הרגשה של אבדון...

בעצמך את אומרת שלקחת השבוע צעד קדימה.. ולכן למרות שהשקילה מפחידה, את צריכה לשנן לעצמך את זה כל הזמן... את חייבת להיות חזקה, ולהתחזק רק ככה תוכלי לנצח (ואת כבר בדרך לניצחון, אני יודעת!!!). אני ממש גאה בך על כל הצעדים החיוביים שלקחת ועל האומץ שלך לא להכנע!. אסור לךלהקשיב לקולות המחלה אלא לנסות ולשמוע את הקול הבריא וההגיוני ! ואת כן שווה וכן מגיע לך התייחסות וטוב לב- את בנאדם מדהים ומקסים, ואין דבר שמגיע לך יותר מלהחלים!. לא משנה מה יראה המשקל, תדעי שאת הצעדים הנכונים כבר לקחת...! וזה שווה הכל, כל מספר שהמשקל יראה!... בהמון אהבה!!!! שירה

אני חושבת שאת המוצא כבר מצאת,אותו מפלט לחיים אמיתיים,ראויים ובריאים שלא נשלטים ע"י קולות אכזריים..כל שנותר הוא להמשיך בדרך הזאת שכבר צעדת בה את הצעדים הראשוניים.אף אחד לא מבטיח שיהיה קל,הרי אם זה היה קל ממזמן כבר היית נמצאת במקום אחר,אבל אני יכולה להבטיח לך דבר אחד-זה שווה את זה.וכשמחר תהיי על המשקל וכל ש"יחגגו" הם הקולות בראשך,את תגידי לעצמך שאת הזוכה האמיתית,תזכרי שכל צעד אחד אפילו הקטן ביותר מקרב אותך לעבר החלום שלך.ולעומת זאת קל ויתור וצום נשנים,גורמים לך במודע להפסיד את הרצונות,החלומות שלך,את עצמך כפי שאת רוצה לזכור.

אני אהיה כאן כשתחזרי,
איתך במאבק,
קרן אור.

הי, תודה על התגובות המעודדות!! אני רק עכשיו נכנסתי הביתה אחרי יום מפרך... נשקלתי היום- 47 ק"ג ואני חייבת לציין שאני ממש יכולה לחיות עם זה! עד לפני מספר שבועות, אם הייתי רואה 47 אוטומטית הייתי מכניסה את עצמי למשטר של צום והיום, נשקלתי עם חיוך וכשירדתי מהמשקל אמרתי לרופאה שלי בקול רם שאני מבסוטה, עד כמה שאפשר כמובן... ציפיתי לנפילה כמו תמיד, חשבתי שאחזור הביתה ואתחיל צום ולהפתעתי הדברים האלו לא קרו, אני ממש שמחה שהצלחתי המשימתי לדחוק את המחלה כדי שהקולות הבריאים שבי יוכלו להילחם בצורה הוגנת, בלעדיהם המצב שלי היה שונה היום אחרי השקילה.. אפילו ארוחת ערב אכלתי שזה מדהים בעיני כי בדרך כלל אחרי שקילות לא הייתי מכניסה פירור לפה, למרות שאני חושבת שזה עדיין לא מגיע לי, אבל אני חייבת את זה לעצמי.. עשיתי מאמץ ועמדתי בו אחרי תקופה ארוכה!! שבוע הבא אני נשקלת שוב ואני מקווה שגם אז אהיה במצב רוח טוב מהמשקל ולא אפול.. שירן- את בחורה מדהימה, מה איתך? איך עוברת עלייך ההחלמה בימים אלו? קרן אור- את אחד מקרני האור הבודדים בחיי, תודה לך על הכל.. אשמח אם תומרי לי מה את חושבת על מה שכתבתי... כתבת שאני כבר מצאתי מוצא ואני באמת נאחזת בכך ומקווה שכך הדבר!! שיהיה לכולנו שבוע טוב ולילה טוב, אוהבת, מחפשת מוצא..

קודם כל אני רק רוצה להבהיר ששירה היא זאת שהגיבה לך מקודם ולא אני.. אך אני רוצה לומר לך שקראתי הרגע את הדברים שכתבת והתמלאיתי כולי בגאווה בך.. את ממש גאה בך על הצעדים העצומים שאת עושה.. כשאת כותבת את המשפטים החזקים ו"בריאים" הללו אני תמיד אומרת לעצמי בלב: "כמה כוח יש לה!".. זה מעולה שאת מצליחה לראות בעלייה הזו דבר חיובי ולא שלילי..תמשיכי לראות בה כך- כי בסה"כ זה מה שהגוף שלך היה רוצה כ"כ, וזה להתאושש סוף סוף, לאכול, לתפקד, לחיות.. הלוואי וזה ימשיך ככה..ושתמיד יהיו לך את הכוחות להילחם כנגד הקולות החולים .. אני מאמינה בך! ולשאלתך, איך עוברת עלי ההחלמה בימים האחרונים? אני מנסה לעשות צעדים לקראת שינוי, מנסה פחות <אם כי מאוד מאוד קשה לי> להביט בגוף לי במראה באובססיביות, פחות לבחון, פחות לבקר ויותר לקבל אותו לחיקי.. זה קשה לי מאוד לעשות את זה אבל אני תמיד מזכירה לעצמי שהבטחתי.. הבטחתי לגוף שלי שאני אעשה זאת למענו.. שאני אפסיק לגרום לו סבל בהתנהגות הזו .. ואני מנסה לאט לאט לסמוך עליו.. שלך, שירן

אני חושבת שהצעדים שאת עושה, אפילו הקטנים שבהם, חשובים ובריאים, כל הכבוד- לי יש כח? נדמה לי שאת חזקה מאוד.. להפסיק להסתכל במראה זה צעד חשוב ואני יכולה להבין עד כמה זה קשה, גם אני נלחמת בזה, אבל אין ברירה כי זה חשוב!! אני מתנצלת על ההודעה הקודמת, פשוט לא שמתי לב שרשום שם שירה.. אני רוצה להגיד לך שאת מקסימה, חזקה ועושה מאמצים אדירים שרק ישתלמו לך- אני מקווה שאת מצליחה לראות את זה... שימרי על כוחותייך ותמשיכי לעשות את הצעדים המדהימים האלה שאת עושה, אני פה בשבילך!! לילה טוב, מחפשת מוצא..

הי, אני מתנצלת- לא שמתי לב שכתוב שירה וחשבתי שכתוב שירן.. :) רק רציתי להגיד לך שאת מקסימה ותודה על החיזוקים שרשמת לי ועל החום. מקווה שאצלך הכל בסדר.. שיהיה לילה טוב וחג שמח שלך, מחפשת מוצא..

בטח שאת חזקה!! אל תעזי לומר לעצמך שלא.. אפילו שאת כרגע נשלטת בידי המחלה- בסוף היא תיחלש.. זה תהליך ארוך אבל הוא שווה כי אני בטוחה שבסוף נגיע לתוצאות טובות! תודה על המחמאות יקרה, הגבתי לך בפוסט של קרן אור- "יקרות שלי".. שלך, שירן