פורום איסוף ושימור דם טבורי, תאי גזע וגנטיקה - יש לך שאלה?

שלום לך:

לצערי אין לי ידע לגבי טיפולים קליניים בתאי גזע. אולם מחיפוש קצר שערכתי בגוגל לפי:
Stem cells and CP patients ראיתי כי למשל חברת X-cells מטפלת בחולי שיתוק מוחין באמצעות תאי גזע ממוח עצם ולטענתם יש שיפור לאחר הטיפול.
אנא בצעי את החיפוש ובדקי מי החברות המציעות טיפולים מעין אלו.
ישנו גם אתר שבו ניתן לחפש ניסויים קליניים בארה"ב: clinicaltrials.gov

בהצלחה. רונית

רונית שלום,

גם מוסד DUKE בארה"ב מבצע ניסוי קליני רב היקף (ע"י Prof. Joan Kurtzberg), העושה שימוש בתאי גזע טבוריים ובוצעו כבר עשרות השתלות כאלה.

כל ההשתלות הינן עצמיות (תאי הגזע מהדם הטבורי של החולה עצמו).

בהצלחה!

שלום רב,

ככלל, לבנקי דם טבורי אמור להיות כיסוי ביטוחי לסל האירועים השליליים הרלבאנטיים.

לבנק החיים פוליסות ביטוח המכסות הן רשלנות רפואית, הן כנגד נזקי טבע (רעידת אדמה, הצפה וכו') והן נזקי צד ג' (טרור, נזק בזדון, גניבה, שריפה וכו').

בהצלחה!

שרון שלום,

העברת המנה אינה מהלך טריוויאלי ודורש היערכות.

המנות נשמרות בבנק בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות צלסיוס.

מנה להשתלה נשלחת מבסנק לבית החולים בקרח יבש (מינוס 80 מעלות) שכן לאחר ההפשרה לא תוקפא עוד (אין ניתן להקפיאה אחרי הפשרה).

מנה המועברת מבנק לבנק להמשך שימור חייבת להיות מועברת בתרמוס מיוחד ממולא בחנקן נוזלי.
אמנם אין מדובר בתרמוס יקר (התרמוס קטן מימדים ומחירו כמאתיים $), אך ללא הצטיידות בכזה - אין ההעברה אפשרית.

בנוסף, עליכם לסגור את הנושא מראש עם בנק בארץ שמוכן לקלוט מנה כזו (למיטב ידיעתי "בנק החיים" הוא היחידי בעניין זה). הבנק ידאג לרישיון יבוא של משרד הבריאות וינחה אתכם בנושא חברת השיגור (אלא אם הנכם מתכוונים לשאת את המנה בעצמכם לארץ).

בהצלחה!

אפי שלום,

בשמחה.

* יתרונו/חסרונות הסיטוג'ן:

איני יכול לנקוב בחסרונות הסיטוג'ן שכן למרבה השמחה יש לו רק יתרונות.
הפרמטר מספר 1 באיסוף, בשימור, בהשתלת ובמרחב אפשרויות השימוש במנה השמורה של תאי גזע מדם טבורי, הוא מספר התאים במנה. במנה שנאספת בשיטה הישנה 830 מיליון תאים שדי בהם להשתלה המטולוגית בילד בן 9-10 (משקל גוף 27 ק"ג) ולהשתלה אחת, בלבד.
באמצעות הסיטוג'ן נאספים בממוצע 85% יותר תאים - מספר שדי בו להשתלה המטולוגית בחולה שמשקלו הממוצע 5 ק"ג. לא רק זאת, בהשתלות לא המטולוגיות (רפואת חידוש איברים - למשל: סוכרת נעורים, שיתוק מוחין, שבץ...), המנה יכולה לשרת סדרת השתלות ומספר מחלות לאורך חיי בעל המנה.
עוד על הסיטוג'ן ויתרונותיו באתר בנק בחיים ובאתר סיטוג'ן.

* תקנים:

הסיטוג'ן יאושר ב- FDA וב- CE במסלולים הקצרים (ב- FDA מכונה 510K - שהוא המסלול מהיר והאישור אוטומאטי במהותו).
בארץ מותר כבר השימוש ואכן הוא בשימוש קרוב לשנה במרבית בתי החולים.

בהצלחה!

רינת שלום,

התעריפים מפורטים בדף: באתר "בנק החיים" ] בתפריט הראשי (סרגל סגול, למעלה) ] הנושא "תעריפים ותשלומים" ] בתפריט המשני שנפתח - נושא ראשון.




בהצלחה!

מיקי.

סליחה, לא הבנתי את השאלה.

רונית

רוית שלום,

מספר המחלות האוטואימיוניות גדול ולא כולן בהכרח תורשתיות.

