שיקום לאחר תפירת גיד אכילס

שלום.
אני בן 52, לאחר תפירת קרע בגיד אכילס( כדורגל). לאחר חודש בגבס,ועוד חודש ב"בוטס" עד לדריכה בבוטס ללא הגבהה,האורטופד בבית החולים המליץ על פיזיותרפיה ,ונעל רגילה ללא הגבהה ,כי לדבריו הישגתי יישור של 90 מעלות בין כף הרגל לשוק .הבעיה היא שאינני מסוגל ללכת "טבעי" , כי כדי לדחוף את הגוף קדימה צריך לדרוך כשכף הרגל צריכה בסופו של דבר לבצע "דורסיפלקסיה " כשמשקל הגוף על כף הרגל , ובשלב זה אין סיכוי לכך(ואולי מסוכן לגיד ?).האם זה "טבעי" שההליכה במעבר מה"בוטס" לנעל רגילה תהיה הליכה מדדה ולא חלקה בשל היעדר דורסיפלקסיה ,או שבמקרה כזה חובה לחזור להגבהת העקב? אני מאריך בשאלה -כי קיים אצלי חשש גדול מקרע חוזר של הגיד המנותח . אשמח גם לשמוע את דעתך לגבי הסיכוי מקריעה חוזרת לאחר ניתוח. אני מבצע פיזיותרפיה פעמיים בשבוע, ומדי יום-- 5 פעמים בבית ,חצי שעה בכל פעם .
בנוסף: תוך כמה זמן אדם בגילי אמור להחזיר את אורך הגיד הרצוי,כך שאפשרית הליכה חלקה?
ולבסוף: תוך כמה זמן ניתן לחזור ולנהוג ( זמן ממוצע...ללא התחייבות)

תודה

אריה