רוצה להיות בריאה בשביל ביתי הקטנה

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • רוצה להיות בריאה בשביל ביתי הקטנה
    עדי
    16/02/2013

    שלום,
    קוראים לי עדי בת 30 ויש לי הפרעת אכילה מתקופת התיכון. היא מתבטאת באכילה כפייתית, ממש בכמויות של אכילה בזמן של התקף בולימי - רק שלאחר מכן אני לא מקיאה אלא נשארת בתחושת הגועל העצמי שלי, מענישה את עצמי. זה קורה בתקופות בהן רע לי ושאני מרגישה אשמה על דברים שונים: בצבא העליתי 10 ק"ג בגלל אותם ההתקפים, כי השירות היה לי מאוד קשה מבחינה רגשית חברים טובים ברחו ממני כי דיברתי על ההפרעה המון. כשאני מרגישה אשמה על התנהגויות שלי אני מאבדת שליטה באופן מודע על מה שאוכלת, וכך מנצלת את היום עד הלילה ולפעמים אפילו מתעוררת באמצע הלילה כדי לאכול, וכמובן שזה משפיע מאוד על מצב רוחי.
    בשנה שעברה עליתי המון במשקל, בשל קשיים לשלב בין הלימודים האקדמיים שלי לבין גידול ילדתי המתוקה בת השנתיים וחצי כיום. אולם, הבנתי שאני מתחילה התדרדרות ונרשמתי לשומרי משקל ועד היום ירדתי כמעט עשרה ק"ג (גובהי 1.58 ועד לפני שלושה שבועות שקלתי 56.5 ק"ג). מאז חשבתי שאני בשליטה, רק ששוב התחילה תקופת המבחנים, אין לי אנרגיות לעשות את עבודת הגמר שלי כי הן רבות, מורכבות ובניגוד לשנים הקודמות שלי באקדמיה - אני עובדת שלוש פעמים בשבוע במקצוע שדורש המון עבודה בבית ואני פשוט קורסת. נכנסתי לבולמוס של כמעט שלושה שבועות ברצף - והעליתי ארבעה ק"ג בקלות. בשבוע האחרון הצלחתי לתפוס את עצמי ואפילו ירדתי קצת במשקל - אבל ברור לי שאני לא יציבה.
    ביתי לא רואה אותי כשאוכלת כך, כמובן שהיא רואה אותי אוכלת רק פריכיות וישר היא רוצה גם, כי הרי אמא אוכלת... אני לא מדברת איתה על אוכל, כמו שאימי נהגה להתרברב בפנינו כמה מעט אכלה באותו היום. כשהיא רוצה להישקל בבוקר כמוני (נשקלת בכל בוקר, אחרת יוצאת משליטה. חוץ משבת כמובן, לאחר ארוחת שישי המאוחרת), אני מניחה לה ומחמיאה לה ש"יש לה משקל יפה, איזה יופי שאת עומדת עליו!" ובכך מוציאה ממנו את העוקץ. כאמור, אני נשקלת ומיד יורדת ממנו, לא מדברת על כך.
    למרות שאני מרגישה שאני משתמשת בכל האמצעים כדי לטשטש לה את ההפרעה הנוראית הזו - אני רוצה להיות בריאה עבורה ועבורי. אני כרגע עומדת על 58.5 ק"ג ואני ממש חולמת להגיע למשקל של 54.5, אותו משקל כשהתגייסתי ובעבר הלא רחוק בכלל הייתי כל כך קרובה אליו...
    אשמח לדעתכן, חשוב לי להיעזר בחוו"ד מקצועית כי יודעת שלבד לא מסוגלת לשלוט בזה באמת.
    סליחה גדולה על אורך הפנייה...
    עדי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • סליחה שאני מתערב אבל

