מיואששש

אתה מתאר מצב בו הBMI שלך הוא בסביבות ה-17 (כלומר,תת משקל קיצוני) אבל אתה עדיין חושב שיש לך עודף משקל.ראייה מעוותת של המציאות אופיינית להפרעת אכילה,כמוה גם תזונה הנשענת על מיעוט קלוריות,על התעמלות אובססיבית(כמה אנשים אתה מכיר שמתעוררים באמצע הלילה להתעמל??זה נובע מחרדה ומפחד מעלייה במשקל).לכן הצעתי לך,ודווקא בעיקר שאתה מרגיש שאתה "משתגע" היא לפנות למרפאה שמטפלת בה"א שם תקבל טיפול מקיף הכולל בדיקת רופא,ייעוץ תזונתי והכי חשוב-טיפול נפשי.
אל תוותר לעצמך.ה"א לא נעלמת סתם,אלא יש לה נטייה להחמיר עם השנים,ואז גם מתלווים אליה שלל סיבוכים.
ואני כאן אם תרצה שאכוון אותך.
שבת שלום,קרן אור

אני לא חושב שאני מסוגל... יש לי קול בראש שהוא חזק ממני ... הוא כרגע קובע לי את החיים...ואני לא חושב שאני יכול להלחם בו

עצם העובדה שנכנסת לכאן מראה שיש לך גם קול אחר בריא יותר שרוצה חיים אחרים בשביל עצמו ולא מאסר עולם...אולי הוא חלש כרגע ואתה לא ממש שומע אותו אבל הוא קיים,ואם תתחיל עם הזמן עוצמתו תגבר ותשתיק את הכול שאתה מכנה "חזק ממני".זה אפשרי ואני חושבת שאתה ראוי לשקט הזה בראש שלך.
קרן אור

היי תודה שאת עונה קרן אור...אני באמת מאמין שאם אני אגיע ל 50 קילו החיים יראו יותר טוב...בכל מקרה אם יש דרך אחרת ליצור איתך קשר אשמח...

קראתי את מה שכתבת. אתה נשמע לי בחור חכם עם כוח רצון אדיר. אתה בטח מבין שאתה חייב לטפל בעצמך. יש פער בין המשקל שלך לאיך שאתה רואה את עצמך. הפער לא מדוייק. להפך. בתת משקל אתה פוגע במערכות הגוף. חבל. היה משמח מאוד לקרוא מה היית ממליץ לי לעשות אם אני בדיוק כמוך. אשמח לקרוא תגובה ממך. אתה נשמע אחלה של אדם!! ועוד עם שם מקסים :-)

קודם כל תודה על המחמאות למרות שאני לא מאמין שהם מגיעות לי...אני לא מאמין שאני צריך לתת עצות למישהו.. אני נמצא בשלב בחיים שהכל צולל למטה... יש לי שתי קולות בראש כרגע... הקול החזק והדומיננטי הוא זה שאומר לי להמשיך להוריד משקל... לעשות הכל גם אם זה אומר לקום ב3 לפנות בוקר ולרוץ 10 קילומטר או להשאר ער עד 2 לפנות בוקר ולעשות כפיפות בטן... איכשהו לקול הזה זה אף פעם לא מספיק... ואני שבוי אחריו.. התחלתי את הדיאטה הזאת לפני חצי שנה הייתי 84 וקילו... לא זוכר מה עורר את זה אבל זה בטוח היה מכלול של דברים שהפעילו את התחושות החזקות האלה ... כל חיי הייתי שמנמן ואני מניח שקיבלתי את זה, הדחקתי את זה ויום אחד זה פשוט התפרץ .. הרגשתי כשלון ובאותו זמן בושה מהגוף שלי.. כן אני שוקל היום 53 קילו וכן אני מודע לכך שזה משקל נמוך אבל כמו שאמרתי זה הכל הזה בראש שלי שאומר לי שאני מסתכל במראה שאני עדיין לא הגעתי לנקודה שאני צריך להגיע אליה...בזכות הכל הזה אני לא דואג לשום דבר ...רק המשקל זה כל מה שחשוב לי בחיים כרגע... שום דבר אחר לא משנה... היו לי הישגים בחיים , אבל ככל שאני אנסה להזכר שום דבר לא משתווה לתחושת ההישג שאני מרגיש אחרי שאני רואה שירדתי עוד קצת במשקל... או אחרי אימון מהבוקר עד הערב...שום דבר לא השתווה וישתווה לתחושה הזאת... אם היית במצבי הייתי אומר לך ... תיגשי לטיפול ...תשיגי עזרה..אבל עצם היותי בן אדם הגיוני באופן מעוות אומר לעצמו לא ללכת לטיפול .. רק בגלל האפשרות הקלושה שמשהו שהם יעשו שם יגרום לי לעלות במשקל .. ולהדרדר למצב שהייתי בו לפני שהכל
התחיל ... בברכה דניאל.

אני מבינה את הפחד שלך לחזור למצב ההתחלתי ברור הרי שזה מה שמניע אותך,אבל מצד שני,האם אתה מאושר כיום??ברור לך שאתה הולך בדרך שתוביל אותך רק לכיוון אחד,זה מה שאתה בוחר לעצמך??לגמד את האישיות שלך למימד אחד??
אני יודעת שזהו לא תהליך קל,אני מכירה את הקולות שבראשך,הייתי שם יותר מידי שנים(למעשה,11 שנה),ואני עדיין מתמודדת לפעמים עם הקולות האלו(אומנם בעוצמה נמוכה),אבל אני יודעת גם שאי אפשר אחרת וזאת התמודדות לכל החיים אבל צריך לעבור אותה.
כתבתי לך את המייל שלי,לבקשתך,אני מקווה שתשתמש בו..
קרן אור