כאב גדול

לונה, בוקר טוב איך עבר הלילה? תגידי את יודעת מה המשמעות של השם "לונה" בספרדית? לונה זה ירח! שם מדהים לדעתי... באמת קוראים לך לונה או שזהו רק כינוי?? יכלתי להרגיש את הכאב הגדול שלך בין השורות שכתבת...אני לא חושבת שאנחנו לא מכירים את ההפרעה הזאתי בטח שמכירים...זה הקיצוניות השניה, ותאמיני לי שאף קצה לא טוב. לונה בת כמה את? במקום להתרכז במה שהסביבה אומרת ופוגעת בך, ואני יכולה להבין כמה זה פוגע בך..תתרכזי בעצמך, ביכולות שלך, בדברים הטובים שלך, תחזקי את עצמך ככה. נורא כאב לי לשמוע שאת חותכת את עצמך, כמה דם, כמה כאב...אני יכולה להבין את הרצון שלך לראות את הדם אל מול העיניים, "לראות את הכאב", על מנת שיהיה פיזי, מוחשי... אבל זה לא הפתרון, כי בסופו של דבר עדיין כואבת לך הנשמה, עדיין כואבים לך הפצעים שאת גורמת לעצמך...החריטות האלה, שהכי חבל שהן נשארות. וזה באמת נורא, כי אלה צלקות לכל החיים.. אני רוצה שתתחילי גם גמילה מהחתכים...את חייבת את זה בשביל עצמך, אין שום סיבה שתהיי מצולקת כל החיים בגלל שכעת היה רע לך...תספרי את הימים שאת לא חותכת, אבל תתחילי!! שולחת לך חיזוקים...תקוות להמשך ורוצה לשמוע איך התעוררת.. שלך, תקווה לבנה.

אכילה כפייתית לא שונה מכל הפרעת אכילה אחרת,והיא "גוזרת" על הסובל ממנה גם חיי גיהינום,שאותם את מטיבה לתאר.בת כמה את ,לונה?? (אני שואלת כדי לדעת אם את קטינה ואז יש צורך באישור ההורים לטיפול..)
אל תחכי לאישורים או להבנה של אנשים שאת סובלת,את סובלת ואת זאת שצריכה לחיות את החיים האלו ולהתמודד עם הפרעת האכילה שלך,ולכן חשוב שתפני לקבלת טיפול.גם טיפול תזונתי וגם או בעיקר טיפול נפשי שיעזור לך לברר לעצמך את הרגשות שאת מנסה לדכא באמצעות האכילה.את הרי כותבת שכולם חושבים שאת רזה ו\או לא צריכה דיאטה,אבל זה הרי לא משנה כי את מרגישה עם עצמך רע.את משליכה רגשות כ"כ קשים על האכילה..
חשוב שתפני לקבלת טיפול,וכמה שיותר מוקדם יותר טוב!
ואני כאן כדי לשמוע את מה שתרצי להשמיע...
שלך,
קרן אור.