פורום איסוף ושימור דם טבורי, תאי גזע וגנטיקה - יש לך שאלה?

דורין שלום,

מרבית ההשתלות של תאי גזע מדם טבורי בעולם (עד כה מעל ל- 12,000 השתלות) הן השתלות אחרי שימור.

בהצלחה!

שלום רב,

שימור פרטי במקרה כזה אפשרי ויותר מכך - חיוני. עוד על הנושא - בשרשור הרביעי מתחת לזה.

בהצלחה!

שלום רב,

תאי גזע של חולה קרוהן לא יוכלו להישתל אצל מושתל שאינו חולה במחלה.

ראוי להוסיף כי תאי הגזע הטבוריים של חולה במחלה, יוכלו לשרת השתלות עצמיות (בגופו הוא) או אצל חולים אחרים במחלה הזקוקים לתרומה.

בברכה,

רלי שלום רב,

מחלה תורשתית:
הגורם התורשתי הינו גורם למחלות מסויימות. למחלות האחרות - אין מניעה משימוש עצמי בתאים, ועניין ההידבקות אינו רלבאנטי.
לשימוש בלתי עצמי (בני משפחה, תרומה וכו') אין מניעה גם כן, עניין התורשה אינו גורם ל"הידבקות"..

כמות התאים:
נכון להיום הכמויות שנאספות, מתאימות להשתלה המטולוגיות בודדת (השתלות לשיקום מערכת הדם אחרי קריסתה במחלות סרטניות, חיסוניות או גנטיות מסויימות) למושתל במשקל עד 34 ק"ג בבנקים הציבוריים (הממוצע ירד מ- 45 ק"ג בעבר, על מנת לשפר את סיכויי ההשתלה הנמוכים גם כך) ורק 29 ק"ג בבנקים הפרטיים - בממוצע, כמובן.
עקב הכמות הקטנה מידי של דם (ותאים) הנאסף - נאלצים מרבית המבוגרים וגם הנערים/ות (מעל 34 ק"ג, בממוצע) הזקוקים להשתלה לצרוך תאי גזע ממוח עצם.
ברם, בימים אלה מתרחשת מהפיכה אשר תשנה את התמונה בדמות פריצת דרך עולמית אשר פותחה ע"י חברה ישראלית - סיטוג'ן - בשותפות עם קבוצת רד-בינת והמדען הראשי והפיתוח צפוי להכנס לשימוש בארץ ללקוחות ביוקורד בלבד.
באמצעות הפיתוח, כמות התאים הנאספת גדולה בכ- 80%, בממוצע ומתאימה גם למבוגרים.

בהצלחה!

בת-אל שלום,

ההסבר שקבלת מחברות השימור נכון והמצאות סימני המחלה לא יאפשרו שימור (עקב החשש מזיהום מנות אחרות).

בדיקת דם האם נהוגה בבנקים הציבוריים בלבד, בעוד בפרטיים אין כרגע חובה כזו.

במרבית המחקרים נמצא כי רק 5% מהתינוקות שנולדו לנשים נגועות ב - HCV נדבקו במחלה.

בהצלחה!

שלום רב,

השימוש בתאי גזע שמקורם במוח העצם ושימורם הוא בן 41 שנים (1968), בעוד תאי הגזע הם בני 21 שנים בלבד (1988).

המחקרים מראים כי אין הבדל ביניהם בכל הקשור לשימור ולהשפעותיו ויותר מכך - אין הבדל בין שימור לתקופה קצרה בהשוואה לתקופה ארוכה.

להשתמע!

אילה שלום,

בשמחה.

התשובות - בהתאם לספרור שהוסף לשאלותייך:

1. אכן, אחת מאפשרויות הטיפול במחלת גושה מסוג 1 ו- 3 היא השתלת מח עצם, התהליך מוסיף מונוציטים עם אנזים תקין שיכולים לעכל את הצברים של גלוקוצרברוזידאז.

2. תחילה הבהרה: מוח עצם הוא כינוי לתאי גזע שמקורם במוח העצם. בדם הטבורי תאי גזע שאיכותם ויכולותיהם גבוהות משל תאי הגזע שמקורם במוח העצם ולכם העדפת הרפואה היא לדם הטבורי על פני מוח העצם.
השימוש ממוח העצם טרם פסק היות שבשיטה הנהוגה לאיסוף הדם הטבורי הכמות הנאספת קטנה ומתאימה להשתלה רק לחולים שמשקל גופם עד 35 ק"ג בממוצע.

3. בניגוד לתרומת מוח עצם, הדם הטבורי מתאים בהתאמה מלאה לבעליו (התינוק ממנו נלקח).

4. אכן, במחלות תורשתיות, השתלות תאי גזע הן מתורמים (קיימות תרומות הן של תאי גזע ממוח עצם והן מדם טבורי).

5. ההתאמה הסטטיסטית להורים היא 50% לכל אחד מהם ולאחים/יות – 0%, 25%, 50% או 100%. קישור למאמר המסביר נושא זה: http://www.stanford.edu/dept/HPS/transplant/html/hla.html).

6. הטיפול בסוכרת באמצעות תאי הגזע הוא בשני הסוגים ולא רק בסוג הראשון, מחקר בקישור: http://www.medicalnewstoday.com/articles/37226.php).

בהצלחה!

ראשית תודה על התשובות
את תשובה ארבע לא הבנתי
גושה היא מחלה גנטית, לילד שאני נושאת כרגע יש 25% סיכוי לחלות בה .
האם איסוף הדם הטבורי יוכל לשמש אותו לצורך הטיפול ?
או שמא הדם "נגוע " אף הוא במחלה ?

אילה שלום,

ככל הידוע כיום - התשובה שלילית, עם זאת, אפשרית השתלה עצמית לריפוי מחלות אחרות.

