אוטיזם אצל ילדים: אבחון וטיפול

אחד הפחדים הרווחים אצל הורים הוא גילוי פתאומי שילדם סובל מהפרעות בתקשורת הבין אישית והידיעה שילדם אינו משתלב חברתית ואינו צפוי לעשות זאת באופן זהה לחבריו בשל כשלים תפקודיים מולדים בהתפתחות הילד. אחת מההפרעות "המפחידות" האלו היא אוטיזם. לפחדים אלו מצטרף נתון סטטיסטי קיים המדגים כי שכיחות אוטיזם לדרגותיו השונות הוא אחד לכל מאה ילדים בעולם המערבי (כולל בישראל), ושכיחות זו רק הולכת וגדלה.

"הבעיה העיקרית בהקשר של אוטיזם", מסביר ד"ר מוחמד מחאג'נה, מנהל המכון להתפתחות הילד של המרכז הרפואי הלל יפה, "היא שבגיל הרך קשה להורים להבחין באופן חד משמעי בהתנהגות בין אישית חריגה של הילד. לעניין זה ניתן להוסיף את העובדה שיש להפרעת אוטיזם דרגות חומרה שונות, גם בהתפתחות של ההפרעה וגם בכלל, פרט שגם הוא מקשה על פניה בזמן לאבחון וטיפול מתאימים".

למידע נוסף על אוטיזם ועוד, היכנסו לפורומים:
פורום רפואת ילדים, מחלות ילדים
פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים
פורום רפואה משלימה ילדים
פורום נוירולוגיה ילדים
פורום הפרעות קשב וריכוז, רפואה משלימה

האבחון בגיל צעיר (גיל שנתיים לערך), למרות שהוא מורכב ומסובך, הינו חיוני בעיקר בשל העובדה שביצוע יעיל שלו וטיפול "בזמן" אולי לא יביא להבראה מלאה אבל בהחלט יגרום להטבה, לעיתים משמעותית, שתאפשר שילוב של הילד במערכות חינוך רגילות בהמשך חייו.

אוטיזם: סימני זיהוי

אוטיזם היא הפרעה בתקשורת הבין אישית שגורמת לקשיים ביצירת קשרים חברתיים המצופים מגיל הילד. הפרעה זו עשויה לכלול קשיים בשפה ובדיבור, קשיים בהבנת סיטואציות חברתיות וקשיים התנהגותיים נוספים. זיהוי אוטיזם נעשה כאשר חשים שהתנהגות מסוימת של הילד מונעת התפתחות תקינה וסבירה לגילו.

אוטיזם יכול להתבטא באופן הבא:

1.

ילד שמשחק במשחק באופן מחזורי עם עצמו מספר רב של פעמים בדיוק באותו אופן. למשל: בניית מגדל מקוביות והפלתו, בצורה זהה, בתדירות מחזורית גבוהה ובמשך זמן ארוך ללא הפרעה.

2.

ילד שנמנע מלשחק עם ילדים או אנשים ומעדיף משחק עצמאי רוב הזמן.

3.

איחור בהתפתחות השפה והתקשורת. ילדים עם אוטיזם מראים איחור משמעותי בהבנת ובהבעת השפה. בחלק מהמקרים יש לילד שפה משלו (שאינה מפותחת בהתאם לגילו), או שהילד מדבר הרבה עם עצמו.

4.

ילד שמרוכז במשחק מסוים או בפעולה מסוימת וכל נגיעה בו גורמת לו לתגובה בלתי שגרתית כמו צרחות או קיפאון.

אוטיזם: לא פיגור

רבים טועים לחשוב שהפרעת אוטיזם היא סוג של פיגור שכלי. ד"ר מחאג'נה שולל את ההקבלה ומסביר כי פיגור שכלי נבדק על ידי מבחני מדידה מסוימים לבחינת רמת האיי.קיו (רמת המשכל) של האדם. מפגר מוגדר כאדם שרמת המשכל שלו נמוכה מ- 70 (שזה הממוצע לאדם המוגדר כנורמאלי). ילדים שסובלים מהפרעת אוטיזם יכולים להיות עם מנת משכל תקינה לגילם במידה וההערכה נעשית במבחנים המותאמים לקשיים השפתיים והחברתיים שלהם.

