פורום איסוף ושימור דם טבורי, תאי גזע וגנטיקה - יש לך שאלה?

דקלה שלום,

ככלל, כל הרוצה יכול לשמור (אלא אם נמצאים בבדיקות הדם ממצאים שאינם מאפשרים אחסון המנה עם מנות אחרות באותו מקפיא).

אשר למימון - הקופה היחידה המממנת היא מאוחדת, אך בכפוף ל:

1. ליולדת ביטוח משלים שיא (הרובד העליון והיקר של הביטוח).
2. הביטוח הנ"ל + החברות במאוחדת יהיו בתוקף: ברצף, 15 שנים, אחרת - תשלום קנס גבוה.

בהצלחה!

אסף שלום,

השאלה אינה בתחום הגיזרה של פורום זה שהינו דם טבורי ותאי גזע ומומלץ לפנות לפורום המתאים.

בהצלחה!

או פורום גניקולוגיה

שלום רב,

בהחלט כן, בכל 27 בתי החולים.

בברכה,

קרן שלום,

נאספו 274 מיליון תאים מגורענים אשר בכל הקשור להשתלה המטולוגית בודדת, יספיקו למושתל שמשקלו עד 9 ק"ג (לכל ק"ג נדרשים 30 מיליון תאים).

אני מסופק ביחס להיות הנפח שצוין נפח נטו של הדם נטו, שכן ב- 1 סמ"ק דם יש בד"כ למעלה מ- 10 מיליון תאים.
מכך אני מסיק כי הנפח שצוין כולל את תמיסת מניעת הקרישה (בד"כ 35 סמ"ק), דהיינו נפח הדם נטו הוא רק 29 סמ"ק ואז מספר התאים מתיישב עם הנפח.

בהצלחה!

בהמשך לתשובתך,
החברה טוענת כי בכל מקרה של השתלה המטולוגית יש צורך בדגימה נוספת.
1. מהי כמות התאים הממוצעת שנאספת בדגימת דם טבורי?
2. האם החישוב של כ- 30 מיליון תאים לכל ק"ג גוף הוא שיכתיב, חס וחלילה במקרה הצורך, כמה דגימות יהיה צורך לאתר, לפי משקל הגוף באותה נקודת זמן?
3. התינוק היום בן 4 חודשים ושוקל מעל 9 ק"ג. האם יש טעם לשמור את הדגימה?
תודה.

שלום רב,

אין ברור לי איזה חברה טוענת את המצוטט על ידך.

לשאלותייך:

1. הממוצע הוא 860 מיליון תאים.
2. אכן כן.
3. מתינוק בן 4 חודשים אין ניתן עוד לאסוף דם טבורי, האפשרות החד פעמית הינה רק בלידה.

בהצלחה!

ראשית, תודה רבה על תשובותיך.

כנראה חלה אי הבנה לגבי שאלתי האחרונה: מכייוון שבני היום רק בן 5 וחצי חודשים ושוקל 10.5 ק"ג, אני שוקלת לפנות לחברה ולבטל את העסקה, שמלכתחילה הייתה אקטואלית ככל הנראה רק לשלושת חייו הראשונים והתיימרה להיות אקטואלית לכ-20 שנים.

שאלתי הייתה האם לדעתך יש טעם לשמר את הבדיקה לאורך שנים, בהנחה שכמות הדם שנאספה כמעט ולא מספיקה לכלום.

בברכה ובתודה מראש,
קרן.

קרן שלום,

ככל שהדברים אמורים ביחס להשתלה המטולוגית (השתלה שמטרתה בניה מחדש של תאי מערכת הדם), אכן אין המנה מספיקה למשקל הגבוה מ10 ק"ג ויהיה צורך במנה/ות נוספות.

אפשרות נוספת אפשרית אך לא מובטחת - הבשלת טכנולוגיה לשכפול התאים. בעבר הייתה אמונה גדולה בתחום אך ההתלהבות שכחה עם הבעיות שהתבררו במהלך הפיתוח וכיום מעט חברות עדיין מנסות להתקדם בתחום. בכל מקרה, השכפול, אם וכאשר יקרה - צפוי להיות יקר מאוד.

כל האמור, מתייחס להשתלות המטולוגיות. אולם היום מצוי כבר בשלב קליני מתקדם ובוצעו השתלות רבות שאינן המטולוגיות ובעיקר: טיפול בסוכרת נעורים (תאי לבלב), טיפול בשיתוק מוחין (תאי מוח) וטיפול בפציעות נוירולוגיות בתאונות (עמוד שידרה) ונוספים.
בעתיד, מן הסתם, יגדל מספר המחלות המטופלות למספרים בני 2 ו- 3 ספרות.
בהשתלות אלה נדרשים יחסית מעט תאים - מחד, אך מנגד - נדרשת לעיתים סדרת טיפולים וכן בגדול מספר המחלות, יתכן שלאדם לאורך חייו ידרשו תאים למחלות שונות, משמע הרבה תאים.

בנק החיים - חזתה מראש את צוואר הבקבוק בתחום איסוף דם הטבור והחברה האחות שלה - חברת ההיי-טק למכשור רפואי - סיטוג'ן - השקיעה במציאת פתרון. אין עוד בנק פרטי לשימור דם טבורי בעולם שלקח על עצמו השקעה כזו.
באמצעות סיטוג'ן, פיתחנו תהליך איסוף וערכה מהפכניים למיצוי מרבית הדם במערכת חבל הטבור והשלייה. ההמצאה הזו, שהיא עצמה פריצת דרך עולמית המשנה את תחום השתלות הדם הטבורי, מאפשרת לראשונה בעולם לאסוף כמות תאי גזע מדם טבורי המספיקה גם למושתל מבוגר (בממוצע 81% יותר תאים).

בהצלחה!

שלום רב,

סוג ההשתלה המועדף - עצמי, תורם זר, בן משפחה (ולא תמיד יש התאמה גנטית בין בני משפחה) - נתון רק לקביעתו של הרופא המטפל שהוא היחיד המכיר את מכלול הפרמטרים והשיקולים ולכן במסגרת פורום זה אין ניתן לייעץ.

בהצלחה!

שלוםרב,

הבדיקות המבוצעות הינן בהתאם לתקן הנוהג (Fact-netcord), בלא קשר לפרטי/ציבורי.

בפנל הבדיקות: הפטיטיס לסוגיו, סיפיליס, ספירות דם וסוג דם וזיהומים בקטריאליים/פטרייתיים, איידס וחיות התאים.

יתר הבדיקות שהזכרת אינן מבוצעות.

בברכה,

תודה על התשובה. ראיתי בתשובות קודמות בפורום כי בדיקות cmv מבוצעות (תשובות דר שחר מיום 26.11.08 ומים 22.10.07). האם זה לא עדכני עוד?

תודה וסליחה על ההטרחה

די שלום,

בשמחה.

אכן, ריכוז תאי הגזע בדם הטובי גבוה במיוחד, בנוסף ליתר מעלות מקור זה לתאי הגזע.

סיכויי ההתאמה בין בני המשפחה מדרגה ראשונה: לאם ולאב - 50% התאמה, לאחים ואחיות, או: 25% התאמה (רבע מהמקרים), או 50% התאמה (מחצית מהמקרים) או 100% התאמה (רבע מהמקרים).

הניסיון הנצבר בעולם מראה כי תאים שנשמרו בהקפאה 21 שנים (מאז הוחל בהקפאת תאי גזע) לא איבדו את תכונותיהם וההנחה הרווחת כי גם לאח אין-סוף שנים לא יהיה המצב אחר, אך מדעית - עדיין לא הוכח ולכן בגדר השערה הגיונית וסבירה, בלבד.

בהצלחה!

למיה שלום,

נושא עיכוב חיתוך חבל הטבור הינו עתיק יומין ושנוי במחלוקת ומומלץ בהתלהבות רבה על ידי תומכות לידה/דולות, אשר כידוע אינן נשות רפואה....
הטענה של התומכים היא כי אז - הסיכוי לחוסר ברזל נמוך יותר כאשר ממתינים 2-3 דקות לאחר לידת התינוק, בטרם חותכים את החבל.
אלא שהסיכוי לחוסר ברזל במחוזותינו הינו ממילא נמוך למדי וגם בהיותו קיים - הטיפול בו פשוט ובעל הצלחה מהירה ומלאה.

מאידך - שיהוי החיתוך עלול לגרום לבעיות רפואיות אמיתיות (למשל: פוליציטמיה - עליה חריגה בריכוז ההמוגלובין בדם ובצמיגות הדם - hyperviscosity syndrome, עלייה חריגה בלחץ הדם והתרחבות חריגה של כלי הדם - vasodilation), כך שרב השלילי על החיובי.

ובחיי המעשה, בכל בתי החולים בארץ ובעולם נוהגים לחתוך את החבל שניות לאחר הלידה, אלא אם המשפחה מתעקשת על השהיית הניתוק.

להשתמע!

בהנחה שהמשפחה אכן מעוניינת בהשהיית החיתוך ב2-3 דקות, האם זה פוגע בכמות הדם שניתן לאסוף (קראתי באחד האתרים שהשהייה של דקה שתיים איננה פוגעת בכמות, במיוחד אם אוספים באמצעות הסיטוג'ן, אך אשמח לתשובה מוסמכת)

בנוסף, מהו הצפי לגבי הכנסת הסיטוג'ן לשימוש בתל-השומר?

תודה שוב
מיה בר

מיה שלום,

השהיית האיטוב/חיתוך - פוגעת בכמות וככל שההשהייה ארוכה יותר - כן מידת הקרישה ומידת הפגיעה.

הסיטוג'ן אינו מתגבר על הקרישה, אולם יאסןף תמיד יותר מאשר האיסוף בשיטה הישנה, כלומר הוא בבחינת "תיקון" קל של הנזק ואודה להפניה לאתר בו נכתב אחרת, כדברייך.

אשר תל השומר - בית חולים זה הוא היחידי בארץ מבין 27 בתי החולים, שמונע מהיולדות את הטכנולוגיה החדשה ואת האפשרות לרכוש שירות שטוב גם אחרי גיל 10.
הסיבה - כוחניות וסחטנות והתניית האישור במתן הסיטוג'ן גם לבית החולים, המיילדות טוענות כי למרות שהן בעד האיסוף בסיטוג'ן, יש הנחייה חד משמעית של הנהלת בית החולים.

נשכח מבית החולים כי הלידה אצלו היא זכות (שמכניסה לו רווח גדול ולכן המלחמה על כל יולדת (כנסים להריוניות ועוד), כי חוק זכויות החולה אוסר עליו שלא לקיים את בקשת היולדת, שחוק ותקנות דם טבורי החדשות מופרות על ידו, חוק ההגבלים העסקים ועוד כהנה וכהנה מגבלות משפטיות.

אנו מצידנו כמדיניות, איננו נלחמים ואיננו מתכוונים להילחם בבית החולים. מאידך, הלקוחות מצביעים ברגליים וחלקם אף שינו עקב כך את הבחירה הראשונית ללדת בתל השומר ועברו לבתי"ח סמוכים (בילינסון, מאיר).
הווה ידוע כי לידה מכניסה לבית החולים תמוארה מובטחת מביטוח לאומי בסך כ- 10 אלפי ש"ח ואבדן יולדות הוא לכשלעצמו כואב לביה"ח, אם כי בהכרת כוחניות בית חולים זה - לא אבדן יולדות ישנה את עמדתו וחבל על הנזק אותו הוא גורם.

