תאומים שבוע 25. מה הסיכוי שלנו ?

אני לא רופאה או מומחית, פשוט אמא שעברה לפני שנה את מה שאתם עוברים כעת. בני נולד בשבוע 27 במשקל 850 גרם שצנחו אחרי שבוע ל-730 גרם. גם אני ביקשתי סטטיסטיקות כי לא היה לי במה להיאחז והתשובה שקיבלתי היא "כל פג הוא 100 אחוז סטטיסטיקה של עצמו". רק אחרי שהתעקשתי ולחצתי (וגם מיררתי בבכי) ראש המחלקה אמר שבעיקרון בשבוע כזה ובמשקל כזה 20 אחוז לא שורדים ו-80 אחוז כן. רבע מאותם 80 אחוז ישארו נכים לכל החיים, והשאר יחיו טוב. מה זה טוב? אולי יהיו להם הפרעות קשב וריכוז, דיסלקציות, משקפיים או מכשירי שמיעה, אבל הם יוכלו לנהל אורח חיים נורמלי.
זה לא ציטוט מדויק אבל די נאמן למקור.
בכל שלושת החודשים ששהינו בפגיה רק רציתי שאהיה כבר שנה אחרי, שאדע כבר מה קורה. עברנו נק, כמעט ניתוח לב שלא היה בו צורך ברגע האחרון, ניתוח הרניה, חודש של הנשמה בטיפול נמרץ, שלושה זיהומים קשים, חשש לאיבוד שתי אצבעות בעקבות חסימת כלי דם עקב עירוי, חשש לחרשות ולעיוורון.
התינוק שלנו חוגג בעוד שבועיים שנה לחייו. לא יהיה לו צורך במשקפיים לעולם- אלא אם הוא קיבל את הגנים הדפוקים שלי -, הוא שומע מעולה, כל איבריו שלמים, הוא זוחל ומקשקש וצוחק ויפה תואר. הוא רק קצת קטן והרבה מתחת לעקומת הגדילה אבל הוא בריא וחיוני.
אתם עומדים לעבור את התקופה הקשה ביותר בחייכם (אני מקווה שהיחידה), תקופה של רכבת הרים רגשית קשה ומתישה. תהיו אופטימיים גם כשזה כמעט בלתי אפשרי, תשהו ליד התינוקות שלכם כל יום כל היום ודברו אליהם - הם שומעים אתכם ומרגישים את ההורות שלכם. שירו להם, תנו להם שמות, אהבו אותם. כל יום מתחילים מחדש, ולעיתים כשנדמה שהכל בסדר מקבלים שוב אגרוף לפרצוף ושוב מתחילים מהתחלה. תעזרו זה לזו לעבור את הייסורים האלה ביחד, תהיו משענת ותנו כתף זה לזו, הקשיבו האחד לשני, ובקשו תמיכה מחברים ומשפחה, תתפלאו כמה הם מוכנים לתת.
דברו עם עוד הורים. זה ממש עוזר.
אני מקווה שהכל יהיה בסדר. אני יכולה רק להבטיח שזה יחשל אתכם גם אם בעוד כמה חודשים תבינו שאתם פוסט טראומטיים לחלוטין, תדעו שאתם חזקים יותר ממה שהיים כל חייכם.
הילד שלי עבר דברים נוראיים שרוב הילדים, תודה לאל, לא עברו. כעת הוא כמעט כמו כולם, אבל אין ספק שהוא מיוחד הרבה יותר.
מאחלת לכם שתהיו כבר שנה אחרי.
החזיקו מעמד
קרן

היי קרן
גם אני עברתי עברתי לפני כשלוש שנים לידת פג אומנם בשבוע מאוחר יותר (שבוע 31) אך החוויה היא אותה חוויה.
ריגשת אותי בדרך החיזוק שלך את ההורים, אני מסכימה עם כל מילה שלך במיוחד בחלק של לשבת ולדבר אל הילד- זה הכי חשוב.
אני מחזיקה לכל הורי הפגים אצבעות ומאחלת לכם שתצאו כולכם מהפגיה במהרה, בריאים ושמחים.

הי
אחריהתגובות הנהדרות האלו, אין לי הרבה מה להוסיף. קרן אמרה כבר הכל.
נכון- כל פג הוא סטטיסטיקה בפני עצמו, ישנם כאלו שיעברו את האשפוז חלק וישנם עם הרבה סיבוכים. בגיל שמתחת ל28 שבועות,, מה שאנחנו מגדירים בפגים קיצוניים, הסיכוי לשרוד הוא כ-80%. מתוך השורדים, יהיו הרבה עם בעיות שונות, מקלות ועד קשות.
אתם חייבים להתרכז בילדים שלכם בלבד. לא להשוות לאחרים. תשאלו, תחקרו, תראו מה אתם יכולים לעשות בשבילם. לפי מה שהצוות אומר שזהבסדר. קנגורו, להחליף טיטול, למדודו חום, לשאוב חלב, ועוד.
אנחנו כאן כדי לעזור ולחזק.
בהצלחה

מאז ההודעה שלך פה אני חושבת עליכם כל יום. משום מה, אולי בגלל שלא הגבת עדיין, יש לי קצת הרגשה רעה ואני מתפללת שהכל בסדר. זה שבוע נורא נורא מוקדם ועוד עם תאומים אז בטח גם המשקל שלהם יותר נמוך מזה שהיה שוקל ילד יחיד... בכל מקרה שלא יהיה, אני אשמח להיות איתכם בקשר דרך הפורום, לכל עצה ומילה טובה.
רק בשורות טובות ובריאות
קרן

שלום קרן .
ראיתי את ההודעה שרשמת פה ואני בדיוק מחפשת מידע על לידה מוקדמת סביב השבועות 27 והלאה אני בעבר ילדתי את בני בשבוע 32 וברוך ה' הכל בסדר איתו כרגע אני בשבוע 27 כבר קיבלתי זריקה להבשלת ריאות בגלל צירים ניראה כי אני בשידור חוזר של חיי אני יכולה להגיד שלא סבלתי בכלל בפגיה שילדתי את הבן שלי ואף הכל היה תקין במהלך הלידה אבל עכשיו אני די חוששת כי העובר בשבוע הרבה יותר קטן וגם במשקל הרבה יותר קטן בני נולד בשבוע 32 במשקל של 2 ק"ג נכון לעכשיו ע"פ הערכת משקל העובר שוקל כ- 850 גרם אני מנסה למשוך וכמה שיותר ע"י מנוחה מרובה שתיה מרובה וכול מה שאפשר אבל עדיין חוששת שהלידה מתקרבת ולצערי אין לי שום אינפורמציה או מידע לגבי לידה בשבועות אלו כמה באמת שורדים בשבועות אלו?? כמה מהם נולדים ללא שום מום?? מה מתוכנן לו בפגיה??? השמח לכל מידע בנושא אני כבר די מתוסכלת מהמצב ומפחדת ללדת מוקדם שאין בידי שום אינפורמציה למה שמחכה לי.
תודה.

קורל היקרה,
התחלתי לכתוב לך כאן תשובה שלא חוסכת בשום תיאור ואז הבנתי שאולי זה טיפולי ומרפא בשבילי לכתוב ולהוציא את כל שעברתי אבל בשבילך זה ממש יעשה ההפך. את לא יודעת עוד כמה זמן יש לך עד הלידה, ואני מקווה שזה יהיה כמה שיותר, אבל מה שלא יהיה עשי את הזמן הזה שלך ושל תינוקך ברחם נעים ככל האפשר על אף החרדות והאימה והלא נודע. זו תקופה קריטית!
דברי אליו (אני רצינית לגמרי) והסבירי לו למה כדאי לו להמשיך להישאר בפנים, כמה חמים ונעים לו עכשיו והכל במילים חיוביות ולא בשלילה. לא ״אל תצא״ אלא, ״תישאר״...דמייני כל הזמן איך את עוברת עוד יום, הכיני לעצמך טבלת תקווה (ההפך מטבלת יאוש) שבמקום לסמן כמה עברת, תסמני בכל יום כמה עוד נותר לשבוע 40. הדבר האחרון שכדאי לך לשמוע הוא מה מצפה לך, פשוט כי זה לא יועיל לך ולתינוק שלך, ובעיקר מהסיבה שאיש לא יכול להגיד לך מה מצפה לך. הקיפי כרגע את עצמך רק בדברים שעושים לך טוב והרחיקי את מה שאפילו קצת עושה לך רע, בעיקר אנשים. אל תחששי לבקש זאת. זה זמן שאת צריכה לעבור והצקות ואנרגיות שליליות לא יועילו. אני למשל בשבוע שהייתי בשמירה בבית החולים (לי ירדו המים בשבוע 26 והחזקתי מעמד שבוע בלי מים עד הלידה) ביקשתי מאבא שלי להתעדכן דרך אמי ולא לבוא לבקר אותי או להתקשר אליי, פשוט כי אני יודעת שהוא אדם עצבני ורגיש ולא רציתי שיבכה לידי או לחילופין יצעק על הרופאים כשהוא לידי. רציתי רק את השקט שלי ולהתרכז במשימה להשאיר את הילד שלי בתוכי. השבוע הזה בין ירידת המים ללידה היה בדיעבד קריטי וחיוני ביותר להצלת חייו. כל דקה ברחם היא קריטית ועלייך להתרכז בזה. אני גם חיפשתי אז מידע על פגים בשבועות מוקדמים מאוד וראיתי שזה עושה לי רע.
אז סלחי לי שאיני משתפת אותך כרגע בתקופה של הפגיה, כשתלדי תכתבי שוב ואז אעשה זאת. אני מקווה שזה יקרה בעוד שלושה חודשים ושזה לא יעניין אותך :)
שמירת הריון היא תקופה קשה אבל היא לטובת שניכם. המשימה שלך היא להישאר בהריון. הקיפי את עצמך רק במה שעושה לך טוב ודמייני איך הבטן שלך גדלה, איך העובר מקבל בחבל הטבור כל שהוא צריך ודברי איתו ואליו אפילו בקול, כל הזמן.
אני מתפללת בשבילך ושולחת אלייך מחשבות טובות ותפילות.
מחבקת ומקווה לטוב
קרן

עדכני.

עדיין עם צירים חזקים קצת פתיחה אבל מחזיקה מעמד וממש מנסה למשוך כמה שיותר

כל עוד אני עדיין אישה בהריון אז הכל טוב מבחינתי.

מקווה לבשורות טובות ושלא יהיו עדכונים בזמן הקרוב כרגע אני נכנסת לשבוע 29 אז נכנסה בי איזה אופטימיות שאולי אני יחזיק לפחות עד 32 ומשם נקווה להגיע ל 40 .

אני יעדכן מידי פעם.

הי קורל,

נולדו לי תאומות בשבוע 27+5. קיבלתי את הזריקות להבשלת ריאות ועיכוב צירים. ירדתי 3 פעמים לחדר לידה. אבל מה לעשות הן רצו לצאת. הייתי בלחץ נוראי. פחדתי מפגים.
כיום הן בנות 3 חודשים. יצאו לפני כחודש מהפגיה.
הימים בפגיה לא פשוטים בכלל. אני מכינה אותך. הם מקבלים הרבה אנטיביוטיקה כי חוטפים חיידקים, בדיקות דם, עירויים, הנשמות. יש התקדמות ואז נסיגה. לא פשוט בכלל!! אבל אנחנו היינו בשניידר שזו פגיה מעולה ואן תוכלי עדיף לך ללדת בבלינסון כדי להגיע לשם- זו הפגיה הכי משוכללת בארץ והטיפול שם מקצועי ברמות.
כיום הן מדהימות. יש הרבה בדיקות וביקורות- עיניים, לב, שמיעה וכו'. אבל הן מתפתחות נהדר וזה תענוג. חוץ מחוסר השינה כמובן.
אם יש לך שאלות את מוזמנת ליצור קשר
יעל

לצערי,אני יכולה להגיד לך שהסטטיסטיקות לא ממש לטובתכם,אני יודעת שקשה לשמוע,גם אני לא הייתי מוכנה לשמוע על הנתונים המצערים.אני ילדתי שתי תאומות שבוע 25 אחת נפטרה לאחר חודשים בפגייה בוולפסון מזיהום והשניה לאחר חמישה חודשים... צר לי

היי אורן. אני יכולה רק לתת לך עצות , אני ילדתי בשבוע 29 ילדה במשקל 1.175. אני מתארת לעצמי שאתה רק רוצה שיגידו לך שהכול יהיה בסדר אבל לצערי הרופאים לא יודעים ולא יכולים להבטיח כלום. אני זוכרת שאני כל הזמן בכיתי כי לא ידעתי מה יהיה. אתם תצטרכו לחכות בסבלנות ורק לחשוב מחשבות חיוביות ולהתפלל. בינתיים הקפידו לעשות קנגורו במיוחד אשתך, זה מדהים כמה החום גוף עוזר לפגים. תדברו איתם , תלטפו תגעו גם אם נדמה לכם שהם רק ישנים ולא מרגישים. תתפלא כמה החום גוף עוזר. תשהוו הרבה שעות בפגייה לידם.
ועוד דבר נוסף חלב אם מאוד חשוב להתפתחות שלהם. אם אשתך מסוגלת לשאוב זה מצויין אם לא לא נורא יש תחליפים לפגים טובים.
מאחלת לכם רק בשורות טובות ובריאות.
נצלו את הזמן ללמוד את הפגים ועם הזמן יתנו לכם לטפל בהם (להחליף, למדוד חום להאכיל) ככה גם תרגישו מועילים וגם תלמדו לטפל בהם.

שלום אורן
השאלה הופיע לגבי תאריך 11/11 האם התשובה רלוונטית

מדוע קופצת ההודעה

כרגע שבוע 36 היום מוצ"ש יום חמישי בבוקר נכנסת ללידה רגילה!! תודה לכולן על התמיכה והעזרה מסתבר שעבודתי הקשה השתלמה לי הייתי כנכה טוטלית אבל השתלם אורך צוואר התארך בתקופה הזו הצירים פסקו לחלוטין אין מאושרת ממני תודה לכולן ובשורות טובות לי קרה נס חנוכה מקווה שגם לכן יקרו