בהצלחה!

רויטל שלום,

שיהיה במזל!

התשובה גלומה בשני פרמטרים:

1. כנראה - במידה שהספק נותר משום מה, עד הלידה - מובן כי יש לאסוף מהשניים.

2. כמות הדם הנאסף - איני יודע מתי צפויה הלידה. רק מחודש מאי תתחיל ביוקורד - בנק-החיים לאסוף ללקוחותיה עם ערכת סיטוג'ן (חברת הייטק אחות של ביוקורד) - הערכה היחידה בעולם שמסוגלת לאסוף די דם כך שיהיה בו די גם להשתלה אצל בוגר. בשיטה הנהוגה כיום בכל הבנקים (וממאי בכל הבנקים בארץ שאינם ביוקורד), הכמות הצפויה נמוכה ואיסוף לשני הזהים משפר את המצב.

בהצלחה!

מיקי.

שלום רב,

אין מניעה לשימור הדם הטבורי במקרה המתואר.

בברכה,

ליאת שלום רב,

נושא עיכוב חיתוך חבל הטבור הינו עתיק יומין ושנוי במחלוקת ומומלץ בהתלהבות רבה על ידי תומכות לידה/דולות, אשר כידוע אינן נשות רפואה....
הטענה של התומכים היא כי אז - הסיכוי לחוסר ברזל נמוך יותר כאשר ממתינים 2-3 דקות לאחר לידת התינוק, בטרם חותכים את החבל.
אלא שהסיכוי לחוסר ברזל במחוזותינו הינו ממילא נמוך למדי וגם בהיותו קיים - הטיפול בו פשוט ובעל הצלחה מהירה ומלאה.

מאידך - שיהוי החיתוך עלול לגרום לבעיות רפואיות אמיתיות (למשל: פוליציטמיה - עליה חריגה בריכוז ההמוגלובין בדם ובצמיגות הדם - hyperviscosity syndrome, עלייה חריגה בלחץ הדם והתרחבות חריגה של כלי הדם - vasodilation), כך שרב השלילי על החיובי.

ובחיי המעשה, בכל בתי החולים בארץ ובעולם נוהגים לחתוך את החבל שניות לאחר הלידה, אלא אם המשפחה מתעקשת על השהיית הניתוק.

אשר לאיסוף הדם הטבורי - ללא השהיית הניתוק - האיסוף מתחיל מיד לאחר ניתוק התינוק (וניתוק התינוק - מיידי). במקרה השהייה - הניתוק לאחר 2-3 דקות וכך גם האיסוף מתחיל רק לאחר הניתוק וייאסף פחות דם, אך תאסף בד"כ כמות שתאפשר שימוש.

להשתמע!

מירי שלום,

האתר אובייקטיבי היחיד הוא: parentsguidecordblood

באתר מידע רב אודות התחום וכן מידע פרטני על מרבית בנקי הדם הטבורי בעולם.

גלישה נעימה!

שלום רב,

בשמחה.

תחום הרפואה הרלבאנטי/הממוקד הוא השתלות תאי גזע (או בשמו הגנרי השתלות מוח עצם).

התחום השני הוא המטולוגיה, אלא שהוא מכסה רק חלק מהשתלות תאי הגזע (רק השתלות שמטרתן שיקום מערכת הדם אחרי קריסתה כתוצאה מהקרנות, כימותרפיה, מחלה חיסונית וכו').

בהצלחה!

שלום רב,

כל מנה נבדקת בטרם השימור פנל של בדיקות בכללן בדיקת המצאות נגיף האיידס ובהמצא ממצא חיובי כזה - המנה מושמדת ואינה נשמרת.

בברכה,

ענת שלום,

נכון להיום הכמויות שנאספות, מתאימות להשתלה המטולוגיות בודדת (השתלות לשיקום מערכת הדם אחרי קריסתה במחלות סרטניות, חיסוניות או גנטיות מסויימות) למושתל במשקל עד 34 ק"ג בבנקים הציבוריים (הממוצע ירד מ- 45 ק"ג בעבר, על מנת לשפר את סיכויי ההשתלה הנמוכים גם כך) ורק 29 ק"ג בבנקים הפרטיים - בממוצע, כמובן.

להשתלות לא המטולוגיות עתידיות (שיקום שריר לב אחרי התקף לב, תאי עצב, תאי לבלב ועו') - הכמות הנדרשת קטנה ומנת הדם הטבורי הממוצעת - די בה והותר.

עקב הכמות הקטנה מידי של דם (ותאים) הנאסף - נאלצים מרבית המבוגרים וגם הנערים/ות (מעל 34 ק"ג, בממוצע) הזקוקים להשתלה לצרוך תאי גזע ממוח עצם.

ברם, בימים אלה מתרחשת מהפיכה אשר תשנה את התמונה בדמות פריצת דרך עולמית אשר פותחה ע"י חברה ישראלית - סיטוג'ן - בשותפות עם קבוצת רד-בינת והמדען הראשי של משרד התעשיה, והפיתוח צפוי להכנס לשימוש בארץ

באמצעות הפיתוח, כמות התאים הנאספת גדולה בכ- 80%, בממוצע ומתאימה גם למבוגרים.
בהצלחה!

שלום רב,

הדם הנאסף נבדק פאנל של בדיקות זיהומיות (צהבת, סיפליס, בקטריות למיניהן וכו') ומחלות אלה ניתן לזהות.

לוקמיה אינה ניתנת לזיהוי. אגב, לוקמיה אינה בהכרח תורשתית/מלידה ונובעת לעיתים רבות בגורמים שונים (ביניהם איכות סביבה, לחצים נפשיים) במהלך השנים שלאחר הלידה.

להשתמע!