אדמדמת: תסמינים ודרכי טיפול

אדמדמת, המכונה לעתים גם "המחלה השישית" היא מחלה זיהומית נגיפית מדבקת אשר מאופיינת בעיקר בחום ובפריחה אדומה על העור. לרוב המחלה אינה חמורה והיא פוגעת בעיקר בתינוקות ובפעוטות בגילים שבין חצי שנה לשנתיים. המחלה נפוצה עד כדי כך שרוב הילדים חלו בה עוד לפני שהגיעו לגיל גן.

חוששים מאדמדמת? התייעצו עם המומחים:
פורום הריון ולידה
פורום רפואה משלימה, רפואה אלטרנטיבית
פורום רפואת ילדים, מחלות ילדים
פורום מחלות זיהומיות
פורום חיסונים לילדים, מחלות זיהומיות

אדמדמת אביבית לא רק באביב

הסיבה הנפוצה ביותר להידבקות באדמדמת היא חשיפה לווירוס ממשפחת ההרפס בשם HHV6, אך היא יכולה להתפרץ גם בעקבות חשיפה לווירוס אחר ממשפחת ההרפס – HHV7, כך גם מי שחלה במחלה פעם אחת יכול ללקות בה שוב עקב חשיפה לחיידק השני. כמו מחלות ויראליות אחרות, אדמדמת מתפשטת במגע עם רסיסי רוק, בדרך כלל כשמישהו משתעל, מתעטש או אפילו סתם מדבר.

תקופת הדגירה של הווירוס נמשכת כ-14 יום, זאת אומרת שילד נדבק בווירוס, אך הוא לא מראה תסמינים של המחלה ויכול בקלות להדביק ילדים אחרים בסביבתו. למרות הכינוי שדבק בה – "אדמדמת אביבית", אפשר לחלות במחלה בכל עונות השנה ולא רק באביב.

התסמין הבולט ביותר של מחלת האדמדמת הוא חום גבוה שמתפרץ באופן פתאומי שלאחריו מופיעה פריחה אדומה על העור. חום גבוה אצל ילדים נע בין 38.8 מעלות ל-40.5 מעלות. החום נמשך כמה ימים, בין שלושה ימים לשבוע, הפריחה לרוב מופיעה רק לאחר שהחום חולף, בתוך 12 עד 24 שעות.

גוון הפריחה הוא ורוד-אדום והפריחה עצמה יכולה להיות שטוחה או בולטת. בדרך כלל הפריחה מתחילה מהבטן ומשם מתפשטת לפנים, לזרועות הידיים ולרגליים. כאשר הפריחה מגיעה לגפיים זהו סימן לכך שהווירוס נחלש ושההחלמה מהמחלה הולכת וקרבה. תסמינים נוספים של אדמדמת יכולים להיות שלשולים, שיעולים, כאב גרון, תחושת עצבנות וחוסר נוחות, התנפחות של העפעפיים, כאבי אוזניים, חוסר תיאבון, התנפחות של בלוטות הלימפה ופרכוסי חום הנגרמים בשל החום הגבוה.

כאמור, לווירוס יש תקופת דגירה והתסמינים יכולים להופיע בין חמישה לחמישה עשר ימים לאחר החשיפה אליו. ישנם ילדים אשר למרות ההיחשפות לווירוס אינם מפתחים תסמינים נראים לעין של האדמדמת.

אדמדמת בהריון

במקרים נדירים, מבוגרים שאינם חלו באדמדמת בילדות יכולים להידבק גם כן בווירוס ולחלות במחלה. אדמדמת אצל מבוגרים לרוב מתונה יותר מאשר אצל ילדים, אך הם עדיין יכולים להדביק אנשים אחרים בסביבתם, ובעיקר ילדים.

רוב הנשים שהגיעו לשנות הפוריות שלהן כבר חלו באדמדמת בהיותן ילדות, אך למרות זאת עדיין ישנו סיכוי שהן יחלו במחלה בבגרותן, וכן גם כשהן בהריון. ממחקרים שנעשו על הנזקים האפשריים לעובר כשהאם חולה באדמדמת נמצא כי וירוס מסוג HHV7 כלל אינו מצוי בדם הטבורי, ואף על פי שישנו אחוז אחד שהווירוס מסוג HHV6 יגיע לדם הטבורי, התינוקות שנחשפו לווירוס במהלך ההריון לא סבלו מתסמינים או ממומים מולדים. משכך, נראה כי החשיפה לווירוס במהלך ההריון ואף המחלה עצמה אינן מסבות נזק לעובר. עם זאת, במקרים שבהם ישנו חשש כדאי ללכת לבדיקת רופא.

אדמדמת לעומת אדמת

למרות שאדמת ואדמדמת דומות אחת לשנייה בשם, אין זה אומר שהן דומות אחת לשנייה בתסמינים. אמנם שתי המחלות מאופיינות הן בחום והן בפריחה, אך בעוד החום של מחלת האדמת הוא כ-38.5 בממוצע, במחלת האדמדמת החום גבוה יותר ויכול להגיע עד 40 מעלות. הבדל נוסף הוא במצב הרוח של התינוק, החולים באדמת לרוב חלשים, חסרי תיאבון ומראים סימני מצוקה, זאת לעומת החולים באדמדמת אשר לרוב שומרים על תיאבון ומצב הרוח שלהם טוב באופן יחסי. אדמדמת אינה מחלה מסוכנת, לא למבוגרים ולא לילדים, אך מחלת האדמת עלולה לסכן תינוקות וכן נשים בהריון ואת העובר שלהן.

