאת העוברים בין הפונדקאית להורה/הורים המיועד/ים נעשה באמצעות מתווך, יש להגיש את ההסכם לוועדה בצירוף פרטי המתווך

לאחר שהתברר כי שני הצדדים - האם הפונדקאית וההורה/הורים המיועדים - עומדים בתנאי הסף המצוינים לעיל, ולאחר בחינת המסמכים המצורפים ומידע נוסף, הצדדים מקבלים אישור ראשוני וחותמים על הסכם ההתקשרות ביניהם. בהמשך, הועדה מראיינת את הפונדקאית ואת ההורה/הורים המיועד/ים. החלטות הועדה מתקבלות ברוב קולות ויש להן תיעוד בכתב. עורכי דין מלווים את כל תהליך ההתקשרות ומעניקים יעוץ משפטי במהלכו.

לאחר שמתקבלים האישורים ושני הצדדים חותמים על ההסכם, מתחיל שלב טיפולי הפוריות. בשלב זה, האם הפונדקאית תתחיל תהליך של טיפול הורמונלי ובמקביל לכך טיפול המעודד התעבות של רירית הרחם כדי להכינו להריון. כמו כן, במקביל לטיפולים אלו, הפונדקאית תעבור טיפול להגברת ביוץ וביום המתאים ישאבו את הביציות שלה והן יופרו בזרעו של האב המיועד. לאחר מכן הביציות המופרות יוחזרו לרחמה של האם הפונדקאית. אם העובר מצליח להיקלט, יחל תהליך ההריון הרגיל הכולל בדיקות כגון סקירה מוקדמת, מי שפיר ועוד.

אם העובר לא מצליח להיקלט, ניתן להמשיך בתהליך תוך התייעצות עם מומחה לפוריות שיבדוק מה הבעיה. בדרך כלל, אם הפונדקאית אינה מצליחה להיכנס להריון תוך שישה ניסיונות, פג תוקפו של ההסכם. במקרה כזה, ההורה/הורים המיועד/ים צריכים להתחיל את התהליך מחדש. את טיפולי הפוריות ניתן לבצע רק במרפאות המוכרות על ידי המדינה, בין אם מדובר בבתי חולים או במכונים פרטיים.

הכנה ללידה והעברת משמורת: כחודשיים לפני הלידה, נערכת פגישה בין הפונדקאית וההורה/הורים המיועד/ים ובין פקידת הסעד האזורית, על מנת שתסביר להם על תהליך העברת המשמורת על הילד מהפונדקאית אל ההורה או ההורים.

לידה: כאשר מתחילה הלידה, עם ההגעה לחדר המיון יש להודיע כי מדובר בלידת פונדקאית ולהגיש את המסמכים הנדרשים. העובדת הסוציאלית המלווה את התהליך היא זו שאחראית לומר להורים אלו מסמכים עליהם להכין לקראת הלידה. בבית החולים הילד נרשם על שם האם הפונדקאית תוך ציון העובדה שהיא פונדקאית, ובנוסף נרשמים שמות ההורה/הורים העתידי/ים.

במהלך הלידה תהיה נוכחת בחדר העובדת הסוציאלית המלווה. לאחר הלידה, הילד יהיה במשמורת המדינה במשך שבוע ולאחר מכן יעבור למשמורת האם העתידית. תהליך זה יעשה בסיוע פקידת הסעד המלווה אשר מעבירה המשמורת מהפונדקאית אל ההורים ע"י החתמתם על המסמכים המתאימים.

לאחר מכן פקידת הסעד כותבת לבית המשפט מכתב, ושבוע לאחר הלידה ההורים מגיעים לבית המשפט לקבל את צו ההורות הרשמי. את צו ההורות לוקחים ההורים למשרד הפנים, שם הם רושמים את הילד בתעודת הזהות באופן זמני. מספר תעודת הזהות של הילד יתקבל כעבור מספר ימים לאחר עדכון המידע במחשב על ידי בית המשפט.

פונדקאות בחו"ל

הקריטריונים להורים המתאימים לתהליך פונדקאות ולפונדקאית מתאימה בישראל הם מגבילים, ועל כן, מי שאינו עונה על הקריטריונים האלו או שאינו מוצא פונדקאית עשוי לשקול להיעזר בשירותי פונדקאות בחו"ל.

בארץ קיימות סוכנויות תיווך אשר מטפלות בהליכי הפונדקאות מול פונדקאיות מחו"ל וסוכנויות דומות בחו"ל, זאת בהתאם לחוקי הפונדקאות במדינות הללו. יש לבדוק מראש מהם החוקים הנוגעים לפונדקאות במדינה המיועדת ולוודא שהליך הפונדקאות בחו"ל נעשה על פי הסכם שנוסח על ידי עורכי דין שמנוסים בהליכים מסוג זה ובסוגיות המשפטיות הרלוונטיות.

