קרן אור המקסימה

סליחה על העיכוב בתשובה,פשוט לא הייתי כאן כמה ימים.
הדאגה לבריאותה הנפשית והפיזית של חברתך ראויה להערכה.אני בטוחה שהיא שמחה שיש לה חברה כמוך.
את שואלת מה ניתן לעשות.כדי שאוכל לענות לך באופן מלא חסרים לי כמה פרטים לגביי חברתך-בת כמה היא??אם היא מתחת לגיל 18 אז אפשר לחייב אותה לקבל טיפול,את כותבת שאי אפשר לפנות להורייה בשל מצבם,אז אולי כדאי לשקול פנייה ליועצת בי"ס,או לכל מישהו אחר שהיא סומכת עליו??
אם היא כבר בגירה,אז לצערי,לא ניתן לחייב אותה לקבל טיפול.(אלא אם כן קיימת סכנה ממשית שהיא יכולה להזיק לעצמה.את הרי כותבת שהיא סובלת מדכאונות קשים,במה זה מתבטא??האם קיים חשד סביר שהיא עלולה לנסות לבצע התאבדות??אם כן,אל תחכי עם זה !היא חייבת לקבל טיפול דחוף!!)וכל שאת יכולה לעשות הוא לנסות לדובב אותה לפנות לקבלת עזרה,תוך כדי הבנה ותמיכה.אפילו נסי להביא אותה לכדי מפגש עם רופא\דיאטנית רק כדי "להרגיע אותך" ואולי הם יצליחו כן לשכנע אותה לטפל בעצמה.את הרי כותבת שהיא היתה בטיפול פסיכולוגי והוא לא עזר.לצערי,שום טיפול אחר לא יעזור כל עוד שהיא מתכחשת לבעיה ולא פתוחה לקבל אותו.לכן הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות הוא לא לוותר.לנסות כל הזמן לדבר על ליבה,להיות לצידה ולהסביר לה שאת לא הולכת לשום מקום ושאת לא מתכוונת לתת לה לוותר על עצמה.אני מניחה שעם הזמן ההכרה בבעיה תחלחל,אבל לצערי היא צריכה להגיע למקום הזה בעצמה.
אשמח לשמוע יותר ו\או לענות על עוד שאלות אם ישנן.
תודה על הפרגון,גרמת לי להסמיק.....
קרן אור.