לקוחות שלנו היולדים בכ"ז בתל השומר ונמנע מהם איסוף בסיטוג'ן - אוספים בשיטה הישנה ובעתיד, אם (חס וחלילה) יזדקקו למנה להשתלה המטולוגית לבוגר מעל גיל 10 - אין ספק כי יתבעו את בית החולים ולכן, כפי שעודכנו על ידי חלק מהם, הם מתעדים היטב משפטית סירוב כזה של בית החולים ליום הדין.
אגב משמועה שהגיעה אלינו, גם מתארגנת קבוצה לתביעה ייצוגית כנגד בית החולים על סרבנותו הלא מוצדקת והנזק שנגרם.

כאמור, ביתר בתי החולים - אין בעיה כזו, להפך.

בהצלחה!

שלום רב,

ענין מספר התאים להשתלה מורכב מעט שכן הוא תלוי גם במחלה המטופלת וגם במידת ההתאמה הגנטית של החולה לתורם (אלא אם תרומה עצמית שבה ההתאמה כידוע 100%).
וכך, כאשר ההתאמה גבוהה יותר ניתן להסתפק בפחות תאים וכו'.

להלן ציטוטים ממאמר שפורסם לאחרונה על ידי פרופ' גלוקמן - הראשונה בעולם שהשתילה תאי גזע טבוריים ונחשבת לברת סמכא (המאמר: Cord Blood Transplantation: State of the Art, פורסם ב- Hematologica):

ככלל, נדרש מהמנות להכיל לפחות 30 מיליון תאים לק"ג משקל גוף של החולה.

במחלות ממאירות: להתאמה של 4/6 לפחות (4 מתוך 6 פרמטרים), נדרשים 25 מיליון תאים לק"ג.

במחלות בלתי ממאירות: נדרשים 35 מיליון תאים והתאמה 4/6 לפחות.

בהשתלת מנה כפולה (2 תורמים): לא פחות מהתאמת 5/6 בין המנות לעצמן ובין המנות לחולה.

מקווה שהצלחתי לחדד.

בהצלחה:

אלי שלום,

בשמחה.

1. הסיטוג'ן יאושר ב- FDA וב- CE במסלולים הקצרים (ב- FDA מכונה 510K), שכן הוא אינו תרופה אלא מכשיר העומד בקריטריוני המסלול המהיר). סיום ההליך צפוי בתוך חודשים ספורים מאוד.
אגב, בארץ, הרישוי אינו בהכרח תלוי/מותנה ב- FDA והסיטוג'ן כבר מותר בשימוש ומצוי בשימוש שוטף בארץ על ידי בנק החיים ומרבית בתי החולים כבר התנסו בו וביכולותיו.

2. אכן נעשו בעולם השתלות כפולות (אף משולשות) ספורות.

הבעיות העקריות:
א'. סיכוי מציאת מנת תרומה מתאימה אחת, הוא רק 30%-40%. איתור שתי מנות מתאימות מקטין משמעותית את הסיכוי שכאמור אינו גבוה מלכתחילה.
ב' עלות מנת דם טבורי אחת הנרכשת מבנק הציבורי 20-25,000 $. מנת תרומת מוח עצם מעל ל- 50,000 $. שתי מנות עולות כפול ושלוש מנות - פי שלוש...

3. הגורם העיקרי לאיסוף מעט דם טבורי ותאי גזע הוא הקרישה המהירה של הדם. הסיטוג'ן אינו משנה את התאים, אלא מבצע את איסוף תוך עקיפת שני צווארי הבקבוק הדומיננטיים המעכבים את האיסוף בשיטה הישנה.

להשתמע!

יש איזה קישוריות למשרד הבריאות או ל-FDA או לגוף רשמי כך שאפשר להתרשם מהיתרונות והחסרונות?
אני בטוח שזה מוצר מהפכני אבל כמו בכל דבר בחיים בטח יש איזשהן חסרונות והייתי שמח לקרוא היכן שהוא.
דרך אגב, מדובר על לידה עוד ארבעה חודשים.

אלי שלום,

איני מכיר קישור לבקשות המטופלות במסלול 510K של ה- FDA אלא רק כאלה שתהליך אישורן הסתיים לחלוטין ואהיה אסיר תודה אם תגלה את עיניי לכזה.

אין ידוע על חסרונות, בכל פרמטר שהוא ללא יומה"כ הסיטוג'ן עולה על השיטה העתיקה ובעיקר: מספר התאים שדי בו גם להשתלות המטולוגיות למבוגרים ולא רק לפעוטות, ההיעדר המוחלט של תאים אימהיים במנות (בשיטה הישנה יש כמעט תמיד תאים כאלה בכמות זו או אחרת, הגורמים לדחיית השתל לאחר השתלה), תהליך ואביזר שמובנית בהם מניעת קיום זיהומים בקטריאליים ופטריות (מצויות בכ- 10% מהמנות הנאספות בשיטה הארכאית), העדר החובה להשתמש במחט בה נעשה שימוש בשיטה שנסתם עליה הגולל על הבעייתיות (להצליח לחדור לוריד ללא נגיעה בדפנותיו) והסיכונים המובנים בשימוש כזה ועוד.

כפי שנאמר ע"י המנהל המדעי של אחד מלקוחנו (בנק מהגדולים בעולם - עשרות אלפי איסופים בשנה): "בנוסף לטכנולוגית האיסוף המהפכנית עצמה, גם אין דבר נילווה אחר שלא חשבתם עליו...".

ולבסוף, אם יורשה לי, ככל שבמתחרה עסקינן, מרשה לעצמי לשמור על הפתעות נוספות קרוב לחזה...

בהצלחה!

מורדי שלום,

אשיב בשמחה לשתי השאלות:

1. משך השימור

השימוש בתאי גזע שמקורם במוח העצם ושימורם הוא בן 41 שנים (1968), בעוד תאי הגזע הם בני 21 שנים בלבד (1988).

המחקרים מראים כי אין הבדל ביניהם בכל הקשור לשימור ולהשפעותיו ויותר מכך - אין הבדל בין שימור לתקופה קצרה בהשוואה לתקופה ארוכה.

שימור תאי הגזע הטבוריים נעשה בסביבת חנקן נוזלי (בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות צלסיוס).

הניסיון המדעי בהקפאת תאים טבוריים הינו בן 21 שנים בלבד (ההשתלה הראשונה הייתה ב- 1988) - שנים בהם הוכח כי התאים נשמרים ושומרים על איכותם ולאחר הפשרה - חיותם נותרת גבוהה.

הניסיון עם שימור בחנקן נוזלי של תאי גזע שמקורם במוח העצם הינו בן 41 שנים (1968) והוכח כי נשמרת איכותם.

הגם שידוע כי תאי גזע טבוריים שונים בחלק מהמאפיינים מתאי גזע ממוח עצם (ולכן, גם עיבודם והכנתם להקפאה שונים מעט משל תאי מוח העצם), הרי שהסקת מסקנה דדוקטיבית, כי גם אלה הטבוריים ישמרו על תכונותיהם תקופה ארוכה ולמעשה אין סופית - אינה הזויה, הגם שאינה מדעית ומי שיתחייב לכך - אינו אלא שרלטן.

2. מספר תאי הגזע ומשקל החולה

לריפוי מחלות המטולוגיות נדרשים תאי גזע רבים במיוחד, אשר שיטות האיסוף הישנות שהן הנהוגות על ידי מרבית הבנקים הפרטיים בארץ.

נכון להיום הכמויות שנאספות, מתאימות להשתלה המטולוגיות בודדת (השתלות לשיקום מערכת הדם אחרי קריסתה במחלות סרטניות, חיסוניות או גנטיות מסויימות) למושתל במשקל עד 34 ק"ג בבנקים הציבוריים (הממוצע ירד מ- 45 ק"ג בעבר, על מנת לשפר את סיכויי ההשתלה הנמוכים גם כך) ורק 29 ק"ג בבנקים הפרטיים - בממוצע, כמובן.

עקב הכמות הקטנה מידי של דם (ותאים) הנאסף - נאלצים מרבית המבוגרים וגם הנערים/ות (מעל 34 ק"ג, בממוצע) הזקוקים להשתלה לצרוך תאי גזע ממוח עצם.

בימים אלה מתרחשת מהפיכה אשר משנה את התמונה בדמות פריצת דרך עולמית אשר פותחה ע"י חברה ישראלית - סיטוג'ן - חברה אחות של "בנק החיים" ובאמצעותה, כמות התאים הנאספת גדולה בכ- 80%, בממוצע ומתאימה גם למבוגרים.

השימוש השוטף בטכנולוגיה ובאבזר בארץ החל כבר ואביזר האיסוף זמין רק ללקוחות "בנק החיים".

להשתמע!

רותי שלום,

המענה לשאלה המאוד חשובה ארוך מכפי שניתן להשיב בפורום.

עם זאת, הכנסי נא למודול השאלות והתשובות בפורום זה, לנושא מספר 40, בו תמצאי מאמר מפורט מאוד בנושא הזה בדיוק.

בהצלחה!

מימי שלום,

התקן הנהוג הוא תקן Fact-NetCord והעבודה על פיו מחוייבת על פי תקנות משרד הבריאות.

עם זאת, חשוב לדעת כי אין בארץ ואף בעולם חובה על בנקים פרטיים להיות בעלי תו תקן זה או אחר ואכן, אף בנק פרטי בארץ אינו בעל תקן כזה.

נהלים אחרים דוגמת NMDP (בהגדרה - לעולם אינו יכול להינתן לבנק פרטי אלא רק לציבורי), AABB, איזו (תקן איכות שאינו רלבאנטי כהוא זה לבנקי דם טבורי), GMP (תקן איכות ייצור, בד"כ של מפעלי מזון), GTP (רקמות) וכיוב', אינם מוסיפים ואינם מורידים.

בהצלחה!

טבורי של הילוד שלי - פושטת רגל .
אני יכולה להעביר את הדגימה שלה אליכם? או בגלל שאתם היחידים שיש להם את התקן של ה fact netcord אזי אתם לא תקבלו דגימות מחברות אחרות.

2.מאיזה חברות אתם כן יכולים לקבל \ להעביר דגימות?

טבורי של הילוד שלי - פושטת רגל .
אני יכולה להעביר את הדגימה שלה אליכם? או בגלל שאתם היחידים שיש להם את התקן של ה fact netcord אזי אתם לא תקבלו דגימות מחברות אחרות.

2.מאיזה חברות אתם כן יכולים לקבל \ להעביר דגימות?

מימי שלום,

העברת מנה אינה תהליך פשוט ולא בכל מקרה, חברה אחת תסכים לקלוט מנה של חברה אחרת.

עם זאת, במקרה סגירת חברה זו או אחרת, לכל החברות מנגנון הגנה כלשהו דוגמת נאמנות של עו"ד נאמן לטיפול במקפיא ובמנות במצב כזה, כך שהלקוחות מובטחים בכל מקרה.

בנוסף, כתבת כי אנו היחידים להם תקן Fact-NetCord ולא כך הוא, כתבתי בתשובתי הקודמת כיח אין לבנקים הפרטיים בארץ תקן זה וכי משרד הבריאות מחייב פעולה לפי תקן זה, אך לא את קבלת תו התקן.

בהצלחה!

שלום רב,

אכן מעשית אפשרי, אך טכנית מסורבל.

בברכה,

שלום רב,

מתוך קריאת התשובות בפורום הבנתי שאין כיום תקן המחייב בנקי דם פרטיים.
עם זאת, ישנו תקן המחייב בנקי דם ציבוריים - תקן NMDP, האמנם?
להבנתי התקן נוגע לאופן בדיקת הדגימה להימצאות זיהומים, אופן מיצוי תאי הגזע מהדגימה, וכן לקיחת דם ורידי מהיולדת ע"מ לבדוק גם הימצאות של חיידקים.
זאת מתוך המידע שנמסר לי מטבורית.

האם ישנה עדיפות לבנק שעומד בתקן NMDP, מאחר וזהו התקן המחייב היחידי שקיים כיום?
לדבריהם של חברת טבורית, הם היחידים שעומדים בתקן הזה, אך מכוח היותו של תל השומר גם בנק ציבורי, ולא מכוח זה שהם מפעילים גם בנק פרטי.
האם זה צריך לשנות לי?
האם לא עדיף לשמור את הדגימה בבנק שעומד בתקן היחידי שקיים היום ספציפית לתחום הזה, מאשר בבנקים שלא מחוייבים לאף תקן?

תודה,
קלייר

קלייר שלום רב,

בהינתן כי זה המידע שקבלת - הוטעית, שכן לבנק דם טבורי פרטי אין יכול להיות תקן NMDP וכידוע לך, החברה ממנה קבלת את המידע, לטענתך, היא חברה המשווקת את הבנק הפרטי של תל השומר ואין לה נגיעה שהיא לבנק הציבורי.

לא רק זאת, בידי אישור בכתב של ארגון NMDP כי בשום אופן ולעולם הם אינם מסמיכים בנקים פרטיים וכי אסור לבנק פרטי להתהדר בתקן שלהם!

חבל ששיווק אגרסיבי כולל גם את הטעיית הלקוחות.

בהצלחה!

שלום רב,

ממי שטען למעלה להטעיות, כזבים וסילופים של טבורית ומדיפריז הייתי מצפה ליתר אמינות:

לא לטבורית, לא לקריוסל, לא לבנק החיים ולא למדיפריז "יש NETCORD"

הייתי רוצה שיהיה NETCORD אך, מה לעשות ש- NETCORD הוא ארגון בנקי דם טסבורי ציבוריים ועדיין לא רכשנו כזה.

מן הסתם התכוונת ל- FACT-NETCORD - התקן של שני הארגונים הכלולים בשם.

אך גם כאן, עלי לאכזב אותך - לקריוסל אין תקן זה, גם למדיפריז ולבנק החיים אין תקן זה, הן אולי פועלות לפיו (כהנחיית משרד הבריאות), אך לא "יש" להן אותו.

בברכה,

אריאל שלום,

אין ברור אם בפיצול הייתה כוונתך למבחנות או לפיצול גיאוגראפי ולכן אתייחס לשתי האפשרויות:

1. פיצול למבחנות

אם המניע לשימור הינו רק הרצון להגן מפני מחלה המטולוגית (מחלה בה נדרשת השתלת תאי גזע לשם שיקום מוח העצם שנהרס עקב הקרנות/טיפולים כימותרפיים/מחלה חיסונית וכו'), אין משמעות לפיצול, שכן ממילא תושתל כל המנה (בין השאר בתנאי שיש בה די תאים ובשיטת האיסוף הישנה - די במנות להשתלה לילדים).

אלא, שכיום מבצעים כברק השתלות רבות שאינן טיפול במחלות המטולוגיות אלא במסגרת חידוש תאים ורקמות - תחום שהוא עתיד הרפואה, בו טמון עיקר הפוטנציאל של תאי הגזע הטבוריים ובו נדרשת כמות קטנה של תאים לכל השתלה, משמע כל מנה יכולה לשרת מספר השתלות.

מאחר שהפשרת מנה היא תהליך בלתי הפיך (לא ניתן להקפיאה שנית), הרי שבמנה ששומרה בשקית תוכלו לעשות בה שימוש רק פעם אחת - מחלה אחת, טיפול אחד, בלבד. השימור במבחנות קטנות (5-8 מבחנות), מיוחדות לתאי גזע, פותר את הבעיה (אגב, יש חברות העושות שימוש בשתי מבחנות גדולות, ובמקרה כזה, הפיתרון חלקי).

2. פיצול גיאוגרפי

מטרת הפיצול הגיאוגרפי של המנה הוא הקניית כפל ביטחון/ביטוח, למקרה אירוע חריג (אש, רעידת אדמה, פיגוע טירור, נזק בזדון או כשל כלשהו של המקפיא הראשי).

במקרה כזה, מבחנות שימור המנות מחולקות ונשמרות בשני אתרים נפרדים לחלוטין.

מובן כי פיצול כזה אפשרי רק בשימור במבחנות.

להשתמע!

??

מימי שלום,

מומלץ לפצל את המנה לכמה שיותר חלקי מנה (יאפשר יותר שימושים עתידיים שאינם המטולוגיים).

פיצול גיאוגרפי מומלץ, אך אינו חובה גם הוא, פיצול זה מבטיח את חלק המנה השני במקרה שהאחד נפגע עקב כשלים אנושיים, טכניים ואחרים.

בהצלחה!

שלום רומן,

מובן כי איננו אחראים לאמירות כאלה או אחרות של חברות אחרות, אשר למרבה הצער אינן מדייקות, בלשון המעטה, בעובדות ואמיתות שונות.

אשר לאי הדיוקים בהקשר של שני חלקי שאלתך:

1. הקשר של פרופ' נגלר לבנק החיים:

די בבדיקה שטחית ברישומי רשם החברות (ואסמכתא גם באתר בנק החיים), כדי להראותך כי פרופ' נגלר הינו בעל מניות בבנק החיים וראש הועדה המדעית:

* בקישור מסרגל הניווט הסגול בעמוד הבית של "בנק החיים" (למעלה), בחרו את הנושא והשורה: נושא - בנק החיים, בתפריט שיפתח - שורה 6 ("הועדה המדעית") וכן מעמוד זה הקלקה על הקישור הראשון "ממייסדי ומנהלי בנק החיים" - תדפיס רשם החברות.
* בקישור מסרגל הניווט הסגול בעמוד הבית של "בנק החיים" (למעלה), בחרו את הנושא והשורה: נושא - בנק החיים, בתפריט שיפתח - שורה 8 ("המעבדה והשימור") והקלקה על הקישור: "כתב הפיקוח על השימור" - מסמך בחתימת פרופ' נגלר.

2. סיטוג'ן:

גם כאן, למרבה הצער הוטעית:

השימוש בסיטוג'ן החל כבר, בצורה מדודה ומתקדם בהתאם למתוכן וכחלק ממכלול ההשקה וההחדרה העולמית.

גם ההתקדמות בארץ היא בהתאם למתוכנן ובתוך כך תהליך שסופו הדרכת כל המיילדות ב- 27 בתי היולדות בארץ - תהליך מורכב ביותר (מאות אחיות, במשמרות וימים סביב השעון) והמצוי בשלב מתקדם.

הרוב המכריע של בתי החולים משתף פעולה באופן מלא ובחלק ניכר מהם ולשיעור רב של המיילדות נערכה כבר הדרכה פרטנית של מדריכות סיטוג'ן (אשר גם מתלוות לאיסופים הראשונים בכל בי"ח).

אשר לבי"ח פרטני זה או אחר - התשובה תלויה בד"כ יותר בביה"ח מאשר בנו ואנו מצידנו עושים ככול שבידינו לקידום המהיר ביותר האפשרי של התהליך.

בהצלחה!

מתשובתך משתמע כי ייתכן מקרה שבו מיילדת לא תסכים להשתמש בשקית הסיטגן. אז מה עושים במצב כזה? האם ברגע האחרון ניתן לתת להם שקית אחרת לאיסוף כדי שלא נפספס את ההזדמנות לשמר דם טבורי? ואם לא, האם הכסף יוחזר?

שלום רב,

שקיות רגילות שלנו מצויות בעמדות האחיות בכל בתי החולים עוד מהעת הארכאית בה השתמשו בהן...

בברכה,