שירן מקסימה!

תודה על האכפתיות שלך! הגבתי לך בפוסט הקודם לגבי מצבי בימים האחרונים <ייתכן ולא שמת לב?> היום הייתי אצל הדיאטנית..לאט לאט אני פחות רואה במשקל הזה את האיום הכי מפחיד שלי, אני לומדת להתייחס אליו יותר באדישות עם הזמן..וזה טוב.. משקלי נשאר יציב תודה לאל!! ואני מאוד מאוד מקווה שכך ימשיך.. עשיתי היום צעד נגד האנורקסיה..העזתי לאכול מאכל "אסור".. היה לי קשה להחליט..זה הוציא אותי לגמרי מהמצב הבטוח של האכילה שאני כבר מכירה.. אבל החלטתי שאם אני רוצה להתחיל לסמוך על הגוף שלי ובאמת להויווכח שלא קורה לי שום דבר- אני חייבת לנסות ולהסתכן גם במאכלים שאני חוששת מהם ונורא אוהבת ורוצה לנסות.. ועשיתי את זה ואני גאה בעצמי למרות הפחד שמתרוצץ בי שאולי אעלה עכשיו בשקילה הבאה בגלל שהעזתי לנסות =/ אני חייבת להחזיר לעצמי את שירן שהייתי.. לפחות את רובה..נמאס לי להיות כל הזמן עם אותם המאכלים- באותו מצב מוגן ותמידי מבלי לגוון, לשנות,להעז..נמאס לי לחיות בתוך הכלא הזה שהמחלה כלאה אותי בתוכו.. אני מקווה שבסוף זה יגיע..! שאני אוכל לאכול סוף סוף ללא רגשות אשמה מטורפים ולהתנסות בעוד הרבה מאכלים שכבר שכחתי את טעמם ומרקמם.. להסכים גם לבילויים הכוללים אכילה בין היתר ולהרגיש שסוף סוף מותר לי..ולא תמיד אסור.. ואיך את יקירה? איך עוברים עליך הימים? שלך, שירן