מעי אקוגני

נתחיל מן הסוף: הפרש של שבוע בגדילה אינו מהווה אינדיקציה להפרעת גדילה. יש לעקוב אחר גדילת העובר לאחר 2-3 שבועות. אם העובר גדל כיאות - אין בעיית גדילה. אם לא גדל כיאות והינו עוד יותר קטן, כנראה שקיימת בעית גדילה המחייבת מעקב ובירור ביחידה להריונות בסיכון גבוה בבית חולים.
לגבי הסיכון לתסמונת דאון בנוכחות בדיקות תקינות: יש מקום לביצוע דיקור מי השפיר לשלילה חד משמעית של התסמונת. שלילה זו יכולה להתבצע רק בבדיקת מי שפיר. כל שאר הבדיקות שבצעת, גם אם הן תקינות - אינן מבטיחות חד משמעיות בתוצאה כמו בדיקת מי השפיר.

פרופסור מייזנר - תודה על תשובתך!
בשבוע 30 אני עושה מי שפיר פיש - האם ניתן לסמוך על תשובת פיש לשלילת תסמונת?

הבדיקה אמינה לגבי חמשת הכרומוזומים הנבדקים בה: 13, 18, 21, X ו Y. כרומוזום 21 הוא האחראי על תסמונת דאון, ועליו תקבלי תשובה חד משמעית.

אני בשבוע ה 20 להריון . בשבוע ה10-11 אושפזתי בגלל דימום ונמצאה הימטומה בגודל 10 ס"מ בקיר האחורי לרחם. כרגע אני נמצאת בשמירת הריון ההימטומה עדיין קיימת בגודל של כ6-7 ס"מ. העובר מתפתח בהתאם ובדיקת שקיפות עורפית וסקירה מוקדמת היו תקינות
הבעיה שבבדיקת אולטרהסאונד לפני שבועיים התגלה מעי היפראקוגני אצל העובר. הרופא אמר שרוב הסיכויים שממצא זה קשור לדימום. עברתי בירור גנטי וביצעתי בדיקות לCF אני ובעלי עדיין אין תוצאות. הומלץ על מי שפיר.
השאלה אם כדאי לבצע את הבדיקה למרות הסיכונים? האם דימום והימטומה יכולים להגביר את סיכוני הבדיקה? בשבוע הבא יש לי סקירה בסיסית מורחבת ואני אמורה לקבל תוצאות בדיקות גנטיות. מאוד מתלבטת לגבי ביצוע הבדיקה( הריון ראשון אחר IVF רביעי)

הממצא של ההמטומה אותה את מתארת, עלול להיות כרוך בסיכון יתר להפלה. כיון שההריון יקר, והסיכון גבוה, התייעצי עם הרופא המטפל לגבי ביצוע מי שפיר. המסר ממני הוא, שבנוכחות המטומה - הסיכון במי שפיר גבוה מהסיכון הרגיל.