פורום איסוף ושימור דם טבורי, תאי גזע וגנטיקה - יש לך שאלה?

אמיתי שלום,

אמירותיך נכונות (וגם אז באופן חלקי, בלבד) רק בכל הקשור להשתלות המטולוגיות, המכונות השתלות "מוח עצם", אשר מטרתן בנייה מחדש של מערכת דם ותאיו.

רפואת חידוש האיברים הוא שדה של המחקר הרפואי, הכולל פיתוח טיפולים שמטרתם תיקון, חידוש, החלפת תאים ורקמות בגוף האדם, תוך שימוש בתאי גזע.

הגם שמדובר עדיין בשלב הקליני, נערכו משנת 2005 היא שנת המהפך - השתלות מוצלחות רבות לטיפול במחלות אלה, רשימה חלקית עם מידע מפורט על ההשתלות באתר המידע הבלתי תלוי - Parents Guide to Cord Blood.

נכון להיום, כל ההשתלות האלה הן עצמיות בלבד, אף לא אחת תרומה...

ביישומים שונים נעשו כבר השתלות לא מעטות, בעיקר בתחומי המחלות:

* סוכרת נעורים (סוג I)
* לב וכלי דם - תיקון כלי הדם ושריר הלב. לתאי גזע היכולת לעבור באופן סלקטיבי לרקמת הלב הניזוקות, לשפר את תפקוד כלי הדם ואת זרימת הדם באזור הפציעה, ולשפר את תפקוד הלב הכולל.
* מערכת העצבים המרכזית - שיתוק מוחין, שבץ וכו'.
* פציעות נוירולוגיות מתאונות.

מאפייני השתלות אלה:

• לטיפולים כאלה נדרשות מנות גדולות יחסית, עת הבנקים הציבוריים מספקים מנות להשתלה לילדים בלבד עקב קוטנן היחסי של המנות, בעיה שנפתרה על ידי הסיטוג'ן - SituGen.

• נדרשות מנות המחולקות למנות משניות קטנות (מבחנות הקפאה קריאוגנית מיוחדות שתכולתן 5 מ"ל של תאי גזע האחת, ובין 10 ל 15 מבחנות באיסוף בטכנולוגיה החדשה), עת בבנקים הציבוריים מאחר שהם בנויים לספק מנות להשתלות המטולוגיות בלבד בהם מבוצעת השתלה בודדת, המנות מוקפאות בשקיות גדולות מחלוקות לכל היותר לשתי מנות משנה.

• מאחר שלאורך חייו של האדם צפויות מחלות שונות, נדרשים שני דברים:

1. מנות גדולות דיין לטיפול במחלות שונות.
2. פיצול למנות משנה קטנות רבות במקום לשתי מנות גדולות.

בהצלחה!

מר שחם (מיקי...?) תודה על התשובה המהירה והמפורטת!
אז נראה אם הבנתי...
1. להשתלות מח עצם למחלת הסרטן - אין טעם להקפיא באופן פרטי... אז נראה לי שחברות הדם הטבורי הפרטי חייבות את המידע הזה לזוגות לעתיד. העלונים שמתעופפים בחדרי הלידה מסבירים שאפשר להציל ילד ממחלות סרטיות אם ישמרו את הדם הטבורי של עצמו. האם לדעתך לא מדובר בהכשלת ציבור תמים ומלא חרדות?
2. בעצם מדובר באפשרות להחלים ממחלות שונות (לא סרטניות) בעזרת תאי הדם הטבורי העצמי. הבנתי נכון? אם כך, אשמח לדעת אם אכן יש נסיון בתחום הזה בעולם.
3. מה זה סיטוג'ן?
שבת שלום

אמיתי פ.

אמיתי שלום,

1. השתלות מוח עצם אינן רק לסרטן אלא לכ- 80 מחלות בתוכן סרטניות, אך גם מחלות גנטיות, מחלות חיסוניות ואחרות וגם הסטניות - לא כולן תורשתיות שמונעות השתלה עצמית.

2. הבעיה הינה בעיקר בכמות הנאספת מאשר בשימוש העתידי וחברות המוכרות שירות רק ל- 20 או 40 שנים נגועות בשרלטנות, עת גודל המנה (מספר התאים) טוב רק להשתלה לילד עד גיל 10 והרחבה בהמשך. בבנק החיים באופן בלעדי בארץ, מאפשרים גם שימור על בסיס שנתי או 5 שנתי ולא רק ל- 20 ו- 40.

3. הסיטוג'ן הוא טכנולוגיה פורצת דרך עולמית ואביזר איסוף חדשני של חברה אחות של בנק החיים ובנק החיים משתמשת בו (בארץ) ללקוחותיה באופן בלעדי.
באמצעות הסיטוג'ן נאספים בממוצע 81% יותר תאי גזע והמנות האלה מתאימות גם להשתלה למבוגרים ולא רק לילדים כפי שהיה בעבר.
הסיטוג'ן הוא גם המענה לרפואת חידוש האיברים שנידונה בתשובתי הקודמת.

בהצלחה!

אהלן (מקווה שזה בסדר לפנות אליך ככה...)

1. אם (שוב) הבנתי נכון... הרי שכדאי לשמור דם טבורי להשתלת מח עצם עצמית לחלק מאותן מחלות. אבל, שאלת תם, אם עושים השתלה עצמית של תאי מח עצם, למה צריך דם טבורי שהיה קפוא כמה שנים? לא יותר פשוט לקחת תאים טריים ישירות ממח העצם של אותו חולה.
וענין אחר (סליחה על הטרחנות...) - אני חוזר על מה שלמדתי מהאינטרנט ומידידי מביני העניין, הרי שאין ערך להשתלה עצמית (דם טבורי או מח עצם) לריפוי מחלה סרטנית. הבנתי שיש חשיבות לשוני הגנטי בין התורם ומקבל מח העצם. אני טועה?
ועוד דבר - דם טבורי כמקור להשתלות מח עצם הוא בעייתי לעומת מח עצם ויוצר הרבה בעיות שקשורות בזמן הממושך עד שהוא נקלט. לכן גם אם לתינוק הקפיאו מנה לשימוש עצמי, ובאופן מוזר החליטו אחרי כמה שנים לטפל בו בהשתלה עצמית של מח עצם, הרי שיעדיפו תמיד לקחת מח עצם, שיש לו תכונות ביולוגיות טובות יותר מבחינת יכולת קליטת התאים בעצמות. האם אני צודק גם כאן?

2.גם כאן אני חושש שעלי להבין מה כתבת... ענית לי על שאלה שלא שאלתי (לכמה שנים שומרים, וכמה טוב לחלק את המנה למבחנות) ולא ענית על מה שעניין אותי באמת. שאלתי האם יש באמת מחלות שניתן לרפא מתאי גזע? האם יש הצלחות בריפוי מחלות לב? שבץ מוחי? סוכרת נעורים? ובכלל... או אולי גם כאן צריך לתקן כמה עלונים של פרסומת בחדרי לידה? יכול להיות שחברות הדם הטבורי הפרטי מוכרות לאנשים רעיון מוצלח לכאורה שכרגע עובד במקרה הטוב על עכברים?

3. את זה הבנתי... תודה. נשמע רעיון מוצלח.

אמיתי פ.

אמיתי שלום,

1. א'. השתלה המטולוגית עצמית - במחלות שאינן תורשתיות, עלול לקרות שהמחלה אותה מבקשים לרפא מצויה כבר בדם החולהעת התגלתה המחלה ולכן, תאי החולה לא יוכלו לשמש לריפוי.
ב'. אין חשיבות לשוני גנטי, להפך, השוני שמשמעו גם ההתאמה הלא מלאה - הוא מחלה ממיתה (מאוד) בפני עצמה (GVHD).
ג'. משך הקליטה הוא אכן החיסרון היחידי של התאים הטבוריים לעומת מוח עצם, אולם חיסרון זה מול היתר (התאמה, מחלות לא המטולוגיות...) - בטל בשישים.

2. מידע רב אודות הרפואה הרגנרטיבית, תמצא באתר בנק החיים > תפריט (סרגל) ראשי (סגול) > נושא ראשון (שימור דם טבורי) > 3 הנושאים הראשונים.
צודק בדבר אחד - בשימור דם טבורי יש גם אמונה בעתיד הרפואה (אחד הנושאים מבין השלושה הנ"ל - ראיית משרד הבריאות האמריקאי את החלום הזה).

בהצלחה!

תודה על ההתיחסות!

אז - לפי סעיף 1א' - אין טעם לשמור.
סעיף 1ב' - לא כ"כ הבנתי. אנסה לברר מה זה האותיות הללו שציינת, אבל בכל זאת למיטב הבנתי השתלה עצמית במחלות סרטנית זה דבר שנכשל... מעדיפים לבצע השתלות מח עצם מתורם תואם מהמשפחה, ולא מהחולה עצמו. אז אין מסקנה בשלב זה מהסעיף הזה...
סעיף 1ג' - אני לא בטוח שעולם הרפואה חושב כמוך. מתייחסים לדם טבורי כאופצייה מצויינת, אבל רק אחרי מח עצם. אז גם כאן, לא ממש ברור לי אם כדאי להוציא את הכסף שלי משיקול של הצלת חיים לכשתתקוף את הילד (חו"ח!) מחלה סרטנית או לא סרטנית...

בסעיף 2 אני מריח התחמקות (סליחה על החוצפה...) - בסדר, אני יכול לקרוא על רפואה רגנרטיבית באתר אחר. אבל בשביל השאלות (המעצבנות?) שלי יש פורומים כאלו... זה עובד הסיפור הזה? יש בעולם אנשים שמסתובבים אחרי שנצלו ממחלת לב, סכרת נעורים, או אחרת כי תאים כאלו באמת עשו את העבודה? כי אם זה עכברים... רק תספרו לי...


אני מבין שזה עתיד. ברור לי לגמרי. הבעיה שלי היא היושרה של מי שמוכר לי את זה. ואגב... אין לי שום בעיה איתך. הרי אם אני מבין נכון אתה מהצד העסקי של הסיפור למרות שאתה מבין כנראה, לפחות כמו דוקטור...). הבעיה היא יותר הרופאים שמצטרפים לעסק הדם הטבורי הפרטי, ומספרים אמת חלקית. חלילה לא משקרים! אבל בשום עלון שקראתי בחדר לידה לא סיפרו לי את מה שאני מבין מההתכתבות, הקצת ארוכה, הזו. גם שמנסים למכור לי ביטוח או קוקה קולה לא מספרים על החסרונות של המוצר. אבל שם אין רופאים שמוכרים. אם אני זוכר נכון - יש להם איזו מן שבועה כזו (היפוקראטס, או משהו כזה...) שהם עוסקים במקצוע שלהם רק כדי לעזור לי - המטופל...

אמיתי שלום,

אם הצצת בדפים שציינתי - ראית כי היו כבר מאות השתלות בבני אדם (לב, סוכרת I, שיתוק מוחין...).

עם כל הכבוד, רופאים אינם אלוהים יודעי כל.

ההחלטה באם לשמור או לא, חייבת להיות רק שלך, תוך התחשבות במכלול המידע, שבולט משאלותיך שלמדת והבנת אותו היטב ובפוטנציאל העתידי שכולם שמים בתאי הגזע הטבוריים. מובן שגם העניין הפיננסי מהווה שיקול במכלול.

בהצלחה!

שלום, שוב אני...

אז הצצתי בדפים, כפי שהצעת. ובמקביל בדקתי בתכנת ה-PABMED, מנוע החיפוש המקצועי של עולם הרפואה, מה חושבים על דם טבורי בהקשר של שימוש עצמי.

אז נכון, באתר של ה-PARENTS GUIDE TO CORD BLOOD יש באמת אזכור של יותר ממאתיים השתלות עצמיות מדם טבורי. אבל... בלי שום הפניה למקורות, בלי לספר אם זה הצליח. ציפור קטנה לחשה לי שאם זה מצליח לרופאים, הם לא מתביישים לספר, וזה מופיע מיד במאמרים.
וכאן המקום לציין שלא מצאתי אזכורים להצלחות גדולות, אם כי, יש להודות, הושאר הרבה מקום לתקווה.
מאידך, מצאתי לא מעט מאמרים שמבקרים את האשליה שמוכרים לנו בבנקים לדם טבורי.

נכון, ההחלטה שלי...

לא במקרה התעלמת מהשאלות שהפניתי אליך מוקדם יותר. האם זה הוגן לתת להורים להבין שבבוא היום, אם חלילה מחלה קשה תתקוף את הילד שלהם - דם טבורי עצמי יהיה מה שיציל אותם. אין לכך שום בסיס מדעי, נכון להיום. סרטן? לא משתשמשים בדם טבורי להשתלה עצמית. מחלה לב או עצבים ואפילו סכרת? רק תקווה שהניסויים יביאו תוצאות... האם העתיד בדם טבורי? מאד יכול להיות.

מי שרוצה, שישלם.

ושוב, כמו שכתבתי (ולא קיבלתי תגובה על הענין) הבעיה היא לא היזמים. זה בסדר גמור לנסות להרוויח. ויש פה גם הרבה היגיון רפואי-מדעי. "אמממה?" - זה עוד רחוק מלעבוד חבר'ה... יש כמה חולדות ועכברים שהחלימו מכל מיני מחלות, ויש באמריקה ניסויי גדול ורציני בו באמת משתמשים בדם טבורי להשתלה עצמית לרפואה רגנרטיבית- אבל זה רק ניסוי. יצליח? בהחלט יכול להיות. אגב - סכרת נעורים? ביררתי. באמת השתמשו בדם טבורי עצמי (באמריקה). לא ממש הצליח... תבדוק.


איפה הרופאים שנותנים חסות "מדעית" לעלונים המתעופפים בחדרי הלידה?
אז כנראה שקלינטון צדק - "זו הכלכלה -טמבל..."
ליל מנוחה, וסליחה אם הייתי מעט נסער...

כנראה ש: א. דיברתי ממש שטויות ואין טעם להשיב לי... ב. דיברתי דברי טעם שעלולים להזיק לעסקים... ג. האמת איפה שהיא באמצע... עוד פעם- לילה טוב...

אמיתי שלום,

לעניות דעתי ניתנה התייחסות מפורטת עד מאוד לכל שאלה ולכל טיעון וטיעון נגדי, עד כדי מיצוי העניין.

מובן, עם זאת שזכותך המלאה להיוותר בעמדתך ובחירתך הסופית היא זכות מוחלטת שלך, כך חייב להיות.

למותר לציין כי אשמח להתייחס לכל עניין חדש שיועלה על ידך, ככל שהוא נוגע לגבולות הגזרה של פורום זה.

בהצלחה!

גיה שלום,

אתחיל בעובדות יסוד:
1. מנה שהופשרה - לא ניתן עוד להקפיאה מחדש.
2. אין ניתן להפשיר חלק מהמנה שבשקית/מבחנה.

רפואת חידוש האיברים הוא שדה של המחקר הרפואי, הכולל פיתוח טיפולים שמטרתם תיקון, חידוש, החלפת תאים ורקמות בגוף האדם, תוך שימוש בתאי גזע.

הגם שמדובר עדיין בשלב הניסויי, נערכו משנת 2005 היא שנת המהפך - השתלות מוצלחות רבות לטיפול במחלות אלה, רשימה חלקית עם מידע מפורט על ההשתלות באתר המידע הבלתי תלוי - Parents Guide to Cord Blood.

ביישומים שונים נעשו כבר השתלות לא מעטות, בעיקר בתחומי המחלות:

* סוכרת נעורים (סוג I)
* לב וכלי דם - תיקון כלי הדם ושריר הלב. לתאי גזע היכולת לעבור באופן סלקטיבי לרקמת הלב הניזוקות, לשפר את תפקוד כלי הדם ואת זרימת הדם באזור הפציעה, ולשפר את תפקוד הלב הכולל.
* מערכת העצבים המרכזית - שיתוק מוחין, שבץ וכו'.
* פציעות נוירולוגיות מתאונות.

מאפייני השתלות אלה:

• לטיפולים כאלה נדרשות מנות גדולות יחסית, עת הבנקים הציבוריים מספקים מנות להשתלה לילדים בלבד עקב קוטנן היחסי של המנות, בעיה שנפתרה על ידי הסיטוג'ן - SituGen.

• נדרשות מנות המחולקות למנות משניות קטנות (מבחנות הקפאה קריאוגנית מיוחדות שתכולתן 5 מ"ל של תאי גזע האחת, ובין 10 ל 15 מבחנות באיסוף בטכנולוגיה החדשה), עת בבנקים הציבוריים מאחר שהם בנויים לספק מנות להשתלות המטולוגיות בלבד בהם מבוצעת השתלה בודדת, המנות מוקפאות בשקיות גדולות מחלוקות לכל היותר לשתי מנות משנה.

• מאחר שלאורך חייו של האדם צפויות מחלות שונות, נדרשים שני דברים:

1. מנות גדולות דיין לטיפול במחלות שונות.
2. פיצול למנות משנה קטנות רבות במקום לשתי מנות גדולות.

בהצלחה!

מיקי תודה על תשובתך.
האם בנק החיים קשור לבי"ח ציבורי כלשהו והאם תוכל להאיר את עיני עד כמה זה משמעותי?

גיה שלום,

העבדת והשימור של בנק החיים אינם ממוקמים בבי"ח ציבורי ולעניות דעתנו אין הדבר משמעותי.

מעבר לעלה התאנה בכסות "בי"ח ציבורי", חשובה יותר המהות המשפטית ומחוייבות בית החולים ללקוח לאורך השנים ולפחות בשניים מתוך 3 הבנקים הפרטיים שממוקמים בבי"ח ציבורי, אין לבית החולים כל מחוייבות ישירה ללקוח ולא בכדי.
לכן, תחליך טוב יותר לבי"ח ציבורי הוא מנגנון הנאמנות המשפטית הייחודית והבלעדית והבלתי תלויה שניתנת ללקוחותינו.

לדעתי, המכלול הוא הקובע את הכדאיות של בנק זה או אחר. חשוב יותר, למשל, מהי טכנולוגית האיסוף ומה מספר התאים הנאסף בה (האם המנה מתאימה להשתלה לילדים בלבד או גם למבוגרים, האם להשתלה אחת/מחלה אחת או למספר השתלות/מספר מחלות לאורך חיי הלקוח), צורת השימור (שקית אחת/מחולקת לשניים, או מבחנות קטנות המאפשרות מספר טיפולים כמספר המבחנות [אין ניתן להקפיא תכולת שקית/מבחנה גדולה, להשתמש בחלק ממנה ולהקפיא שוב]) וכו'.

בהצלחה!

שלום רב,

על מנת לוודא כי יכולה את לתרום תאי גזע של ילדך לבן אחותך, יש תחילה לבצע בדיקת סיווג רקמות לשניהם.

הסבירות להתאמה סבירה תלויה בגורמים שונים ואין ודאות להתאמה כזו בין בני דודים.

בברכה,

קרן שלום,

הסטרפטוקוקוס הינו קבוצת זיהומים בקטריאליים. חיידקים טפילים אלה, בחלקם חיים בשלום עם הגוף המארח וחלקם גורמים למחלות.

אשר לשימור מנה נגועה, בבנק ציבורי בו המנות מיועדות לתרומות, הנוהג כיום הוא שלא לשמור מנות כאלה ולא לשחררן להשתלה. בעבר (עד לפני כשנה), הנוהג בציבוריים היה לאפשר שימור כזה ובטרם השתלה - להזריק למנה אנטיביוטיקה שיעילה בטיפול בחיידקי הסטרפטוקוקוס.

בבנקים הפרטיים, המנה נשמרת עבור משפחה וודאי שאין מניעה ואף הנוהג הוא לאפשר שימור מנות כאלה.

יתירה מכך, בבנק החיים מקפיא נפרד למנות שנמצאו נגועות וכך גם החשש התיאורטי שלא קיבל עד היום חיזוק מדעי, כי עלול לקרות זיהום צולב (Cross Contamination) עם מנות "נקיות", אינו קיים.

ולשאלתך, ניתן לקלוט אצלינו את מנת תאי הגזע שלכם.

בהצלחה!

רון שלום,

בין הסיבות ליתר כדאיות של שימור דם טבורי מצוייה גם תרומת זרע, שכן במקרה צורך במנה לא עצמית להשתלה, מחפשים תחילה תורם מקרב המשפחה המיידית ובמקרה תרומת זרע, חצי מהמשפחה המיידית אינה ידועה.

אשר לאם, אין כל קשר, שכן 50% מהאפיונים הגנטיים של תאי הגזע של התינוק נושאים תמיד את המטען הגנטי של האם, בלא קשר לזהות האב (שבד"כ אינו ממילא ממשפחת האם מלכתחילה).

אכן, ההתאמה לתינוק הינה תמיד 100%. מבחינת האחים והאחיות, אכן סטטיסטית קטן יותר הסיכוי להתאמה שכן הם מאב אחר, אך עדיין הסיכוי גבוהה מתרומה זרה.

לשאלת הכדאי - התשובה תמיד כן. שלא נזדקק לזה, אך כשהצורך עולה, הדבר הוא תמיד בהקשר של מצב חירום רפואי שיש לתת לו מענה מיידי וחיפוש תורם הוא תהליך ממושך וכ 50% מהזקוקים לתרומה נפטרים בטרם אותר תורם מתאים.

בהצלחה!

היי,
אומנם אני מניח שהעקרון דומה.הפוך.
אך מדובר על תרומת ביצית !! כלומר האם אינה האם "הביולוגית" הזרע הוא מהאב הביולוגי.
כלומר הבעיה מצד האם ומשפחתה ולא האב.

רון שלום,

אכן נכון, הבנתי הפוך, אך העיקרון זהה, בהתאמה...

בהצלחה!

שלום רב,

בשמחה.

1. שימור עצמי אפשרי בלא קשר למחלה. (למעט זיהומים מדביקים). תרומה אפשרית אם המחלה אינה ברשימת המחלות המונעות תרומה. אין כלל כללי, רק פרטני.

2. ככל שהמרחק בין התורם לבן המשפחה מתרחק, כך גם הסיכוי הסטטיסטי להתאמה - קטן.

3. בהשתלות לא המטולוגיות (הקשורות לשיקום מערכת הדם) - כל ההשתלות עד כה היו עצמיות ולא תרומות.

4. המחקר מתקדם ללא הפסק ומספר המחלות ותאי הגוף הניתנים לטיפול עולה בהתמדה. ביחס לתא/רקמה אלה או אחרים - הנבואה ניתנה לשוטים, לכן, שומר נפשו - ירחק....

בהצלחה!

איתי שלום,

התשובה ארוכה מעט ונחלקת לשני סוגי השתלות תאי הגזע:

א. השתלות המטולוגיות (לשם בניה מחדש של תאי הדם).

השתלה המטולוגית של תאי גזע כפופה למספר תנאי סף שעיקרם: מידת התאמה מינימאלית בין התאים המושתלים לבין גוף המושתל ומספר התאים המגורענים (NC) המינימאלי לכל ק"ג משקל גוף של המושתל.
רף הקריטריון הנהוג להשתלה המטולוגית הוא 30,000,000 תאים (בשלב האיסוף) לכל ק"ג משקל גוף, לפחות – 3X107, במקרים מסוימים נדרש עד כדי 4.9X107. סימוכין בהערות 1-4.
באיסוף דם טבורי בשיטה המסורתית הישנה, הממוצע הוא מנת דם טבורי של 73 מ"ל (=סמ"ק) נטו, המכילה בממוצע 860,000,000 תאי גזע, משמע כ- 12 מיליון תאים למ"ל.
על פי קריטריון זה, מנה ממוצעת בבנק הפרטי תתאים להשתלה המטולוגית למושתל שמשקלו: 29 ק"ג, בלבד.
בהתאם לעקומת הגידול - גיל/משקל, 29 ק"ג בממוצע בבנקים הפרטיים מתאימים לגיל 9 שנים לערך.
באמצעות טכנולוגיית הסיטוג'ן - פיתוח ישראלי של חברה אחות לביוקורד - בנק החיים, שהיא היחידה המורשית להשתמש בו בארץ, מספר התאים הנאסף גדול ב- 81%, משמע המנות מתאימות להשתלות המטולוגיות עד משקל ממוצע של 52 ק"ג.

ב. השתלות במסגרת רפואת חידוש איברים.

רפואת חידוש האיברים הוא שדה של המחקר הרפואי, הכולל פיתוח טיפולים שמטרתם תיקון, חידוש, החלפת תאים ורקמות בגוף האדם, תוך שימוש בתאי גזע.

הגם שמדובר עדיין בשלב הניסויי, נערכו משנת 2005 היא שנת המהפך - השתלות מוצלחות רבות לטיפול במחלות אלה, רשימה חלקית עם מידע מפורט על ההשתלות באתר המידע הבלתי תלוי - Parents Guide to Cord Blood.

ביישומים שונים נעשו כבר השתלות לא מעטות, בעיקר בתחומי המחלות:

* סוכרת נעורים (סוג I)
* לב וכלי דם - תיקון כלי הדם ושריר הלב. לתאי גזע היכולת לעבור באופן סלקטיבי לרקמת הלב הניזוקות, לשפר את תפקוד כלי הדם ואת זרימת הדם באזור הפציעה, ולשפר את תפקוד הלב הכולל.
* מערכת העצבים המרכזית - שיתוק מוחין, שבץ וכו'.
* פציעות נוירולוגיות מתאונות.

מאפייני השתלות אלה:

• לטיפולים כאלה נדרשות מנות גדולות יחסית, עת הבנקים הציבוריים מספקים מנות להשתלה לילדים בלבד עקב קוטנן היחסי של המנות, בעיה שנפתרה על ידי הסיטוג'ן - SituGen.

• נדרשות מנות המחולקות למנות משניות קטנות (מבחנות הקפאה קריאוגנית מיוחדות שתכולתן 5 מ"ל של תאי גזע האחת, ובין 10 ל 15 מבחנות באיסוף בטכנולוגיה החדשה), עת בבנקים הציבוריים מאחר שהם בנויים לספק מנות להשתלות המטולוגיות בלבד בהם מבוצעת השתלה בודדת, המנות מוקפאות בשקיות גדולות מחלוקות לכל היותר לשתי מנות משנה.

בהצלחה!

מיקי תודה רבה על המענה המפורט
לצערי אני לא בקיא עד כדי כך ברזי הרפואה והמינוחים

נולד לנו ילד בריא :-)לפני ימים ספורים וכמות תאי הגזע שנאמר לנו שנאספו והוקפאו עומדת על 730 מיליון
רצינו לדעת האם זו כמות מספקת, ממוצעת ? נמוכה ? גבוהה ?

המיילדת אמרה שלא היה הרבה דם בחבל הטבור ולכן לא יכלה לשאוב מספיק
ברצוני לשאול אותך (גם אם השאלה תהיה קצת שאלת קטיבג ) אם זו כמות שמשתלם לשמור מבחינת כמות ?

תשובתך אודה
איתי

איתי שלום,

730 מיליון תאים אחרי העיבוד, שקולים לכ- 975 תאים שנאספו, מספר העולה על הממוצע שננקב בתשובה הקודמת.

איני רואה סיבה כלשהיא שלא לשמר.

בהצלחה!

ליאת שלום,

הטיפול במחלות באמצאות תאי גזע, הוא תחום הרפואה הרגנרטיבית - רפואת החידוש, נחלק כיום לשני סוגים - אלה המצויות בשלב הקליני (יעילות הטיפול הוכחה ונערכים ניסויים קליניים לביסוס היעילות והיעדר תופעות לוואי לא רצויות) ואלה שבשלב הניסויי (שלב מוקדם יותר, בו לעיתים אף היעילות טרם הוכחה).

פרטנית ביחס ללופוס, הוא, כמו גם באותה קבוצה של מחלות המערכת החיסונית: סוכרת הנעורים (סוג I) ומחלת קרוהן, מצוי בשלב המתקדם יותר של ניסויים קליניים.

השלב הקליני נחלק גם הוא לשלבי משנה ומשכו בהתאם לשלב ולמהות הטיפול.

בהצלחה!

אומנם זה לא קשור לישראל אבל מהווה תעודת ביטחון.

שלום רב,

בתהליך סופי, בקרוב מאוד.

בכל מקרה, FDA מתייחס לארה"ב, לא רלבאנטי לישראל.

בברכה,

שלום רב,

ממש לא, שם החברה היה מאז ומעולם ועתה - ביוקורד.

לוגו החברה הישן כלל בתוכו את "בנק החיים" שהוא גם סימן מסחרי רשום שלנו.

לפני שנה, במהלך מתוקשר, מיתגנו את השירות הניתן בשם זה (שם מותג, דוגמת שמות מותג למוצרים/שירותים שונים באותה חברה, למשל: במבה וביסלי של אוסם וכו').

בהצלחה!

אורית שלום,

בשמחה.

להבנתי, השאלה נחלקת לשני חלקים - הפן הכללי: הרפואי-מדעי והפן המסחרי: בנקי הדם הטבורי השונים ובהתאם תינתן התשובה.

מידע רב אודות ההיבטים הרפואיים - מדעיים, תוכלי למצוא בפורטל "בנק החיים" שכתובתו למעלה ועיקר תשומת ליבך למאמרים הבאים:
מסרגל הניווט הראשי (הסרגל הסגול לרוחב עמודי הפורטל בחלקם העליון) > נושא ראשון "שימור דם טבורי" > שלושת המאמרים הראשונים בתפריט שנפתח.

אשר למידע המסחרי (גילוי נאות: כפי שמצויין למעלה, אני קשור לבנק המוביל - "בנק החיים"), ברשת ניתן למצוא טבלאות השוואה שונות. למותר לציין כי אל לך להתייחס ביתר רצינות לטבלאות שאינן מזוהות במפורש עם בנק זה או אחר, שכן הן מטעם בנק כלשהו אלא שמאחר שהמידע בהן אינו אמין ומטעה, בוחר מפרסמן להסתתר, שכן אחרת חושף עצמו לתביעות הן מצד הגולשים והן מצד בנקים שהמידע אודותם אינו נכון.
רק טבלה המזוהה עם בנק מסוים - מחד וגם הכוללת התייחסות לכל ההיבטים הרבים של ההשוואה - מאידך, טובה לקבלת המידע ההשוואתי האמין. המידע ההשוואתי הוא רב ביותר ולכן טבלה ראויה כוללת פרמטרים רבים מאוד להשוואה.

בהצלחה!

דקל שלום,

במסלול רכישת שירות ל- 20 שנים, אין כל תשלום חודשי/שנתי נוסף.

בהצלחה!

שלום רב,

הרישום לשימור הפרטי, רצוי שיושלם מבעוד מועד, שכן הלידה עשוייה להתרחש בטרם תאריך הלידה הצפוי הרשמי. הנוהג והרצוי הוא רישום כחודש לפני המועד הצפוי של הלידה.
לאחר הרישום תקבלי מהבנק ערכה אשר איתה תגיעי ללידה ואותה תמסרי למיילדת שתאסוף את הדם עבורכם, אין צורך בכל הודעה מראש.
שימור דם טבורי פרטי אפשרי בלידה בכל בתי החולים בארץ, ללא יוצא מהכלל.

בברכה,

דנה שלום,

התהליך הינו פשוט ביותר, לבקשתך, נשלח אלייך טפסי הרשמה שלאחר החזרתם תהיי רשומה לכל דבר ועניין.


להשתמע!

ענבל שלום,

אנו פועלים בכל בתי החולים בארץ.

בהצלחה!