חרדה מגבירה הסיכון להתקף לב

מחקר שנערך לאחרונה מצביע על כך שמטופלים בעלי מחלות לב הסובלים מחרדה, הינם בעלי סיכון כפול ללקות בהתקף לב, בהשוואה למטופלים רגועים ושלווים יותר. מסתבר שהמשפט הפולני הידוע "אני עוד אחטוף התקף לב ממך", אינו כל כך מופרך
 מערכת BeOK
מאת מערכת BeOK
| 13/07/2007 |
צפיות: 5,599
מסתבר שהמשפט הפולני הידוע "אני עוד אחטוף התקף לב ממך", אינו כל כך מופרך.

מחקר שבדק את השפעת הלחץ והחרדה על מטופלים בעלי היסטוריה של מחלות לב (טרומבוזה או פקקת בעורק כלילי), מצא שאנשים הסובלים מחרדה, הינם בעלי סיכון כפול ללקות בהתקף לב, וזאת בהשוואה למטופלים רגועים ושלווים יותר.

לעומת זאת, מטופלים שהצליחו להוריד את מפלס החרדה ולמצוא שלווה פנימית, הורידו באופן משמעותי את הסכנה לחוות אירוע לבבי.

לדבריו של פרופסור צ'ארלס בלאט, מבית ספר לרפואה של אוניברסיטת הווארד, "רוב המטופלים מגיעים לרופא במצב של פחד וחרדה לבריאותם. אני משוכנע שתמיכת הרופא בחולה ובמשפחתו, הינה קריטית לתהליך הטיפולי".

פרופ' בלאט ועמיתיו בדקו 516 מטופלים, בעלי מחלת עורקים. במהלך המחקר המטופלים מילאו שאלון, לגבי תחושותיהם והרגשתם בשבוע שחלף. המעקב אחרי המטופלים נמשך שלוש שנים. במשך זמן זה 19 מהם נפטרו ו-44 לקו בהתקף לב.

החולים במחקר חולקו לשלוש קבוצות של רמת החרדה. הקבוצה בשליש העליון של מפלס החרדה היתה בסיכון גבוה של פי שניים לחטוף התקף לב או מוות בהשוואה לקבוצה בשליש התחתון של מפלס החרדה.

מזווית אחרת נמצא כי כל פעם שהאדם חש עלייה במפלס החרדה, הסיכון שלו לקבלת התקף לב או מוות עולה ב-6%.

המטופלים שדורגו בשליש התחתון של מפלס החרדה, כלומר המטופלים הרגועים והאופטימיים יותר, היו בעלי סיכויים נמוכים לעבור התקף לב, בהשוואה למטופלים שסבלו מרמת החרדה הגבוהה ביותר.

כ-40% עד 50% מהלוקים באוטם חד בשריר הלב עלולים למות בתוך שעה

למעלה מ-500 אלף איש עד כה בישראל לקו בתסמונת כלילית חריפה (ACS), כאשר כל שנה מתווספים אליהם 30 אלף איש נוספים.

תסמונת כלילית חריפה משמעה הפרעה או חסימה בזרימת הדם בעורק כלילי (עורק המספק דם ללב) כתוצאה מיצירת קריש דם על פני רובד טרשתי שומני.

התקף לב, שהוא אחת מצורות הביטוי הקשות של התסמונת הכלילית החריפה, נגרם כתוצאה מהיווצרות קריש דם החוסם את חלל העורק.

קריש הדם הנוצר על פני משטח טרשתי-שומני הנמצא בדופן העורק בולט אל תוך חלל העורק ובכך למעשה חוסם את זרימת הדם. כ-40% עד 50% מהלוקים באוטם חד בשריר הלב עלולים למות בתוך שעה או פחות מרגע הופעת הסימפטומים.

תסמונת כלילית חריפה היא מצב הדורש אבחון וטיפול מיידי. ברוב המקרים מיועד הטיפול הראשוני לייצב את החולה באמצעות טיפול תרופתי.

אם בעבר הלא רחוק טיפלו בחסימות והצרויות בעורקי הלב באמצעות ניתוח מעקפים, הרי שכיום, בעזרת שילוב של תרופות חכמות וטכנולוגיה מתקדמת ניתן לטפל במספר רב של חסימות והצרויות בעורקי הלב באמצעות צנתור.

אנשים הסובלים מעודף משקל, מעשנים, חולי סוכרת, יתר לחץ דם, רמה גבוהה של שומני הדם (כולסטרול) וכאלה שבמשפחתם היסטוריה של מחלות לב וכלי דם מצויים בסיכון גבוה ללקות בהתקף לב.

במדינת ישראל נערכים מדי שנה כ-40 אלף צנתורים, כאשר ישראל נמצאת בשורה הראשונה בעולם מבחינת זמינות הצנתורים.

למעלה מ-30% מהמגיעים לבית החולים עם תעוקת לב עוברים צנתור, בין אם למטרות אבחון בלבד ובין אם למטרה טיפולית של פתיחת עורקים סתומים.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • פרופ` דוד רוט
    פרופ` דוד רוט
    קרדיולוג וחוו"ד משפטיות פרופ` דוד רוט - מאבחן ומטפל בבעיות לב ובמחלות לב, כמו התקף לב, מחלות מסתם, הפרעות קצב לב ועוד. בוגר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במכון לחקר הלב בווש... קרא עוד
  • ד"ר אילן בוש
    ד"ר אילן בוש
    פסיכיאטר ילדים בכיר מומחה בפסיכיאטריה ילדים ונוער, הפרעות קשב וריכוז, מתן ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה, אוטיזם, גיל ההתבגרות, הפרעות חרדה, הגיל הרך ... קרא עוד