בתום ההריון ולפני הבאת הילד ארצה, יש להוציא לו תעודת מסע או דרכון ישראלי וכן להסדיר את מעמדו כאזרח ישראל כדי שתותר כניסתו לארץ. הליכים אלו דורשים פנייה למשרד הפנים ולבית משפט לענייני משפחה. בסיומם יוציא בית המשפט לענייני משפחה פסק דין המורה למשרד הפנים לרשום את הילוד כבנם של ההורה/הורים המיועד/ים. שני המקומות הנפוצים ביותר לשירותי פונדקאות בחו"ל הם ארצות הברית והודו.

פונדקאות בהודו

אחת המדינות בהן ניתן למצוא שירותי פונדקאות היא הודו, שם פונדקאות קיבלה היתר חוקי בשנת 2002. פונדקאות בהודו מתאימה לאשה בודדה המעוניינת בילד, לזוג הומוסקסואלים או לזוג לסביות אשר מסיבה כלשהי אף אחת מהן אינה יכולה להיכנס להריון או לשאת הריון. תרומת הביצית עבור העובר המיועד מתבצעת באירופה או בארה"ב והזרע הוא של האב המיועד או לחלופין, תרומת זרע מבנק הזרע בישראל.

האם הפונדקאית מהודו מוטסת לאירופה לצורך ביצוע השתלת העוברים ברחמה ולאחר מכן מוחזרת להודו. בהודו מרכז הפונדקאות מבצע מעקב אחריה עד להשגת הריון או עד הלידה. לצורך מסירת התינוק להורה/הורים נדרשת הוכחת הורות, הכרוכה בביצוע בדיקת רקמות לילוד שתתבצע מיד עם הלידה, על פי צו בית משפט. עם השגת הוכחת ההורות, מונפקת תעודת מעבר לילוד וניתן להביאו ארצה.

ניתן לעבור פונדקאות בהודו בדרך נוספת במסגרתה כל ההליכים של תרומת הביציות, הפרייתן והשתלת העוברים ברחם האם הפונדקאית מתבצעים גם הם בהודו ולא באירופה. במקרה כזה תורמת הביציות היא הודית או אירופאית שתעבור את התהליכים המפורטים לעיל בהודו.

הסיבה לכך שהורים המעוניינים בשירותי פונדקאות פונים להודו היא העדפתם לפונדקאיות אשר הסיכויים שישתו, יעשנו או ישתמשו בסמים הם נמוכים עד אפסיים. עלות הפונדקאות בהודו היא כ-25,000$. סכום זה כולל את כל ההליכים הרפואיים עד ללידת התינוק, תשלום לאם הפונדקאית ושתי נסיעות להודו - לצורך הפריית הביצית ולצורך איסוף התינוק מהפונדקאית.

פונדקאות באוקראינה

במהלך שנות ה-2000 נחקקו מספר חוקים ובוצעו מספר תיקונים לחוקים קיימים המסדירים את הליך הפונדקאות באוקראינה. כיום הפונדקאות מותרת ומעוגנת בחוק. הליך פונדקאות באוקראינה מתאים רק לזוגות נשואים, אולם אין הכרח שהפונדקאית תהיה נשואה והתנאים הנדרשים מהפונדקאית המיועדת נוקשים פחות מאלו של הארץ. בנוסף, אוקראינה מתירה להורה/הורים המיועד/ים להירשם כהוריו של העובר עוד לפני לידתו ולא רק לאחר שהוא נולד, מה שיכול לתרום לשלוות נפשם וביטחונם של ההורים בתהליך.

יתרון נוסף של פונדקאות באוקראינה הוא היעדרה של רשימת המתנה ללקוחות המיועדים. הליך הפונדקאות מול אוקראינה מבוצע על ידי סוכנויות בארץ אשר נמצאות בקשר עם מרפאות באוקראינה ומאתרות פונדקאיות מקומיות עבור ההורה/הורים המיועד/ים. כמו כן, סוכנויות אלו מסייעות במציאת תורמת ביציות אם יש צורך כך. לאחר ששלב זה בוצע, ההורה/הורים המיועד/ים נוסעים לאוקראינה לצורך חתימת הסכם עם הפונדקאית והמרפאה וכדי לבצע את הבדיקות הנדרשות.

לאורך כל התהליך מתבצע מעקב ופיקוח שוטף על ידי הסוכנות בארץ, אשר לעתים גם מסייעת לזוג במציאת דירה באזור לצורך שהייה במדינה לקראת הלידה ולאחרי הלידה עד החזרה ארצה. לאחר הלידה מתבצעת בדיקת רקמות לצורך הוכחת הורות ולאחריה מונפקות לילד תעודת מעבר ואישור כניסה לישראל. הליך הפונדקאות באוקראינה הינו זול יחסית ועשוי להתחיל מסכום של 5000 אירו.

פונדקאות בארמניה

פונדקאות בארמניה קיבלה היתר חוקי בשנת 2003. חוק הפונדקאות הארמני מאפשר ליחידים ולזוגות, כולל זוגות חד-מיניים, לעבור תהליך פונדקאות. בניגוד לישראל, בה התהליך ממושך ודורש המתנה עד למציאת פונדקאית מתאימה וכן קבלת אישור של הוועדה, בארמניה התהליך הוא מיידי.

בארמניה קיים מרכז ישראלי לפונדקאות הכולל אנשי מקצוע ישראלים, ביניהם גניקולוגים, עובדי מעבדה, עורכי דין ועובדות סוציאליות. למעשה, אנשי המקצוע הישראלים הם האחראים על כל השלבים בהליך הפונדקאות, החל מהיציאה מהארץ לצורך היכרות עם הפונדקאית ועד החזרה ארצה עם התינוק.

במידה והתהליך דורש תרומת ביציות, היא תילקח מנשים ארמניות או מנשים ממדינות אחרות שעברו את הבדיקות הנדרשות על ידי משרד הבריאות. הביציות המיועדות ישלחו לארצה לאבחון גנטי ואילו ההפרייה תתבצע בארמניה. במידה ואין צורך בתרומת ביציות, ההפרייה תתבצע בארץ והעוברים יועברו לארמניה לצורך המשך התהליך.

פונדקאות בארצות הברית

ארצות הברית היא אחת המדינות המועדפות על ישראלים לביצוע הליך פונדקאות, אם אינם יכולים לבצעו בארץ מסיבות שונות. הסיבה לפופולריות של ארצות הברית בתחום זה היא התנאים הרפואיים, המשפטיים והחברתיים הקיימים שם, אשר מקלים על התהליך הן מבחינת ההורה/הורים המיועדים והן מבחינת הפונדקאית. מדינות רבות בארצות הברית מתירות פונדקאות בתשלום. כמו כן, מעולם לא היו מקרים בהם בית המשפט נתן חזקה על הילד לאם פונדקאית. ההליך בארצות הברית נחשב לפשוט יחסית ודורש שההורה/הורים המיועד/ים יגיעו לשם בין פעמיים לארבע פעמים.

לרוב הבדיקות הרפואיות להורים, כולל בדיקות זרע ואיכות זרע, מתבצעות בארץ, ובתומן תיבחר תורמת ביציות ותימצא פונדקאית מתאימה. לאחר מכן הזרע ישלח לארצות הברית, שם תתבצע שאיבת הביציות והפרייתן ליצירת עוברים. לאחר השתלת העוברים ברחם האם הפונדקאית, מתבצע מעקב שוטף במהלך ההיריון ועד ללידה.

לקראת הלידה ההורים מגיעים לארצות הברית. לאחר הלידה ולפני החזרה ארצה עם הילד, ההורים יכולים לבחור לבקש עבורו תעודת לידה ודרכון אמריקאי בנוסף לדרכון הישראלי המונפק לו. העלויות של הליך פונדקאות בארצות הברית נעות בין 80,000 ל-120,000$.

חוק פונדקאות

החוק הקובע בכל הקשור להליכי פונדקאות וקריטריונים שהפונדקאית וההורה/הורים המיועד/ים צריכים לעמוד בהם הוא "חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו (1996)". חוק זה מציב מספר תנאים בהם צריך לעמוד הסכם פונדקאות כדי שיקבל הכרה מתוקף החוק.

מלבד הקריטריונים בהם צריכה לעמוד אשה המעוניינת לשמש כפונדקאית, גם ההורה/הורים המיועד/ים צריכים לעמוד בקריטריונים מסוימים, והם:
על האם המיועדת להיות עד גיל 48 והאב המיועד עד 58
ההורה/הורים המיועדים הם בעלי בעיית פוריות המונעת מהם להביא ילדים לעולם ובעיה זו מאושרת על ידי מומחה לפוריות.
ההורה/הורים המיועד/ים מסוגלים לגדל ילד מבחינה פיזית ונפשית
ההורה/הורים המיועד/ים אינם בעלי קרבה משפחתית לאם הפונדקאית

מספר כללים ותנאים נוספים המופיעים בחוק הינם:
ההורה/הורים המיועד/ים והאם הפונדקאית נדרשים לערוך הסכם בכתב שיעבור אישור על ידי הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים.
הפונדקאות המותרת במדינת ישראל היא רק פונדקאות מלאה (ולא פונדקאות חלקית), כלומר, פונדקאות בה הזרע שייך לאב המיועד והביצית אינה של האם הפונדקאית.
החוק מתיר להורה/הורים המיועד/ים לשלם לאם הפונדקאית לצורך כיסוי הוצאותיה וכפיצוי על אובדן כושר השתכרות וכיוצא בזה. החוק מתיר תשלום גם לגורמי צד שלישי, כדוגמת סוכנויות פונדקאות, וזאת בניגוד להמלצות ועדת אלוני.
בפסק דין תקדימי של בג"ץ מיולי 2011, נקבע כי ניתן להביא ילד לעולם באמצעות אם פונדקאית, בלי להתחשב במספר הילדים שיש להורה/הורים המיועד/ים. על פי פסק הדין, מספר הילדים שיש למבקשים לפתוח בהליך פונדקאות לא יוכל להיות שיקול לדחיית בקשתם על הסף, כי אין מגבלה כזאת לפי החוק.


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר