פחד מתקופת החגים

גלית, שאלת אותי שאלה שהייתי צריכה לחשוב זמן מה לפני שהתיישבתי לענות לך.כי מצד אחד אני מבינה את המקום ממנו את שואלת,המקום האנורקטי הזה שמזכיר לי את הפחדים שלי מתקופות החגים ובכלל,ומצד שני,אינני יכולה לתת מקום להבנה שלי ולחלק החולה שגורם לך לשאול את השאלה הזאת אך אנסה בכל מקרה. אם את יוצאת מנקודת הנחה שיסתכלו לך בצלחת,זה מלמד אותי שאת לא נוהגת לאכול ושכל ארוחה גוררת אחריה ויכוח או ריב על כמות האוכל.וזה כמו שאת יודעת,כנראה גם לא רחוק מהמציאות.עצתי לך היא פשוט לאכול את המקסימום שאת יכולה שמצד אחד "יספק" וירגיע את תגובות הסביבה הקרובה אלייך,ומצד שני,שתוכלי לחיות איתו בשלום ועם עצמך וזה לא יגרום לך להגיע למקום של "היטהרות".הכלל הנכון בתזונה שאולי יתפוס גם כאן הוא מתוך צלחת עגולה למלא חצי בירקות,רבע בפחמימה כלשהי ועוד רבע בחלבון(דג למשל,אם את צמחונית??).כמות זאת לא תגרום לך להשמין וזה הרי הפחד הגדול שלך,ומצד שני,גם תשביע אותך ותרגיע את הסביבה. כך או כך,אני מקווה שעזרתי מעט,יותר מכך,רוצה לקוות שלכבוד השנה הבאה עלינו לטובה שיהיה זה חג עבורך של תחילת תהליך החלמה,ואני מאחלת לך ששנה הבאה כבר תהיי במקום טוב יותר עם עצמך ועם המחלה,כך שנושא האוכל יהפוך לאט לאט למשני יותר בארוחה. חג שמח יקרה, קרן אור.