בשל החיסון נגד המחלה בישראל ישנם מעט מאוד תינוקות אשר נדבקים וחולים באדמת והמקרים של אדמת בקרב תינוקות הוא נדיר. בניגוד לכך, אין חיסון נגד אדמדמת והיא נחשבת למחלת ילדים קלה ונפוצה.

אדמדמת לעומת חצבת

מחלה נוספת שאנשים נוטים לבלבל בינה לבין אדמדמת היא מחלת החצבת, זאת משום ששתיהן מאופיינות בפריחה, אך למעשה הפריחות של שתי המחלות שונות באופיין ואפשר בקלות להבדיל בין השתיים.

הפריחה המתפרצת בחצבת היא אדומה בגוון חום. לרוב הפריחה מופיעה לראשונה בפנים ומשם היא מתפשטת מטה, עד שהיא מכסה את כל הגוף בבליטות או בכתמים גדולים. בניגוד לכך, גוון הפריחה של מחלת האדמדמת הוא אדום-ורוד והיא מתחילה מהבטן לפני שהיא מתפשטת לאזורי גוף אחרים. הילדים החולים באדמדמת לרוב חשים טוב יותר לאחר שהחום יורד והפריחה מופיעה על הגוף, אך התחושה של חולי החצבת נשארת כמו שהיא גם לאחר התפרצות הפריחה.

פריחה בבטן – סימן לאדמדמת

יש לפנות לטיפול רפואי במקרים שבהם לילד יש חום הגבוה יותר מ-39.4 מעלות או אם החום נמשך יותר משבוע ימים. כמו כן יש לפנות לרופא אם הופיעה פריחה שלא חלפה בתוך שלושה ימים, אם התסמינים של המחלה מחמירים או אינם משתפרים וכן אם הילד הפסיק לשתות נוזלים. יש לפנות לטיפול רפואי מידי במקרים שהילד חווה פרכוסי חום או אם הוא חולה במחלה חמורה אחרת, במיוחד מחלה אשר משפיעה על מערכת החיסון.

לא תמיד קל לאבחן את מחלת האדמדמת משום שהתסמינים שלה דומים למחלות ילדים אחרות. מכיוון שהחום מופיע וחולף עוד לפני שהופיעה הפריחה, קל יותר לאבחן את המחלה לאחר שהחום ירד והילד כבר מרגיש טוב יותר. נוסף לתיאור של תסמינים אחרים של המחלה, סימן הזיהוי שלה הוא הפריחה. לעתים, נוסף לבדיקה הגופנית, יש צורך גם בבדיקת דם שבה בודקים אם ישנם נוגדנים לאדמדמת בדם.

ברוב הפעמים מחלת האדמדמת חולפת מעצה ואין צורך בטיפול ממוקד במחלה, ומכיוון שהמחלה היא ויראלית ולא בקטריאלית, אנטיביוטיקה לא תעזור. עם זאת, כדי להקל על הכאבים ולהפחית את החום אפשר לתת לילד משככי כאבים כמו נובימול או תרופות אחרות שמתאימות לתינוקות ולפעוטות. במקרים מסוימים, כאשר נוסף לאדמדמת ישנה בעיה רפואית אחרת הגורמת להיחלשות של מערכת החיסון ייתכן שהרופא ייתן מרשם לתרופה אנטי ויראלית המיועדת לטיפול בזיהומים במקרים אלה.

במקרים נדירים ביותר אדמדמת עלולה לגרום לסיבוכים חמורים כמו הפטיטיס, דלקת ריאות, דלקת המוח ודלקת קרום המוח. עם זאת, לאחר החשיפה הראשונית לנגיף, עד גיל בית ספר רוב הילדים מפתחים נוגדנים לאדמדמת, וכך יש להם חיסון טבעי נגד הידבקות נוספת במחלה.

אדמדמת מדבקת רק כשיש חום

עד שהחום חולף והילד מרגיש טוב יותר חשוב להקפיד שהוא ישתה הרבה נוזלים כדי למנוע התייבשות. כמו כן, כדי להקל על הילד ככל הניתן עד שמצבו ישתפר כדאי להלביש אותו בבגדים קלים ולא להלביש אותו יתר על המידה, מומלץ לרחוץ אותו לעתים תכופות במים קרירים או פושרים וללתת לו פינוקים קרירים שמשפרים הן את מצב הרוח והן את חום הגוף, כמו קרטיב או כוס מיץ קר.

רוב הילדים מחלימים מאדמדמת כשבוע ימים לאחר ההתפרצות הראשונית של החום. אחרי 24 שעות ללא חום וכאשר שאר התסמינים של האדמדמת חלפו אפשר לחזור לשגרה מלאה. המחלה מדבקת רק כאשר יש חום, לאחר מכן, גם אם ישנה פריחה, המחלה כבר אינה מדבקת ואם הילד מרגיש טוב הוא יכול לשוב למסגרות ללא חשש הדבקה של ילדים אחרים.

אולי תרצו לקרוא גם:
אבעבועות רוח, בילדות ובבגרות
מחלות ילדים: כל המחלות שצריך להכיר
אדמת: תסמינים ודרכי טיפול
המחלה החמישית: תסמינים ודרכי טיפול
כל מה שצריך לדעת על חיסון נגד חצבת

בזמן המחלה יש להקפיד שהילד ישטוף ידיים בתדירות גבוהה וכך לצמצם את סיכויי ההדבקה של הווירוס. גם מבוגרים שכבר חלו באדמדמת בילדותם צריכים לשמור על היגיינה גבוהה כאשר הם נמצאים בסביבת ילד שחולה במחלה, גם הם יכולים להעביר את הווירוס לאנשים אחרים.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר