אני מועמדת להיות אם פונדקאית

את שואל 2 שאלות: האם כדאי לעשות את התהליך למרות התנגדותה של אימי?
האם יש פונדקאיות שנפרדות מהילוד ללא בעיות רגשיות?

לגבי השאלה השנייה והפשוטה יותר: רוב הפונדקאיות נפרדות מהתינוק בצורה טובה מאוד. כי כמו שאמרת מתחילת התהליך הפונדקאיות משכנעות עצמן ועוברות תהליך שמאפשר את הניתוק לאחר הלידה. הדבר המשמעותי ביותר שמאפשר את הפרידה היא הידיעה שאין קשר גנטי בין הפונדקאית לבין העובר והתינוק הוא בעצם שילוב גנטי של הוריו. הקשר האמפטיה כלפי הזוג ויכולת הנתינה של כל פונדקאית רותם אותה (בנוסף לסיבות הכספיות) לתהליך של הריון פונדקאי שמסתיים עם תחושה של שלמות למסור את התינוק להוריו הביולוגים.
לגבי השאלה הראשונה: אני חושבת שאם היית יכולה להגיע למצב בו אמך מסוגלת לתמוך בהחלטתך למרות שיש לה הסתייגויות מסויימות זה עדיף מלהכנס לתהליך במצב בו אמך ממש מתנגדת. כמו בכל תהליך ישנן תקופות טובות ופחות טובות בהן תרצי את תמיכתה של אמך ובמידה ותתנגד לתהליך היא תתקשה לתמוך בך.

גם אני גרושה ועושה זאת זה גם מיצווה וגם כסף שתוכלי לגדל את ילדך בנחת אבל את צריכה ליהיות שלמה ואם עדיין על כך את לא שלמה עם עצמך תקשיבי לעצמך לא לסביבה ואת צריכה להיות שלמה גם למענך וגם למען זוג הורים שכול חלומם זה ילד ולא יוכלו להתמודד עם ההתלבטיות שלך וחבל קצת רחמים... הם בני אדם שמשתוקקים למשהו אל תהרסי להם חלום

את ואמא שלך יכולות להיות רגועות. התהליך לא גורם לשום קושי אם את מוכנה לכך. הייתי בעבר עד לפני חצי שנה אם פונדקאית ועברתי את זה בקלות ובשמחה. הכל תלוי אם את מכינה את עצמך נכון.