הדם שנשמר הינו של התינוק ולא של האם ותאי הגזע שלו שונים משל האם וגם אם המחלה עברה בתורשה לתינוק, התאים עשויים לשמש בעתיד לריפוי מחלות שונות שלו במסגרת הרפואה ההתחדשותית.

בהצלחה!

אור שלום,

רשימת המחלות והטיפולים ארוכה ביותר ומצויה בשאלות נפוצות ותשובות של פורום זה, שאלה מספר 42.

בהצלחה!

אלעד שלום,

השיקולים בבחירת בנק רבים מאוד ומגוונים ותוכל להעזר בטבלאות ההשוואה ברשת (אל תיפול במלכודת טבלאות ההשוואה שאין בעליהן חושפים עצמם והסיבות ברורות, רק הטבלאות הרישמיות והמזוהות הן אובייקטיביות). תוכל להיעזר בטבלת ההשוואה של "בנק החיים" באתרו.

ההסתתרות מאחורי עלה התאנה של מוסד גדול בעייתית ויש בחלק מהמקרים הטעיה של הלקוחות. רק במקרה אחד מהשלושה, בית החולים אכן מחוייב משפטית ללא כחל ושרק כלפי הלקוחות.

התחליף שלנו לעלה תאנה זה הוא נאמנות משפטית אמיתית, על פי חוק הנאמנות, בה כספים שדי בהם לטפל במנה כנדרש. הנאמן, משפטן ותיק, פועל על פי חוק הנאמנות וכפוף לו.

בהצלחה!

יפעת שלום,

מובן שזכות הכול לדעה בכל נושא ועניין, בין אם הם מבינים בו ובין אם לאו.
עם זאת, לא הייתי נותן משקל גדול מידי למדגם לא מייצג זה או אחר.

והעובדות:

נערכו עד כה עשרות אלפי השתלות דם טבורי ולא מספר אפסי. נא קראי המאמר: באתר "בנק החיים" > בתפריט הראשי (סגול) נושא ראשון – "שימור דם טבורי" > המאמר הראשון בתפריט שנפתח – "רפואת חידוש איברים", בו בנוסף למידע הכללי גרפים המראים את קצב גידול ההשתלות...
וכן המאמרים 12 ו- 13 באותו תפריט נפתח.

גם מספר המצטרפים הגדול וקצב הגידול על פני הזמן של ההצטרפות לשירותי בנק דם טבורי בישראל - קצב גידול של 30%-40% בשנה – מעידים על המודעות ליכולות והעתיד הגלום ברפואת חידוש האיברים באמצעות תאי גזע טבוריים.

מומלץ לעיין בעניין זה גם במרכז לרפואת ההתחדשות, בעמוד הבית של בנק החיים.

מעל לכול, היסטוריה משפחתית של מחלות שבחלקן הינן כבר, או הן בעלות פוטנציאל להיות בעתיד, מטופלות בתאי גזע – היא שיקול נוסף חשוב ורלבאנטי.

בריאות והצלחה!

בהיותי קרוב משפחה של רופא העוסק בתחום, אני מוצא לנכון להוסיף כמה תיקונים לתגובה של מר שחם.
אמנם נערכו אלפי השתלות מדם טבורי - אבל כמעט כולן לא עצמיות. נערכו עד היום לא יותר מ-10 השתלות עצמיות, שבחלקן יתן היה להשתמש ממילא במקור אחר לתאי אב, כך שלא היה קורה כלום אם לא היו שומרים דם טבורי לשימוש עצמי.
הסיכוי להשתמש בדם הזה לריפוי מחלה כלשהיא לאותו תינוק - קרוב מאד ל-0.
יתכן בהחלט שבעתיד יהיה ניתן להשתמש בתאים אלו לריפוי מחלות אחרות. כיום - עוד לא יודעים לעשות זאת.
כמו כן - כל הארגונים הגדולים של רופאי ילדים בעולם (אמריקה, אנגליה ועוד...) לא ממליצים לרופאים להמליץ על שמירת דם טבורי באופן פרטי.

ביי

שלום רב,

עם כל הכבוד לרופא האנונימי העוסק בתחום והידע הנרחב שלו, המציאות מעט שונה ונערכו עד היום לא אלפי אלא עשרות אלפי השתלות וכן לא רק פחות מ- 10, אלא מאות רבות של השתלות עצמיות במסגרת רפואת חידוש האיברים, אשר נכון להיום יכולות להיות רק עצמיות ומבוצעות רק החל משנת 2005 (לעומת השתלות דם טבורי כלליות הקיימות 22 שנים), ראה באתר הבלתי תלוי (נא השלימו נקודה במקום הרווחים):
http://parentsguidecordblood org/content/usa/medical/autocbt shtml?navid=37

בהצלחה!