    Harel
    17/02/2013

    סליחה מראש אם אני לא קורא את המצב שלך נכון, אבל נראה לי שהקושי הגדול שלך נובע מחוסר ידע וחוסר הבנת הגוף שלך.
    התקפים בולמיים באים כאשר את מרעיבה את עצמך. במקום לנסות לא לאכול ולהתפלל שהתקף הבולימיה לא יבוא, אולי פשוט כדאי לך לפתור את בעיית הבולימיה מהשורש בכך שתאכלי בכמויות שהגוף שלך לא יצטרך להכניס את עצמו למצב של Safe mode? למה שלא תנסי ללכת לתזונאית איכותית שתבנה לך תפריט נורמלי ובנוסף תרשמי לחדר כושר ותשתדלי להתאמן 3 פעמים בשבוע ואם אפשר אז יותר?
    אני חושב שנושא הדיאטה הוא אחד הנושאים הנפוצים שיש כיום, צריך לפעול בהיגיון ולא ללכת נגד דעות ואופנות שמשתנות מדי יום.
    סך הכל גם אם תשקלי 60 או 70 קילו לא יקרה שום דבר, האושר האמיתי הוא המשפחה והחברים וכפי שאת כותבת את מרחיקה אותם ממך.
    תנסי לשנות את הגישה שלך כלפי האופנה החולפת והפגיעה האיומה בגוף שלך, גם אם את לא מתחברת לחלקים מסויימים בגוף תנסי להעריך את התפקוד התקין והבריאות שניתנה לך ותצאי ממעגל ספירת הקלוריות הנוראית. תחלמי על איך לסיים את התואר ועל המשפחה וההנאה בחיים, ולא על משקל נמוך, את מספיק חכמה ובוגרת בשביל להבין את מה שנכון עבורך ועבור הקרובים לך, שיהיה לך המון בהצלחה מכל הלב.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • כתבתי בטעות בולימיה במקום בולמוס

    Harel
    17/02/2013

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • נראה לי שהבנת לא נכון

    עדי
    19/02/2013

    תודה על ההתייחסות והפגנת הרגישות למצב, אולם נראה לי שלא הבנת - בולמוסי האכילה אצלי לא נוצרים מאכילה יומיומית לא מאוזנת, שמביאה את הגוף שלי לחסך ואז לתגובות חסרות שליטה וניסיון למלא את החלל שנוצר. הבולמוסים מגיעים ממצב של אשמה וניסיון ומלא את הריק הרגשי שנוצר. למשל, צריכה ללמוד לבחינה ולא מוצאת את הכוחות הנפשיים לכך - אז אוכלת, ממוקמת במקום לא טוב בכלל מבחינה זוגית - אז אוכלת, וכו.
    אחרי כל כך הרבה שנים בזה, און ואוף, קשה פשוט "לקחת אחריות על החיים שלי" ולצאת משם.
    שיהיה המשך שבוע בריא טוטב לכולנו...
    עדי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • סליחה שאני מתערב אבל - תגובה

    אפרת לוי
    19/02/2013

    היי הראל,

    אתה לא מתערב! הפורום נועד שהגולשים יגיבו זה לזה, ישתפו בנסיונם או בתפיסותיהם.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • רוצה להיות בריאה בשביל ביתי הקטנה - תגובה

    אפרת לוי
    19/02/2013

    היי עדי,

    מאוד חשוב שאת עושה קישור בין התקפי האכילה לרגשות קשים, אשמה, גועל ועוד.
    אך זה לא מספיק, כי עצם הידיעה אינה מספיקה ואינה עוזרת לך להכחיד דפוס פתולוגי זה שקיים אצלך כמעט מחצית מחייך. חשוב מאוד שתפני לקבל טיפול פסיכולוגי על מנת לטפל בשורשים העמוקים יותר של הפרעת האכילה כדי שבולמוסי האכילה הללו יעלמו.
    הבעיה היא לא של משקל, מדובר בבעיה רגשית אשר מתבטאת דרך האוכל.
    את צודקת בהחלט, את צריכה להיות בריאה עבור הבת שלך ולהנות מהגידול שלה מבלי להיות עסוקה בענייני המשקל, הבולמוסים ותחושות הגועל.
    אם את רוצה לשאול שאלה נוספת את מוזמנת

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום