למה??..

את שואלת שאלות לגטימיות,וגם הפחד שלך מלהבריא הוא מובן,כי הרי לא סתם פיתחת הפרעת אכילה,היא הרי משרתת ומכסה על רגשות עמוקים הרבה יותר וההתעסקות באוכל די מטשטשת את זה.אני מאמינה באמת שאפשר להחלים מה"א,במובן כזה שאפשר ללמוד לחיות איתה בשלום,כך שהיא לא משתלטת לנו על החיים.
את "רק" שנתיים חולה אל תאבדי תקווה.ואני אומרת לך את זה ממרום של 11 שנים מאוד חולות,שכבר כל המטפלים הרימו ידיים ולא האמינו שאי פעם אבריא.והיני בעזרת רצון,נחישות אני בריאה היום.יש לי משפחה נפלאה ושני ילדים לאחר שני הריונות תקינים.
את צעירה.יש עוד הרבה חיים לפנייך ואפשר שתחיי אותם מאושרת.אל תוותרי על עצמך.ומילת המפתח היא טיפול,טיפול וטיפול.לכן טוב שאת מתחילה טיפול.את צריכה באמת להתחייב לתהליך הטיפולי ולבוא עם נכונות וכנות.אני מאמינה שבדרך הזאת לאט לאט הקול החולה ילך ויחלש והקול הבריא,זה שרוצה לחיות ובאושר,יתגבר.
בהצלחה יקירה,ואני כאן תמיד אם תרצי לשתף תוך כדי.
שלך,
קרן אור.