גיל שלום,

שיהיה במזל טוב!

ניתן להסתפק במנה אחת, אלא שיש חשיבות למספר התאים הנשמר ובאיסוף מקביל משני חבלי הטבור (לכל תינוק חבל טבור משלו), האיסוף מהיר יותר ומשמעות הדבר - איסוף יותר תאים בטרם הדם נקרש.

אם שתי המנות תאוחדנה לצורך השימור - התשלום הוא עבור שימור בודד ולא כפול.

שמירה אחת לתאומים אפשרית רק כאשר מדובר בעוברים זהים (מאותה ביצית בודדת אשר עברה חלוקה) אז גם המטען הגנטי המאפיין ומסווג את הרקמות - זהה).

מספרם של תאי הגזע חשוב ביותר ויותר תאים משמעם אפשרות השתלה המטולוגית (השתלה שמטרתה בנייה מחדש של מערכת הדם אחרי שהומתה בהקרנות / טיפולים כימוטרפיים או ממחלה חיסונית או גנטית), למושתל בוגר יותר / שמשקלו גדול יותר (הדרישה הינה למספר תאים מינימאלי [בסדרי גודל של מיליונים] לכל ק"ג משקל גוף) או למספר השתלות גדול יותר, במקרה של השתלה אשר אינה המטולוגית (למשל: ריפוי עתידי של סוכרת, שיקום שריר הלב אחרי התקף לב...).

בהצלחה!

ינון שלום,

ענין מספר התאים להשתלה מורכב מעט שכן הוא תלוי גם במחלה המטופלת וגם במידת ההתאמה הגנטית של החולה לתורם (אלא אם תרומה עצמית שבה ההתאמה כידוע 100%).

כאשר ההתאמה גבוהה יותר ניתן להסתפק בפחות תאים וכו'.

בהשתלה המטולוגית:

להלן ציטוטים ממאמר שפורסם לאחרונה על ידי פרופ' גלוקמן - הראשונה בעולם שהשתילה תאי גזע טבוריים ונחשבת לברת סמכא (המאמר: Cord Blood Transplantation: State of the Art, פורסם ב- Hematologica):
* ככלל, נדרש מהמנות להכיל לפחות 30 מיליון תאים לק"ג משקל גוף של החולה.
* במחלות ממאירות: להתאמה של 4/6 לפחות (4 מתוך 6 פרמטרים), נדרשים 25 מיליון תאים לק"ג. * במחלות בלתי ממאירות: נדרשים 35 מיליון תאים והתאמה 4/6 לפחות.
* בהשתלת מנה כפולה (2 תורמים): לא פחות מהתאמת 5/6 בין המנות לעצמן ובין המנות לחולה.

בהצלחה!

נעמה שלום,

ככלל, סטטיסטית - מירב הסיכויים שלא תהיה התאמה גנטית מלא בין תאי הגזע של התינוק ואחיו/תיו או הוריו (ביחס להורים ההתאמה היא 50% , שהרי התינוק יורש את המטען הגנטי שלו באופן שווה, מחצית מהאם ומחצית מהאב).

בין אחים המצב מעט יותר מורכב, יש 3 מצבי התאמה אפשריים בלבד: 0% התאמה (הסיכוי הסטטיסטי לכך הוא 25%), 50% התאמה (סיכוי - 50%) ו- 100% התאמה (סיכוי - 25%).

הערות/הרחבה:

(1) להשתלה לא נדרשת התאמה של 100% ומסתפקים ברמה מינימאלית של 4 מתוך 6 תת קבוצות הסיווג הגנטי של 3 קבוצות הסיווג (יש 3 קבוצות סיווג: HLA-A [בו 59 סוגים], HLA-B [בו 118 סוגים], HLA-DR [בו 124 תת סוגים]).
(2) ככל שההתאמה גבוהה יותר - כך סיכויי ההשתלה להצליח ללא דחייה - גבוהים יותר.
(3) בהשתלת תאי גזע טבוריים נדרשת התאמה מינימאלית נמוכה מזו שנדרשת בהשתלת תאי גזע ממוח עצם.

בהצלחה!

גלית שלום,

בהחלט כן, לשם כך קיימים בנקים ציבריים (בארץ 3 כאלה).

הבעיה - הסיכוי של מי שנזקק לתרומה למצוא תרומה מתאימה (בסיווגה הגנטי + במספר התאים בה ביחס למשקל גוף החולה) - כ- 50%, בלבד.

אגב, החיפוש מבוצע בכל הבנקים הציבוריים בעולם, לא רק באלה שבארץ.

בהצלחה!

ימית שלום,

אין צורך, האיסוף מתבצע על ידי אחת האחיות המיילדות התורניות בעת הלידה.

בהצלחה!