לא טיפוס בוקר ובכל זאת

הקשיבי לגופך, אך גם לרצונותיך
אם יש לך זמן בבוקר ואת רוצה, נסי ותלמדי כיצד גופך מגיב לאימוני בוקר
כך או כך, התנועתיות הכוללת היא שקובעת לגבי כשירותך הגופנית ואימונים ספציפיים לגבי השליטה בגוף.
נסי, גווני, התאימי ותהני.
בברכת בריאות פעילה,
רון

האם את נחה מספיק האם את ישנה מסודר
במשך הלילה הגוף מפעיל את מערכות ההיתאוששות ובעיקר בשעות השינה העמוקות בין 12-3 בבוקר
האם התזונה שלך נכונה (הרבה ירקות הרבה נוזלים)
האם יש לך סיבה טובה לקום?

מנוחה? ברור שלא. אני אמא. :-) אבל כרגע לא מרגישה שאני זקוקה למנוחה.
ישנה מסודר. לעתים הולכת לישון אפילו מוקדם.לא שזה מספיק לי.
התזונה: הרבה ירקות ודברי חלב, ארוחת צהריים טובה ומגוונת אך אוכלת מעט מן הבשר,לכן לעתים חסר לי B12 ומשלימה בהתאם. בדיקות הדם שלי טובות.
משקלי בגבול התחתון של הסקלה, וגם זה אחרי מאמץ לאכול מספיק.
אז זהו. שיש לי סיבה מעולה לקום. למשל, יש לי עבודה שאני מאוד אוהבת ושהזמן בה טס לי, וזו רק דוגמא אחת.
גם כשאני בעבודה הראש והגוף שלי ערים מספיק רק אחרי שאני אוכלת את ארוחת הבוקר הטובה שלי בתשע. רק אז אני באמת מתחילה את היום.
ואני לא מסוגלת לאכול אפילו דגנים לפני שאני הולכת לעבודה, כי אני הרי עוד חצי ישנה. :-)

בשעות הערות שלי אני אנרגטית מאוד. והראש שלי עובד חזק ובלי הפסקות.
מה שאני באמת צריכה זה ללמוד להירגע בשעות הערב, עד הבוקר.
הבעיה שגם באופיי וגם כאם, תמיד יש דברים על הראש, מה לתכנן, ואני לא מניחה אותם בצד בשום זמן. וזה לדעתי שורש הבעיה, ולדעתי השינה שלי לא איכותית משום כך. אני יכולה לישון הרבה ועם זאת לקום עייפה, כי אחרי שעתיים או שלוש של שינה עמוקות, השינה שלי מאוד קלה. הכל בראש.
מה דעתך?

גופך לא רגיל לשעות "נורמאליות". את חיה כך שנים רבות, ואני מכיר ומבין מה עובר עליך.
את חייבת להרגיל את הגוף "לקבל" ארוחת בוקר קלה לפני שאת יוצאת. זה יתניע לך את הבוקר. וזה לא משנה אם זה רק יוגורט עם פירות או קערת דגנים קטנה עם חלב, או פרוסה עם ממרח אהוב עליך. ארוחת הבוקר חשובה מאד לשארית היום.
נסי גם פעילות גופנית בבוקר (מידי פעם), ויחד עם ארוחת הבוקר, זה עשוי לשנות לך את הרגלי החיים, ולגרום לך להגיע לערב "מוכנה" יותר לשינה.
בברכת בריאות פעילה,
רון

נשמע לי כיף ובריא.
הבעיה היא שאני קמה שנייה לנפי שאני יוצאת מהבית.
מין מעגל כזה.
טוב צריך להתחיל איפה שהוא.
בהחלט (עוד) חומר למחשבה, שבטח ידיר שינה מעיניי.

תודה!