האם זה יגמר?

שלום,
תמיד כשאני מתחילה לחשוב על לשתף אנשים בסיפור שלי אני מרגישה שאני מגזימה ושאני נותנת לזה יותר מידי חשיבות ממה שזה באמת וזה עוצר אותי מלשתף זאת עם האנשים החשובים לי.
החלטתי לכתוב פה מתוך רצון למצוא עזרה ולדעת איך אוכל אחת ולתמיד לצאת מהמעגל הזה.
אוקיי אז ככה, אני כרגע בת 24 ומגיל 15 אני מתמודדת און&אוף עם בעיות אכילה שזה כולל הקאות והרעבה עצמית. אף פעם לא הגעתי למצב שבו אני צריכה להתאשפז בגלל תת משקל או משהו כזה. המשקל הכי נמוך שהגעתי אליו היה 47 ק"ג (הגובה שלי הוא 1.67) אך בגלל שהמחזור שלי הפסיק הצלחתי לחזור לאכול מרוב פחד.
גם בזמנים שבהם אני לא מרעיבה את עצמי או מקיאה, האוכל תמיד במחשבות שלי. תמיד יש לי את ההרגשה שבכל ביס שאני לוקחת אני מעלה 3 ק"ג לפחות וזה גורם לי לייסורי מצפון מטורפים..! יש זמנים שאני יכולה להתעלם מזה ולהכריח את עצמי לא לחשוב ככה ויש זמנים שזה גורם לי לצום ביום למחרת או פשוט להקיא הכל.
לאחרונה התחילה אצלי בעיה חדשה שאולי קרתה לי בעבר אך לא כמשהו רציף. אני מוצאת את עצמי נכנסת להתקף אכילה נוראי - אני יכולה לאכול את כל מה שנמצא במקרר באותו רגע ושום דבר לא עוצר אותי אפילו כשכבר בא לי להקיא. אחרי ההתקף הזה אני בדר"כ מקיאה למרות שיש פעמים שאני מצליחה לא להקיא אבל אז אני נשארת עם תחושה של גועל וסלידה ממה שעשיתי!
אני חושבת שמאז שהתחלתי עם כל הבעיה הזאת לא הצלחתי לשנות את המחשבה שאוכל זה רע ולמען האמת עד לא מזמן הייתי בטוחה שזאת מחשבה לגיטימית ושכולם מרגישים כך אך לאחר שיחה עם חברה הבנתי שאני האקצנטרית וזה ממש לא הנורמה. בנקודה הזאת החלטתי שאני צריכה למצוא פתרון לבעיה הזאת כי נמאס לי שאוכל מהווה חלק כל כך גדול ומעיק בחיים שלי!

כאן הפורום הזה נכנס לתמונה - אולי אתן תוכלו לומר לי האם זה יעבור מתישהו? או שאאלץ להתמודד עם המחשבות האלו ועם המלחמה היומיומית הזאת לנצח?
אני מרגישה כאילו אין לי צורך בטיפול פסיכולוגי כי קשה לי להגדיר את עצמי עם כבעלת הפרעות אכילה - אני מרגישה שאחרים ירימו גבה ויאמרו שאני רק מחפשת תשומת לב ומגזימה. ידוע לי שאף אחד לא צריך לדעת מה אני עושה ולמי אני הולכת אבל ההרגשה הפנימית הזאת עוצרת אותי מלעשות כל דבר בנידון. אני מאמינה שחלק מזה נובע בגלל שהנורמה היום בקרב בחורות צעירות היא ליחס חשיבות רבה כל כך למשקל ובערך כל בחורה שלישית היא עם בעיות אכילה, וזה גורם לי לחשוב שאני לא מיוחדת ושאני לא צריכה לעשות סיפור מכל דבר.
אני יודעת שלא ציינתי פה את כל הסיפור שהוביל אותי לבעיות האכילה שלי, זאת מכיוון שלא ידעתי אם זה רלוונטי או לא.

תודה רבה על ההקשבה..!