לא בה לי שיגידו לכי לטיפול..

נשמע שהמחשבות על האוכל השתלטו לך על החיים ועל ההתנהלות היום יומית שלך,נשאלת השאלה-למה???בדר"כ התעסקות באוכל באה לחפות על משהו עמוק יותר,על רגשות שאת מעדיפה לא להתמודד איתם...רק את יכולה לדעת מתוך היכרות עם עצמך מה בעצם את מסתירה.כל המחשבה על ללכת לטיפול היא במקומות שאי אפשר להתגבר\להתמודד לבד עם הדפוסים האלו,ולי נשמע שזה עבר את המקום הזה,שהרי אם היית יכולה היית כבר משנה זאת ,לא??
מה שאני יכולה להציע לך כאן בפורום הוא תמיכה ומקום להעלות את התחושות והרגשות הללו בדיוק בזמן שאת מנסה להסוות אותם במחשבות על האוכל..אבל היכולת הוירטואלית הזאת היא מאוד מוגבלת,שהרי אינני מכירה אותך..
רק את יכולה להפסיק את הספירות והמחשבות,אבל צריך להיות מספיק כנה ומספיק אמיצה להסתכל לפחד ולאמת בעיניים.
את יותר ממוזמנת לנצל את הבמה הזאת כדי להתחיל איזה משהו,ולו הקטן ביותר.
שיהיה המשך יום נעים,
קרן אור.

ישבתי וחשבתי ולכן לקח לי כמה ימים לענות לך, אמרתי לעצמי למה אני עושה את זה למה אני אוכלת מתוך איזה הרגשה מסוימת ולחץ ולא רעב
לא יודעת עם השתגעתי כבר ספר אם כן, וספק עם יש מישהו שהיה גם במצב שלי פעם.
אני אוכלת כנראה מתוך לחץ,הרגשות שונות
ותודה שהארת את עיני, אני רוצה להתחיל לעשות דברים ולהנות מהם בלי להחשוב על אוכל האויב הזה.

תודה שבת שלום.

יש כ"כ הרבה אנשים שאוכלים מתוך רצון לא להרגיש,מתוך רצון להדחיק את הכאב שעולה...את לא לבד בקטע הזה.כל ה"א בוססות על ורק על מרכיב נפשי,שהרי אם הכול היה פיזי בלבד,מזמן לא היו הפרעות אכילה..הבעיה היא שהכול מורכב,וכל סיפור שונה מרעהו,כל אחת מגיעה ממקום אחר למצב אבל המשותף לכולם שאם את רוצה לקום ולשנות,את צריכה להתמודד עם הרגשות האלו,וזה לא קל לבד.לכן תמיד ממליצים לפנות לטיפול.לפעמים מספיק שרק יעירו את תשומת ליבך בדיוק למקום,לשניה לפניי שאת אוכלת ממקום של לחץ,כדי ליצור איזשהו התחלה של שינוי.
לכן עשי מה שאת חושבת שהכי מתאים לך,מה שהכי יקדם אותך לקראת השינוי,כולל להיעזר בכול מי שנמצא סביבך.
מאחלת לך גם שבת שלום.
קרן אור

ואת חושבת שזה מה שיעזור לי ממש לא נראה לי, שעזרה תעזור לי אני חושבת שזה אני אני צריכה לקום בבוקר ולאהוב את עצמי מה שלא עשיתי הרבה זמן,
ואני בתקופת לחץ ולכן לפעמים אני נוטה לאכול קצת יותר, אך אני מבטיחה עכשיו אני מתחילה לאכול טוב ומסודר, ובואי נקווה שזה לא יקרה לי שוב,
עם כן, אני אפנה לפסיכולוג של בית ספר וידבר איתו, אני לא שוללת את הצעתך ולא מונעת טיפול
אבל קודם אנסה בעצמי.

בכל אופן, תודה!

תראי,אני לא יודעת כמה זמן את כבר בתוך זה והאם ניסית בעבר לצאת מזה.ברור שאם הדבר אפשרי,עשי זאת לבד.ואם לא,אל תשללי מראש מקום של טיפול.
את מעלה את "אני צריכה לאהוב את עצמי"-ברור,מכאן הכול מתחיל.כל אחד צריך לאהוב את הבבואה שנשקפת אליו מהמראה,אבל היא לאו דווקא חיצונית.לעולם לא נהיה מושלמות,ואין צורך בכך.החוכמה היא לדעת לאהוב את מה שיש ואת הדברים הטובים שקיימים בנו ולקבל גם את מה שפחות.אבל כמה אנשים את באמת מכירה שאוהבים את עצמם???איזון,איזון איזון...
מאחלת לך שתמצאי בתוכך את הכוחות לטפל בעצמך,בכל דרך שתראי לנכון.
קרן אור

עישיתי כנראה טעות, שפניתי לכאן ממש ככה, אני לא יודעת למה אבל הרעיון שנכנסתי לפורום שאני בכלל לא קשורה אליו מוציא ואתו מדעתי
את עוד יותר סלחי לי שגעת אותי, אני לא מבינה אותך, מצד אחד כתוב "תמיכה " מצד שני אני מרגישה איום כבר כאן, המחשבה שאת רומזת לי ללכת לטיפול לא עושה לי טוב את יכולה
להגיד את זה במילא זה מה שכולם עושים בסוף זה פתרום לכל דבר,
אני לא צריכה טיפול אני בסדר, זאת רק תקופה,
בכל מקרה את לא צריכה להתיחס עלי כאילו אני חולה באיזה מחלה נוראית,
זה רק מוסיף למה שזה לא,

אין לי מה לוהוסיף כאן להי'ת!

התלבטתי מה לענות למה שכתבת...והחלטתי כן לענות מהמקום שאני מאמינה שאת מנסה לשכנע את עצמך.את פנית לכאן ביוזמתך,מתוך קושי שלך,מתוך מה שאת מתארת כאכילה ריגשית שאת לא מצליחה לעצור..מה בעצם ציפית???שאלטף אותך ואגיד לך שזה בסדר???שאאמין לכך שהכול בשליטה??אם זה היה כך ,ואם לא חשבת שיש לך ה"א כלשהי,לא היית נכנסת לכאן מלכתחילה לבקש תמיכה.מה המילה הזאת אומרת לך??לתמוך בך להמשיך??להגיד לך שתמיכה וירטואלית,בלי להכיר אותך בכלל תחליף בשבילך טיפול??האם חשבת פעם שאם כולם אומרים לך ללכת לטיפול זה לאו דווקא בא ממקום רע כמו שאת נוטה לחשוב??יכול להיות שאולי אנחנו צודקים??
ועל מה את כועסת בכלל????על האמת???
אף אחד לא רמז כאן שיש לך מחלה נוראה,אני האחרונה שאעשה זאת בייחוד לאחר 11 שנה בה"א.אבל זה גם נותן לי את הזכות כן לנפנף באמת כשאני רואה אותה.מצטערת לא מאמינה במשהו אחר.זה לא המטרה של הפורום.
אני מצטערת אם משהו בדבריי פגע בך,אבל אם תקראי שוב את כל השרשור בצורה אובייקטיבית ופתוחה,תביני כמה לא כך הוא הדבר.
תמיכה היא עזרה למישהו ,נתינת "פוש" נוסף בדרך להחלמה,היא לא תחליף של טיפול מעמיק .
ההתנגדות שלך מתקפת את הרגשתי שכן יש לך ה"א,שכן אם לא לא היית נעמדת כך על הרגליים האחוריות אלא מנסה בדרך אחרת כן להכיל או מאידך להסביר אחרת.
אני באמת מאחלת לך בריאות תמיכה ואהבה עצמית היכן שתרשי לעצמך למצוא.
קרן אור