שירה יקרה!

אני מודה על על מילות העידוד... החלטתי לשנות את שמי כי נמאס לי להסתתר מאחורי מסכות ומאחורי תגיות שהמחלה נתנה לי... לעיתים אני מרגישה שאולי היה כדאי לוותר, מעולם לא להיכנס לטיפול הדיאטנית... הרי עכשיו אני סובלת יותר מכשההיתי עמוק יותר במחלה... הגוף שלי רעב, הנפש יותר כואבת... והפחד הרבה הרבה יותר גדול... עדיפה האדישות של המחלה... אני מרגישה שאין שליטה על כלום... המשקל מסרב להתאזן למרות כמות הקלוריות "המחפירה" (כמו שאימא שלי קוראת לה) שאני אוכלת ולמרות הספורט... את מבינה, זה מה שעוד יותר מדרבן אותי להתעמל כדי שאוריד את מה שעליתי מעבר למשקל התקין... אני מפחדת. מפחדת שאם יום אחד לא אלך ברגל או אזיז את הגוף שלי אני מיד אעלה במשקל... אני לא יודעת את הגבולות בין בריא לאובססיבי... הרי כל התקופה של המחלה הייתה כי חשבתי שאני מועילה לעצמי, שאם אני אהיה רזה אני אהיה יותר בריאה.... אני מרגישה שאני רוצה שוב להפסיק לאכול... אבל אני מפחדת ממה שיהיה... אם אני יכולה לשאול אותך שאלה אישית: איך את מגבילה את עצמך בספורט? אני פשוט חסרת מנוחה כשאני יודעת שלא עשיתי ספורט ומרגישה שההיתי חייבת לעשות אותו... מה את עושה במקום כדי לגבור על הדחף? אני פשוט רוצה שהכל יפסק... שכל הקולות שיש לי בראש וכל המערבולות שאני חשה פשוט יניחו לי... ערב נעים, שירה

אני מכירה את חוסר השקט שאת מרגישה,אותו חוסר שקט שגורם לך לצאת להליכה ברגע שהמחשבות מאיימות לעלות ולתבוע את קיומם..שאלת אותי שאלה,ובכיף אענה לך,ואפילו אתוודה:יש ימים שגם אני מגזימה עם הספורט,עדיין.זה עוזר לי להירגע מימים קשים ולחזור מפוקסת יותר(זה מזמן כבר לא במקום של לשמור על המשקל) אבל עם כוחות להתמודדות מחודשת.אבל הימים האלו לא קורים הרבה,כי אני מנסה בשאר הימים להקשיב כן לגוף שלי.
בהתחלה זה קשה יותר בבחינת "הכול או לא כלום".בזמנו הייתי רצה 10 ק"מ שלוש פעמים בשבוע לפחות והגעתי למצב שכשהייתי רצה 8 או 9 ק"מ הייתי מרגישה לוזרית..אז נמנעתי.וזה מה שאני ממליצה לך לעשות.אולי אפילו לצרף חברה להליכה איתך שתבקר את הזמן ותוודא שאת לא עוברת את המינון "הבריא".את יכולה למצוא תחליפים-כמו להתקשר למישהו קרוב ולדבר איתו "עד יעבור זעם" או לכתוב כאן....וכך לעבור יום ועוד יום,עד שכבר הפחד יעבור ותגלי שזה לא סוף העולם לוותר לעצמך על התעמלות יום יומית.

אני כאן להכיל את שתרצי,
שלך,
קרן אור.

מעריכה את תשומת ליבך... שיהיה לך ערב נפלא שירה