ילד בן 4 - בעית אכילה

שלום שמרית,

הכי חשוב במצב שבו את מתארת, לא להיכנס אתו למאבק סביב האוכל. לא לנהל אתו משא ומתן על מה אוכל, כמה אוכל, תישארי cool, תחרקי שיניים ואל תגיבי.
נקודה שניה , בדרך כלל האינטראקציה סביב האוכל היא עם האמא. אם זה אפשרי נסי לצור מצבים בו האבא מביא לו לאכול.
נקודה שלישית, תמשיכי להכין ולהגיש לשולחן גם אוכל שהוא הפסיק לאכול, אבל בעבר אכל, הוא לא חייב לאכול ממנו, אך שתהיה לו את האופציה.

איך, אגב, הוא אוכל במסגרת של הגן? האם גם שם הוא בררן באוכל?

במידה ואין שיפור במצב, או ישנה החמרה, קרי, ירידה במשקל, ממליצה לפנות להדרכה אצל פסיכולוג שמתמחה בטיפול בהפרעות אכילה.

אם תרצי לעדכן או להגיב , אני פה.

בהצלחה,

שלום,

תודה רבה .

לשאלתך, גם בגן הילד בררן מאוד.

בבוקר הוא אוכל את הסנדביץ. לפעמים אוכל איזה ירק ליד.
אבל בצהרים - בקושי רב . לא מוכן לגעת בפירות, אוכל אולי רק את התוספת ,אולי כמה ביסים . אני שמה לב שהוא אוהב דברים יבשים.

יש לי את אותו סיפור עם הבן הגדול שלי ילד בגיל 9 - מאוד קשה באוכל. לא אוהב הרבה דברים. מאוד ספציפי (מיצידו לאכול רק שניצלים. בבוקר זה סיוט להכין לו סנדביץ לפעמים בכוח אני נותנת לו לחמניה אפילו ריקה רק שיאכל משהו) כמובן שיש תקופות יותר טובות ויש פחות טובות. אפילו הלכתי איתו לרופא משפחה (בעבר) ועשינו לו בדיקות דם (כי חשבתי שסובל מחוסר תאבון) אבל הכל היה תקין.
ואף פעם לא חשבתי שצריך לטפל בילד - כי זה לא הגיע לרמה שהוא נגעל ומוציא
מהפה ועושה הבעה של הקאה. והבן הקטן שלי - פשוט נגעל יותר ולדעתי מפתח יותר אנטי לאוכל .

האם יש מכונים כאלה שמטפלים רק בילדים ?
האם כדאי לי לקחת ולטפל כבר בשניהם? הבן האמצעי שלי - אוכל מצויין . כל דבר לא
בררן. גם אני כזאת . אבל בעלי מאוד קשה עם אוכל. האם זה יכול להיות אופי ? גנטי?

אשמח לתשובתך.

שלום שמרית,

הכלל המרכזי הוא לא לצור מאבקי כוח סביב האוכל.
להוריד את המתח סביב הארוחות ולנסות לייצר אווירה נעימה, אשר אינה מתמקדת במי אוכל מה וכמה. אני מודעת לכך שזה קשה, אך נסי וראי האם יש שיפור במצב.
הייתי פונה לטיפול רק אם יש החמרה במצב.
בשניידר יש מרכז להפרעות אכילה לילדים. או כפי שכתבתי לך בהודעה הקודמת לפנות לפסיכולוג שמתמחה בהפרעות אכילה לצורך קבלת הדרכה.

בהצלחה,