מחפשת מוצא יקרה,

ניכר כי את מנסה כן לחפש חיזוקים שישרתו את המחלה שלך..ובכך שאת לא אוכלת מתוך הבנה שגם אם לא רעבים צריך לאכול,את תורמת עוד יותר להחרפת מצבך.
מה את מצפה ששירן תרגיש כשאת מספרת לה שטרם אכלת היום??
אני אגיד לך מה היא צריכה להרגיש-גאווה ושליטה על התחושות הקשות ביותר,היא לוחמת אמיתית.קחי את זה גם את למקום הזה.אל תחפשי להישאר שם.את לא צריכה לצאת לסופר רק כדי שיתחשק לך לאכול,מי שרוצה להבריא אוכלת למרות הכול!ו
ואת הרי יודעת שאני צודקת..השאלה היא מה את מתכננת לעשות בקשר לזה??

יקרה,אנורקסיה היא אינה תואר.היא מחלה.אל תשכחי זאת.

הי, אני קוראת את דברייך ולוקחת את הדברים לתשומת ליבי. אציין שאני לא מחפשת כלל חיזוקים למחלה ובטוח שלא לתת הרגשה טובה או רעה לאף אחד בפורום בזה שאמרתי שלא אכלתי היום.. וגם אם זה משתמע מהכתוב אז זו לא הכוונתי, כוונתי היא רק לטוב ולפי מה שאני מצליחה להבין מחלק מהודעותיייך האחרונות זה אני עושה ההפך... אני חייבת להגיד ובלי להעליב שאני בסך הכל צריכה חיזוקים ולא "צעקות".. ואני מאוד מקווה ששירן רק תתחזק מדברי זה מגיע לה אחרי הדרך הארוכה שהיא עשתה ואני מאחלת לה ולכולם את כל הטוב שרק אפשר לחלום עליו!! אל תביני אותי לא נכון, אני לא כועסת ולא חושבת שאת טועה, להיפך, אני לוקחת את דברייך בהבנה.. כתבת שבדרך כלל אנשים לא צריכים ללכת לסופר בשביל להרגיש רעב, אבל כנראה שאני פשוט שונה כי זה עובד, לפני חצי שעה חזרתי הביתה ואכלתי, אז אולי אני קצת דפוקה אבל אם הדברים עובדים אז אשתמש בהם!! כל אחד וההתמודדות שלו... בסך הכל אני רק בן אדם.. מבוא לפסיכולוגיה באמת משעמם אבל כבר עברנו את זה מזמן, חבל שפרשת מלימודייך אך אני למה. בכל מקרה, תדעי שהבנתי אותך ואני אסירת תודה על כל התמיכה שאת נותנת לי פה בפורום... שיהיה לילה טוב מחפשת תשובה..

אין בדבריי ,חלילה,ניסיון לרמוז שאת לא מתמודדת.רק הערתי את תשומת ליבך לכמה פרטים שאפשר להתחיל ולבצע גם בהם שינוי.אני שמחה שהביקור בסופר עזר לך להרגיש רעבה,רק שתהיתי מה יקרה מחר כשלא יהיה את הסופר...
אין לך מה להיות אסירת תודה אני עושה את מה שאני מאמינה בו בפורום,והתגמול היחיד שאני רוצה הוא לראות את כל אחת כאן במקום אחר,טוב יותר.
תפקידי הוא לתת חיזוקים חיוביים אבל גם לנופף בשלט "אזהרה" כשצריך.

אני תמיד שמחה לשמוע ממך,ורוצה לאחל לך ולכל אחת כאן בנפרד-
תחילת שבוע טוב עם קבלה ואהבה עצמית
שלך,
קרן אור.

הי, את צודקת, מה באמת יקרה כשמחר לא יהיה סופר??? אני באמת לא יודעת... אני רוצה לשתף אותך בתפנית חדה וחשובה... אחרי שעניתי לך פה, ממש כמה דקות אחרי זה הרגשתי סחרחורת ובחילה והקאתי את מה שאכלתי, אני רוצה להדגיש שלא דחפתי אצבע, פשוט הכל עלה למעלה.. הלכתי לשתות כוס מים ועל הדרך גם לקחתי דנונה אפרסק (שבימים הטובים שלי מאוד אהבתי) ובנוסף גם כמה קוביות שוקולד.. לא יכול להיות שהמחלה תנצח אותי, כשזה קרה התקשרתי לחברה טובה שלי שהיא כמו גורו כזאת בשבילי, תומכת ביויש לה ידע רב בנושא והיא הסבירה לי שזה לא טוב, שזה סימן שהמחלה מראה את השלכותיה, היא גם אמרה שאם לא אתחיל לאכול בקרוב אני אוכל להגיע למצב שהגוף פשוט לא יוכל לעכל אוכל ואז באמת יהיה רע והיא אמרה לי לנסות לאכול דברים קלים יותר.. אני חושבת שעצם זה שלקחתי לי אוכל ואכלתי למרות ההקאה שמאוד שימחה את הקול החולה, אני מבינה שהצד הבריא עדיין קיים ומנסה להתחזק ואני לא אפריע לו זה בטוח... אני יעשה ואתן את כל מאמצי לטובת ההחלמה ולטובת החיים, כי אין מצב שאתן לה לנצח!! את נותנת בפורום הזה משהו שבחרות כמוני לא תמיד מקבלות ולא בכל מקום ועל זה אני אומרת תודה, בלי הפורום לא היה לי מקום לפרוק את העול שיש עלי... שיהיה לילה טוב ושבוע טוב שלך מחפשת מוצא..

שלום לך, קראתי את השרשור הזה שלך ושל קרן אור. ואני חייבת להגיד לך משהו שפשוט בוער בי- את לא צריכה לרצות פה אף אחד!!!! תהיי את... אני מרגישה שההודעה הזאתי שלך (האחרונה) לקרן אור, הייתה על מנת לרצות..לשים דגש על הניסיונות שלך לצאת מהמחללה..ראית שפתאום אנחנו דווקא תומכות באלה שרוצות לצאת, ולא באלה שתוקעות את עצמן וחופרות לעצמן בור יותר עמוק למחלה. יקרה, שבי עם עצמך כמה דקות, למרות שבעיניי זה אמור לקחת יותר מ"כמה דקות", ותכתבי..תכתבי באמת מה את רוצה, תכתבי מה את מרגישה, כל מה שעולה לך..מה המחלה גורמת לך להרגיש, איך את בעלדייה לצד איך את איתה.. תהיי כנה עם עצמך, את לא צריכה להראות את זה לאף אחד, את לא צריכה לפרסם את זה פה חלילה, את פשוט צריכה להסתכל על זה בעיניים, לקרוא, להבין...ולראות מה את צריכה על מנת להמשיך, מה בתחום היכולות שלך ומה לא. שוב-הפורום הזה לא מיועד למחיאת כפיים וגם לא לריצוי, את צריכה להיות את..אנחנו נמשיך לתמוך בך, לא משנה איך תבחרי להיות...זה בסדר שקשה לך כעת עם עמחלה, ולצערי אני רק ביומיים האחרונים רואה גם את דבקה במחלה..כמה את אפילו לא רואה גרגיר קטן של ניצוץ שמראה לך דרך אחרת, דרך שהיא ללא המחלה. אני באמת לא באתי פה לבקר אותך, להטיף..או חס וחלילה לומר לך מה לעשות.. רק קצת לפתוח לך את העיניים, ואולי אני טועה-והן פתוחות לחלוטין ולא רוצות לראות מעבר למה שהן כבר רואות. אמן ויהיה לנו שבוע טוב, תקווה לבנה.

אני חייבת להתחיל בכך שאני לא מנסה לרצות אף אחד חוץ מאת עצמי.. אם אסתכל על עצמי מבחוץ בתור בריאה גם אני אראה שעיני לא פקוחות לגמרי, ישנם הרבה דברים שהמחלה הזאת מנסה לטשטש וזה ברור לי... למעו החלמתי אעשה הכל, בשביל העתיד שלי ובשבילי!! ולא בשביל אף אחד אחר.. אני חושבת שהלי הפורום הזה אולי גם הייתי מגיעה למצב יותר גרוע... כשאני כותבת, וזה לא משנה באיזה מצב, אני תמיד כותבת מהלב ואת מה שאני מרגישה ואני תמיד שמחה לקבל הערות גם שליליות על מנת שאוכל לתקן את עצמי, אחרת איך נלמד?? אני מבינה את כוונתך ויכול להיות שקצת סטיתי מהמסלול מבחינת הכתיבה כאן בפורום (ואני לא אדבר בשם אחרים כמובן..). אני יודעת שהשעה כרגע מאוחרת ואת בטח תראי את רק מחר, אבל לקחתי את הדברים לחיקי... אשמח לשמוע מה שלומך? מחפשת מוצא...