לקרן אור

אני מכירה את הטיפול בשניידר מקרוב..
האם זה נסיון אובדני ראשון שלך?
מימה את סובלת? איזו הפרעת אכילה יש לך?
קחי בחשבון שבבי"ח שניידר לא אוהבים משחקים מהסוג הזה.
את עוד יכולה למצוא את עצמך מאושפזת בנס ציונה שזה בי"ח פסיכיאטרי!
אל תשחקי בגורל שלך כי אחר כך את תצטערי על כך.

אשמח לענות לך על עוד שאלות.

מעיין

נסיתי פעמיים אבל זה הראשון.
אני לא חושבת שיש לי ה"א..אני כרגע הולכת למרפאה לה"א וזה מה שהפסיכיאטרית אמרה לי..עדיין לא יצא לדבר כ"כ על הה"א..
ואיזה משחקים?..
אני לא יגיע לנס ציונה..יכול להיות שיאשפזו אותי אישפוז בית..
אני לא מצטערת,אני לא משחקת איתו אניפשוט לא רוצה להיות כאן..

תודה ושבת שלום

אני לא מכירה את הטיפול בשניידר,אבל ניתן לאשפז אותך אישפוז כפוי עקב נסיון התאבדות..האשפוז ממש לא מדאיג אותי,מדאיגה אותי העובדה שניסית להתאבד..אולי במקום להאיבק תפני את האנרגיה שלך למקום הטיפולי שיעזור לך כן למצוא את הסיבות למה כן לחיות(ויש הרבה כאלו).
לפעמים אנחנו עוברים קשיים בחיים,ובתוך כל השחור הזה,אנחנו לא חושבות שיש עוד תקווה,אבל דווקא מהמקום הזה כן חשוב לקבל ברצון ואהבה את הידיים שמושטות לקראתנו לעזרה.ואני בטוחה שאם רק תרצי הם יעשו הכול כדי לעזור לך לעבור את זה.אי אפשר לברוח מהאמת,מוטב להסתכל לה בעיניים ולא לוותר.להילחם ולא מתוך חולשה.
מאחלת לך בריאות,
שבת שלום עם עצמך ועם הסביבה,
קרן אור.

יאשפזו אותי גם ככה..או בבית או בשניידר.
ניסיתי להתאבד ואני ממש לא חוששת לנסות שוב.אני לא יודעת עם אני נאבקת,אין לי כוח לקום בבוקר כי אין בשביל מה ובשביל מי לקום.
ותאמיני לי שאין טעם לחיות.
נכון,יכול להיות שיש תקווה,השאלה למי.לי אין את התקווה הזאת.
אני לא אופטימית,כבר ממזמן לא.לפחות אני לא חייה בבועה שהכל יהיה בסדר כי אני יודעת שלא.
כ"כ הרבה פעמים ברחתי מהאמת,או שפשוט לא רציתי לראות ולקבל אותה.
לא יכולה להסתכל לאף אחד בעיניים.אני מגעילה,כ"כ מגעילה.
עזבי..רע לי..

שבת שלום וסורי על הכל

תראי,אני לא מכירה אותך ולא מכירה את הסיבות שגרמו לך לקבל החלטה דרמטית שכזאת,אבל אני מאמינה שיהיו הסיבות הכי "מוצדקות" שיכולות להיות,לכל אדם יש זכות לחיות ולהיות מאושר.אין לנו שליטה על מה שקורה לנו בחיים,לעיתים,אבל יש לנו שליטה על התגובות שלנו ואיך שאנחנו תופסות את הקושי.קל לוותר,תאמיני לי,הייתי שם כ"כ הרבה פעמים.אבל אני לא מאמינה בהנחות.אני חושבת שהאומץ האמיתי הוא לקבל את המציאות,להשלים איתה ומתוך זה לקחת את המצב בידיים שלנו ולהחליט שזה לא "יגע " בנו יותר.
אני מאמינה שיש בך איזשהו גרעין שכן רוצה לחיות(וזה שאת נכנסת לפורומים השונים במידה מסוימת מעידה ע"כ),רק שעכשיו קולו חלש..האיחזי בו,והוא יגבר.צאמיני בעצמך,ותקיפי את עצמך באנשים (ואני מאמינה שיש הרבה כאלו) שרוצים שיהיה לך טוב.
אני לא יכולה להגיב יותר כי אני לא יודעת בת כמה את,מה הרקע שלך,מה עברת..אבל למקרה שתרצי להשמיע אני כבר קול אחד שרוצה להאזין...
קרן אור