למרות כל זאת חלק מהילדים שסובלים מהפרעת אוטיזם סובלים גם מפיגור וגם בקרב ילדים עם פיגור יש שכיחות של אוטיזם אך לא כל ילד מפגר הוא אוטיסט ולא כל ילד אוטיסט סובל מפיגור. בסוגים מסוימים של אוטיזם רמת המשכל יכולה להיות אפילו גבוהה מהממוצע בתחומים מסוימים. אבחון אוטיזם נעשה על פי קריטריונים שנקבעו על ידי פסיכיאטרים ונוירולוגים כגון משחק פרסבטיבי (משחק מחזורי כפי שצוין לעיל), קשר עין לא תקין, קשיים ביצירת קשר עם אנשים ועוד.

אוטיזם: גורמים

מבחינה רפואית, אוטיזם הוא סימפטום שיכול לנבוע מהרבה מצבים רפואיים. לכן כל ילד עם חשד להפרעת אוטיזם צריך לעבור הערכה ובירור רפואי בכדי לשלול סיבה רפואית ספציפית כמו אפילפסיה. בנוסף, ידוע על מספר מחלות, חלקן גנטיות, ה"גוררות" אחריהן אוטיזם: תסמונת דאון, תסמונת ה-X השביר ותסמונת RETT.

עם זאת, בכל הקשור להפרעת אוטיזם, מציין ד"ר מחאג'נה, רב הנסתר על הגלוי. לא תמיד ישנו הסבר רפואי למקורה או לסיבות להופעתו. ישנם ילדים, שללא כל סיבה נראית לעין יפתחו אוטיזם בדרגותיו השונות. מבחינה רפואית, ידוע על מוטציות גנטיות ספציפיות כגורם להופעת אוטיזם, אך עדיין לא ברור לחלוטין כיצד עובד המנגנון הפיזיולוגי שגורם לכך. למרות ההתקדמות ברפואה עדיין במקרה של רוב הילדים הסובלים מהפרעת אוטיזם לא ניתן להגיע לסיבת מצבם גם לאחר שנעשה את כל הבירור הנדרש.

סוגי אוטיזם

לא כל ילד המאובחן כאוטיסט יהיה מחויב למסגרות נוקשות וחריגות למשך שארית חייב. "כולנו אוטיסטים בצורה זו או אחרת", מסביר ד"ר מחאג'נה, "לכולנו ישנן דרגות משתנות של קשיים ביצירת קשרים חברתיים. הרעיון הוא שקשיים אלו אסור שיפגעו בהתפתחות של הילדים או שיצרו בעיות חברתיות קשות לניהול לילד או להוריו".

הדרגות השונות של אוטיזם:

1. רמה קלה.

מדובר בקשיים בקשרים חברתיים או שפתיים קלים אך מורגשים. ילדים כאלה, כאשר מאובחנים ומטופלים כבר בגיל הצעיר יכולים להשתפר בצורה ניכרת ולהשתלב במסגרות רגילות לחלוטין בהמשך חייהם.

2. רמה קשה.

ילדים עם אוטיזם "קלאסי" המתבטא בקושי מהותי ביצירת קשרים חברתיים ובין אישיים, קשיים בהבעת רגשות, הפרעות מהותיות בדיבור עד כדי הימנעות מדיבור, תסמינים קיצוניים של התנהגות חזרתית (נדנוד הגוף למשל), פחד משינויים, מגבלות בקורדינציה, מגבלות ברצף התכנון המוטורי הרגיל של הגוף, בעיות של ויסות חושי (עודף רגישות למגע או אי הרגשה של כאב) ועוד.

בין שתי רמות אלו, קיימות דרגות משתנות של אוטיזם כגון:

הפרעה התפתחותית נרחבת.

ילדים שרמת התפקוד שלהם נמוכה בגלל אוטיזם. התופעות המאפיינות הן לרוב התנהגות חזרתית בעת משחק, בשפה ובדיבור וברמה האישית.

תסמונת אספרגר.

ילדים שלהם רמת תפקוד טובה והבנה טובה של סיטואציות חברתיות אך עדיין מביעים קשיים בהבנתן. ילדים אלו קרובים יותר לנורמה המקובלת. זהו מצב הנחשב לקל יותר מילדים להם ישנה PDD.
<@ --- IMG_2 --- @>

אוטיזם בתפקוד גבוה.

שונה מאספרגר אם כי נוטים לבלבל ביניהם. מדובר בילדים שלהם יכולת קוגניטיבית מאוד גבוהה. לעיתים, בילדים אלו רמת המשכל (ה-I.Q) יכולה להיות מאוד גבוהה. עניין זה מתבטא בהתהוותה של יכולת אחת מפותחת מאוד (מתמטיקה, ציור, זיכרון פנומנאלי וכו'), אך בנושאים מסוימים הם מוגבלים הרבה יותר. כדוגמא ניתן לציין את דמות האוטיסט ששיחק דסטין הופמן בסרט "איש הגשם", דמות של גאון מתמטי, שאין לו יכולת התמודדות עם החיים הרגילים. האבחנה של ילדים עם תפקוד גבוה עדיין לא מבוססת מבחינת הקריטריונים הרפואיים וההתנהגותיים אך קרוב לוודאי שבשנים הקרובות יקבעו קריטריונים יותר ברורים לאבחנה זו.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, אוטיזם יכול להופיע או יותר נכון להתהוות גם אחרי מצבים טראומתיים קשים. לדוגמא: תאונת דרכים שגרמה לטראומה נפשית אצל הילד ויצרה דפוסי התנהגות שלא ניתן להם טיפול מתאים. במקרה זה, הילד עלול "להיכנס למצב אוטיסטי", שיהיה בלתי הפיך. מדובר בילדים שיש להם מלכתחילה נטייה להפרעה תקשורתית והטראומה "זרזה" את התהליך ובחלק מהמקרים מדובר במצב נפשי רגשי עם מרכיבים אוטיסטים.

למאמרים נוספים על אוטיזם ועוד:
אוטיזם: מלווה בשלל בעיות ראיה
"קופות החולים לא מכירות באוטיסטים"
אוטיזם - על חשיבות האבחון המוקדם
עיכוב התפתחותי לאחים לאוטיסטים
הקופות יטפלו באוטיסטים

אוטיזם: דרכי טיפול

הטיפול בהפרעת אוטיזם הוא טיפול רב מקצועי ומערכתי הכולל אבחון אצל נוירולוג ילדים והתאמת מסגרת חינוכית שמתאימה לילדים עם אוטיזם. בנוסף, ישנם ילדים הסובלים ממחלות אופייניות כגון אפילפסיה, מחלות גסטרואנטרולוגיות (בדרכי העיכול) שונות, הפרעות פסיכיאטריות או קשיי התנהגות שעבורן נדרש לעיתים טיפול תרופתי. חלק חשוב מאוד ואפילו עיקרי בטיפול הוא מתן הדרכה וייעוץ של ההורים תוך ליווי תהליך הטיפול בילד על ידי גורמי המערכת השונים כגון מערכת החינוך והרווחה ועוד.

בעניין זה ההמלצה להורים לטובת איתור הבעיה ואיבחונה היעיל היא בעיקר להיות קשובים: הסתכלו על המשחק של הילד, נסו ליצור קשר עין וראו כיצד הילד מגיב לעניין, כיצד הוא צוחק, מה מידת ההנאה שלו ממשחקים עם אנשים נוספים, האם הוא יוזם משחק עם בני גילו או משפחתו. גם אם אתם לא בטוחים לגמרי פנו לאיש מקצוע. התחילו מרופא הילדים המכיר את הילד ובהמשך, אם עולה הצורך, פנו לרופאים מקצועיים מתאימים נוספים. אבחון מוקדם וטיפול מקצועי רב מערכתי יעיל הוא הדבר המשמעותי ביותר בכל הנוגע להפרעת אוטיזם.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר