המשך

הרגליים קצת מציקות לי. אבל שטויות קצת ספורט והכל עובר. בקיצור בנות הסיפור הוא בשבילכן שתיהיו חזקות אפשר לצאת מזה. ברור שיש עדיין תופעות לווי. אבל דיי צריך להמשיך עם החיים. צריך לחשוב על משפחה ילדים. על בן זוג. אתן לא רוצות לחפור בראש לבן זוג כמה השמנתן. הוא רוצה אותכן נורמליות. אלא אם כן גם הוא מתוסבך. בכללי שהייתי רזה היה לי כיף אבל בלילות הייתי בוכה שנמאס לי. שאני רוצה לאכול רגיל ונורמלי. שזה יצא מכלל שליטה. לא רציתי להגיע לאובססיה הזאת. הרבה אנשים בגלל התגובות שלהם גרמו לי לעשות דיאטה יותר חריפה. כמו אבא שלי. שאמר לי שאני בחיים לא אצליח להיות רזה יותר ממה שאני(היה לי גוף רזה אבל הוא התכוון יותר רזה מזה) והוכחתי לו את ההפיך. בעבודה היו אומרים לי איך את לא משמינה. כולם עם העיניים שלי. רציתי שימשיכו לקנא. אני כבר לא ידעתי האמת עם זה בשביל לעזור לי או בגלל הקנאה של הבנות. היה לי קשה להשמין למרות שרציתי רק בגלל האנשים האלה. להראות להם שאני בחיים לא אשמין. האמת שיכולתי להמשיך ככה אבל בתוך תוכי לא רציתי להיות ככה ופחדתי ממה שיחשבו שהנה עשתה דיאטה ואז השמינה. אל תתייחסו לאף אחד. כולם קנאים. כולם בתוך תוכם רצו שאני אשמין. ובגלל שרציתי להראות להם שאני לא אשמין עשיתי נזק לעצמי. השמנתי כי זה יותר בריא ככה. היה לי סבל רב לעלות את המשקל כי זה משהו שהגוף לא רגיל. והיו ימים של התקפים לאוכל ובכוונה לא הקאתי כי ידעתי שאני אחזור לעצמי. שלאט לאט אני אתחיל לאכול נורמלי ככה. אני רק מקווה שאני אשאר ככה עכשיו שאני לא אפול שוב לדבר הזה שנקרא הרעבה. לא רוצה את זה בחיים שלי. אני מקווה שקצת חיזקתי אותכן למרות הנפילות בדרך. כי כיף לי ככה פתאום אני לא "הרזה מידיי" ואני לא המלאה.אני בשדיוק איך שצריך להיות. אני סוף סוף הולכת ברחוב ולא מסתכלים עליי שמבט כזה של תיראו איזה רזה היא. היה לי יותר מידיי תשומת לב בחיים שלי והיו מסתכלים איך אני אוכלת וכמה. שזה גם תיסכל אותי באותה תקופה כי אנשים אוהבים להסתכל בצלחת של אחרים. פשוט בנות תחשבו על עצמכן. לא על מה יחשבו. אני בטוחה שנמאס לכן לשמוע כל היום הנה היא לא אוכלת כלום כל היום וכל מיני עקיצות כאלה לא במקום. במיוחד אני שהייתי מקבלת ממישהי מסויימת כל הזמן עקיצה. בפנים הייתה אומרת לי אנורקסית. אחרי שחיסלתי מקרר שלם יום לפני ואכלתי ארוחת צהריים נורמלית. אבל בסדר ככה זה אנשים מתערבים. לא מתעסקים בחיים שלהם.
קצת פירקתי פה מעבר. אבל בסדר אתן בטח מבינות. שיהיה לכן בהצלחה בנות במאבק. וגם לי האמת כי אני עדיין דיי נלחמת עם עצמי מה שווה להכניס לפה ומה לא.