מחלת אדיסון: תסמינים ודרכי טיפול

מחלת אדיסון נגרמת מפגיעה בבלוטת יותרת הכליה ועלולה לגרום לחולשה בשרירים ולהתעלפויות. הזנחת המחלה יכולה להוביל לקריסה של פעילות מערכת הדם
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 22/02/2017 |
צפיות: 9,274
דירוג: 3.6 מתוך 19 הצבעות
התקבלו 19 דירוגים בציון ממוצע 3.6 מתוך 5
מחלת אדיסון היא מחלה כרונית אנדוקרינית אשר נגרמת מחוסר פעילות של האדרנל – בלוטת יותרת הכליה. תפקידן של בלוטות אלה, אשר ממוקמות מעל הכליות, הוא לייצר ולהפריש הורמונים שמסייעים לתפקוד התקין של הגוף, כמו קורטיזול שמסייע לחילוף החומרים, אלדוסטרון שמווסת את הנתרן והאשלגן שבגוף ואנדרוגן, ההורמון הזכרי. מחלת אדיסון חלה כאשר קליפת האדרנל נפגעת והבלוטות אינן יכולות לייצר מספיק הורמונים.

רוצים לדעת עוד? שאלו את המומחים:
פורום רפואה משלימה, רפואה אלטרנטיבית
פורום אנדוקרינולוגיה ילדים
פורום סוכרת אנדוקרינולוגיה
פורום תרופות ייעוץ תרופתי
פורום סוכרת נעורים, סוכרת ילדים


סוכרת סוג 1 מעלה את הסיכויים לחלות במחלה

יש שני סוגים של מחלת אדיסון – חוסר פעילות ראשוני וחוסר פעילות שניוני. כדי לקבל את הטיפול הנכון יש להבין באיזה סוג מדובר. חוסר פעילות ראשוני מתרחש כאשר הנזק שנגרם לבלוטת יותרת הכליה הוא חמור עד כדי חוסר פעילות מוחלט וכשהבלוטה כבר אינה מייצרת הורמונים בכלל. סוג זה של המחלה חל כאשר מערכת החיסון תוקפת את הבלוטה, במצב זה המחלה נחשבת לאוטואימונית.

סיבות נוספות לחוסר פעילות ראשוני הן כתוצאה של מחלות זיהומיות שונות, סרטן או גידולים חריגים על הבלוטה, נטילה ממושכת של תרופות המכילות הורמונים גלוקוקורטיקואידים ושל מדללי דם מסוימים למניעת קרישת דם.

חוסר פעילות שניוני מתרחש כאשר בלוטת יותרת המוח אינה מייצרת הורמונים אדרנוקורטיקוטרופיקים (ACTH). סוג זה של המחלה יכול להתפתח אם לא נוטלים תרופות קורטיקוסטרואידיות לפי מרשם רופא. תרופות אלה מסייעות למנוע התקפים של מחלות כרוניות כמו אסתמה.

באופן עקרוני כל אחד יכול לחלות במחלה, אבל ישנם גורמים מסוימים שמעלים את הסיכויים לחלות בה, כמו מחלת הסרטן ונטילת מדללי דם. אנשים שיש להם מחלות זיהומיות כרוניות כמו שחפת וכאלה שעברו ניתוח להסרת בלוטת יותרת הכליה נמצאים בסיכון גבוה לחלות במחלת אדיסון וכך גם אנשים שחולים במחלות אוטואימוניות כמו סוכרת סוג 1 ומחלת גרייבס.

פצעים בפה והתכהות העור מעידים על מחלת אדיסון

אנשים שחולים במחלת אדיסון סובלים מתסמינים רבים, ובהם תשישות, התעלפויות, בחילות, הקאות, פצעים בפה, חולשה של השרירים, חוסר תאבון וירידה במשקל, לחץ דם נמוך, רמות נמוכות של סוכר בדם, חשק עז למלח, שינויי התנהגות ודיכאון והיפרפיגמנטציה – מצב שבו העור בריריות הופך כהה.

חוסר טיפול במחלה יכול לגרום למשבר אדיסוניאני, מצב רפואי חמור ומסכן חיים שנובע מקריסת הפעילות של מערכת הדם. התסמינים למשבר הם שינויים במצב המנטלי הכוללים בלבול, פחד ותחושת חוסר מנוחה, התעלפויות ואבדן הכרה, חום גבוה וכאבים פתאומיים בבטן, ברגליים ובגב התחתון.

בעזרת תרופות אפשר לנהל שגרת חיים רגילה

האבחון של המחלה נעשה בעזרת סדרת בדיקות אשר באות לבחון את הרמות של הנתרן ושל האשלגן בגוף וכן בדיקות דימות שונות למדידת ההורמונים. הטיפול במחלת אדיסון תלוי בסוג המחלה ובמצבו של החולה. הטיפול התרופתי לרוב כולל שילוב של תרופות נוגדות זיהום שאותן יש ליטול באופן קבוע. נוסף על כך, החולים במחלה נוטלים תחליפי הורמונים מכיוון שהגוף כבר אינו מייצר אותם בעצמו.

למאמרים נוספים בנושא:
מהו מגנזיום ומדוע הוא חשוב לגופנו?
תסמונת שחלות פוליציסטיות – איך יין אדום יכול לעזור?
סוכרת סוג 1 – תסמינים, אבחון ודרכי טיפול
מחלת גרייבס – תסמינים, אבחון וטיפול
תסמונת קושינג – גורמים, תסמינים ודרכי טיפול

החולים במחלה צריכים להחזיק בערכת חירום המכילה קורטיקוסטרואידים להזרקה למקרה של משבר אדיסוניאני. חשוב להפחית את רמת הלחץ ככל הניתן, במיוחד באירועים משמעותיים בחיים, כמו מוות של אדם קרוב או תאונה מכיוון שרמות גבוהות של לחץ יכולות לפגוע בהשפעה של התרופות. הטיפול במחלת אדיסון נמשך כל החיים, אך בעזרת תרופות והקפדה על מנוחה אפשר לשלוט על הסימפטומים של המחלה ולנהל אורח חיים רגיל.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר