בדיקת אבהות: פענוח בדיקות / תוצאות בדיקות רפואיות מעבדה

מדוע מבצעים בדיקת אבהות?


ישנן סיבות רבות לביצוע בדיקת אבהות כגון למשל, הצורך לדעת את ההיסטוריה הרפואית של האב וכך ללמוד על בריאות הבן, הצורך של האם לקבל תמיכה רגשית מהאב, הגנה על זכויות הילד במדינה, ועוד סיבות רבות. בדיקת אבהות גם יכולה לסייע בבית המשפט לחייב אדם לשלם מזונות לאם. בישראל, כדי לבצע בדיקת אבהות חובה להשיג צו בית משפט. את הצו יש להשיג באמצעות עורך דין או באמצעות פניה לבית המשפט לענייני משפחה.

כיצד מבצעים בדיקת אבהות כאשר הילד כבר נולד?


ישנם מספר סוגים של בדיקת אבהות הבודקות את ה-DNA. בכל הבדיקות ניטלות דגימות DNA מהאם, האב המשוער והילד, ולאחר מכן הדגימות נשלחות למעבדה לצורך השוואה. להלן סוגי בדיקת האבהות הנפוצים:

1. בדיקת האבהות הכי נפוצה ומדויקת שקיימת היום נקראת בדיקת סימני DNA, והיא בוחנת מספר רב של סימנים בחומר התורשתי. בבדיקה זו ניטלות דגימות דם מהאם, הילד והאב המשוער. אצל אב ובן סימנים אלו חייבים להיות זהים, אצל אנשים בלי קירבה משפחתית הסיכוי לדמיון כלשהו ביניהם הוא קלוש. בדיקה זו מבוצעת במרפאות הגנטיות בבתי החולים.

2. בדיקת סיווג רקמות - בשנות השבעים של המאה העשרים פותחה בדיקת סיווג רקמות, שאפשרה קביעת הורות ברמה גבוהה של ביטחון. בדיקת סיווג רקמות מורכבת ממספר שלבים. ראשית, בדיקת סוג הדם באמצעות הכדוריות האדומות. לאחר מכן, בדיקת סיווג הרקמות, שכוללת בדיקה של הכדוריות הלבנות ותאים הנקראים אנטיגנים, ולבסוף, הבדיקה הגנטית, כלומר, בדיקת חומצת הגרעין, ה–DNA, שהוא החומר התורשתי, בתאי הגרעין שבכדוריות הדם הלבנות. כל הבדיקות הללו ביחד הן בדיקת סיווג רקמות. כדי לבצע אותה נלקחת דגימת דם מהאם, מהילד ומהגבר הנבדק ונקבע סיווג הרקמות של כל אחד מפרטים אלו.

3. בדיקה הנעשית באמצעות מטושים - צמרונים הדומים למקלוני אוזניים (buccal swabs) אותם יש לשפשף על הלחי הפנימית. מטושים אלו דוגמים תאים מרירית הפה, בדומה לבדיקת משטח גרון, ומהם מופק ה-DNA. המטושים נשלחים למעבדה לבדיקת ה-DNA.

4. איסוף דגימה מיד לאחר הלידה מחבל הטבור ובדיקתה.

5. איסוף דגימות אחרות כגון זרע, רקמות, שיער וכו' ובדיקתן.

בדיקת אבהות בהריון:


בדיקות אבהות ניתן לבצע כבר במהלך הריון, אף על פי שהן טומנות בחובן סיכון מסוים. להלן שתי בדיקות האבהות הנפוצות במהלך הריון:

1. בדיקת מי שפיר


בדיקה זו מבוצעת בשליש השני, בין שבוע 14 לשבוע 20. בבדיקה זו רופא מחדיר מחט דקה דרך הבטן לתוך הרחם. המחט שואבת כמות קטנה של מי שפיר שלאחר מכן נבדקים במעבדה. לבדיקת מי שפיר יש סיכונים כגון: כאב במהלך הבדיקה, התפתחות דלקת בשק השפיר מהמחט והחלמה לא תקינה של הנקב, מה שעלול לגרום לדליפת מי שפיר או זיהום, לידה מוקדמת, מצוקה נשימתית, עיוותי יציבה ועוד. בדיקת מי שפיר יכולה לגרום להפלה, אולם מחקרים מתקופות שונות מצאו כי הסיכוי להפלה כתוצאה מהבדיקה הוא נמוך: הפלה אחת לכל 200 בדיקות עד הפלה אחת לכל 1,600 בדיקות.

2. בדיקת סיסי שליה (CVS)


במהלך בדיקת סיסי שליה נלקחת דגימה של סיסי השליה, שלאחר מכן נבדקת במעבדה. יתרונה המרכזי של בדיקה זו על פני בדיקת מי שפיר הוא הזמן המוקדם בו ניתן לבצעה, 10-13 שבועות בלבד אחרי המחזור האחרון של האישה. קיימות שתי צורות לביצוע הבדיקה: הצורה השכיחה יותר היא דרך הנרתיק וצוואר הרחם, תחת השגחת אולטרסאונד בטני, מחדירים צינורית דקה שמגיעה עד לאזור הסיסים. מפעילים ואקום קל ושואבים מספר סיסים. הצורה האחרת והפחות שכיחה של בדיקת סיסי השליה נעשית בדיקור הרחם דרך דופן הבטן, תחת בקרת אולטרה סאונד, והוצאת הסיסים דרך המחט. בדיקת סיסי שליה דומה לבדיקת מי שפיר מבחינת הסיכונים להפלה (0.2% - 0.3%). בנוסף ישנם סיכונים של זיהום ודליפה של מי שפיר.

ערכת בדיקת אבהות


לאחרונה הומצאה גם ערכת בדיקת אבהות ביתית אותה ניתן לקנות נכון להיום רק בארה"ב. ערכת בדיקת אבהות ביתית מיועדת לאנשים המעוניינים בכמה שיותר סודיות ופרטיות סביב נושא בדיקת האבהות. הבדיקה אינה מכאיבה והיא נעשית באמצעות צמרונים הדומים למקלוני אוזניים אותם יש לשפשף על הלחי הפנימית. מטושים אלו דוגמים תאים מרירית הפה, בדומה לבדיקת משטח גרון, ומהם מופק ה-DNA. לאחר נטילת הדגימה המטושים מוכנסים למעטפה ונשלחים למעבדה לבדיקת ה-DNA. התוצאות יכולת להתקבל מהר, אפילו תוך שלושה ימים, תלוי במהירות המעבדה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

בדיקת אבהות