מצב רוח של רופאים משפיע על איכות הטיפול

מחקר ישראלי חדש מצביע על כך שמצב רוח רע של רופאים גורם להם לדבר פחות עם המטופלים אך לרשום להם יותר תרופות והפניות מקצועיות. המחקר הוצג לאחרונה בכנס ירושלים למדיניות בריאות של המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות ע"י פרופ' תלמה קושניר, מומחית לפסיכולוגיה רפואית מאוניברסיטת בן גוריון.

המחקר בחן האם מצב רוח רע של הרופא, הנובע מכעס, מתח וכיו"ב, משפיע על רמת התקשורת שלו עם החולה, כמות המרשמים לתרופות שהוא מנפיק וכמות ההפניות לבדיקות מעבדה, בדיקות אבחון, ורופאים מומחים. כמו כן נבדק האם תשישות כרונית של הרופא משפיעה על כל המשתנים האלו.

לשאלות בנוגע לטיפולים, רופאים וכו', היכנסו לפורומים:
פורום רפואת משפחה
פורום אף אוזן גרון
פורום רפואת ילדים, מחלות ילדים
פורום רפואת תינוקות, טיפול בתינוקות
פורום הריון ולידה

במסגרת המחקר השיבו 188 רופאים ראשוניים מהקהילה (רופאי משפחה, ילדים וכלליים) באופן אנונימי על שאלה אחת שחזרה על עצמה בארבע גרסאות: "ביום בו אתה מרגיש טוב/רע/עייף/עצבני, באיזו מידה אתה מדבר עם המטופלים/רושם מרשמים לתרופות/מפנה לבדיקות מעבדה/מפנה לבדיקות אבחוניות/מפנה להתייעצות עם רופא מומחה?". הרופאים התבקשו להתייחס לכל אחת מההתנהגויות בסולם של אחד עד שבע, ע"פ הפירוט הבא:

1. ב- 50% פחות מתמיד
2. ב- 25% פחות מתמיד
3. ב- 10% פחות מתמיד
4. כמו תמיד
5. ב- 10% יותר מתמיד
6. ב- 25% יותר מתמיד
7. ב- 50% יותר מתמיד

במקביל נבדקה רמת התשישות הפיזית-נפשית-קוגנטיבית של אותם רופאים. כדי לאבחן האם הרופאים סובלים מתשישות ברמה גבוהה או נמוכה הם התבקשו לדרג מאחד (כמעט אף פעם) לשבע (כמעט תמיד) 14 משפטים שונים כמו: "אני חש תשישות פיזית", "אני מרגיש שנמאס לי", "אני מרגיש לא מאורגן לאחרונה" וכו'...

תוצאות המחקר מצביעות על כך שלמצב רוח טוב או רע יש השפעה משמעותית על כל חמש ההתנהגויות שנבדקו (שיחה עם מטופל, הנפקת מרשמים לתרופות, הפנייה לבדיקות מעבדה, הפנייה לבדיקות אבחוניות, הפנייה להתייעצות עם רופא מומחה), כמו כן נמצא שהשיחה עם המטופלים היא תמיד במגמה הפוכה לארבע ההתנהגויות האחרות, כלומר, בימים בהם הרופא נהנה ממצב רוח טוב הוא מדבר יותר עם המטופלים אך רושם פחות מרשמים לתרופות, פחות הפניות לבדיקות מעבדה ובדיקות אבחוניות וכן פחות הפניות לרופאים מומחים. לעומת זאת, בימים בהם הרופא סובל ממצב רוח רע/עייף/עצבני הוא מדבר פחות עם המטופלים אך רושם יותר מרשמים לתרופות, יותר הפניות לבדיקות מעבדה ובדיקות אבחוניות, ויותר הפניות לרופאים מומחים.

לכתבות נוספות בנושא מחלות וטיפולים:
איך מרפאים כיב בעור?
אלחוש, טשטוש, הרדמה: כך תעברו ניתוח
כל מה שרצית לדעת על אוטופיק דרמטיטיס
סוכרת: הישראלים לא מודעים מספיק
הפרעות שינה: 27% כמעט נרדמו על ההגה

כמו כן נמצא שתשישות כרונית של הרופאים מעצימה את השפעת מצבי הרוח המשתנים: ניכר שהשפעת מצב הרוח על ההתנהגות אצל רופאים שסובלים מתשישות ברמה גבוהה היא חזקה ובולטת יותר מאשר בקרב רופאים הסובלים מתשישות ברמה נמוכה. אצל הרופאים התשושים נמצאו פערים והבדלים משמעותיים יותר בהתנהגות בין הימים בהם יש להם מצב רוח טוב לימים בהם יש להם מצב רוח רע. זאת ועוד, הרופאים שסובלים מתשישות ברמה גבוהה נתנו יותר הפניות מכל הסוגים מאשר רופאים שסובלים מתשישות ברמה נמוכה.

פרופ' תלמה קושניר שהציגה את המחקר אומרת: "הממצא כי בימים של מצב רוח רע רופאים נוטים לדבר פחות עם המטופל ועשויים לייצר הפניות ומרשמים מיותרים מצביע על כך שמצב רוח רע של הרופא עלול להזיק למערכת הבריאות הן מבחינת איכות הטיפול והן מבחינת העלויות שלו. מנגד, מצב רוח טוב של הרופא משפיע באופן הפוך ועשוי אף לחסוך בעלויות הטיפול. גם לרמות גבוהות של תשישות בקרב רופאים יש ע"פ ממצאי המחקר מחיר גבוה – רופא תשוש רושם יותר תרופות ויותר הפניות.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר