בוקר טוב לכל משפחתי בפורום!

אומנם אני כבר כמה שעות אחרי היקיצה,אבל כותבת לכן בעיניים טרוטות..
לילה קשה עבר על כוחותיי-התעוררתי לטפל בילדים כמעט כל שעה,ראשי כואב,אבל יהיה בסדר..עוד כמה ימים וזה יהיה מאחוריי.
מחפשת מוצא-אני שמחה על השינוי שאת מבצעת.אני יודעת שלא קל לך כרגע(בלשון המעטה) אבל אני מקווה שבקרוב כשתתחילי את הטיפול הנפשי-פנימי תמצאי את הכוחות לפרק את כל החבילה "הכבדה" האמיתית שנמצאת בתוכך,ואז הדברים יראו באור אחר וההתמודדות לא תגוייס כולה לנושא האוכל,כי אם לשינוי מהותי,אמיתי שצריך להתבצע.אני כן חושבת שאחרי שתעברי את כל התהליך עם עצמך ותחלימי באמת,את כן תהיי פסיכולוגית טובה,כי את תגיעי ממקום אחר לנושא הטיפולי.אבל קודם כל חשוב לרפא את עצמך(ואגב,חלק מההכשרה של פסיכולוגים,למיטב ידעתי,היא לעבור טיפול בעצמם..ויש כאלה שממשיכים לעבור אותו כבר הרבה אחרי שהתואר כבר נמצא בידם).לגביי הארוחות-אין ספק שלגוף מורעב צריך להתייחס בצורה עדינה יותר ולהעלות בהדרגה את כמות הארוחות,חשוב דווקא לא נפח הארוחה כי אם הערך הקלורי שלה(לא לאכול למשל כמות של ירקות שגורמים למלאות ונפיחות בבטן אלא להעדיף משהו מרוכז יותר אבל שלא יכביד על הקיבה יותר מידי,לכן לפעמים נותנים השלמות של פחית אנשור בין הארוחות לפי הצורך והמקרה).
שירן-אין בעד מה יקרה,את לא צריכה להודות לי,אני שמחה להיות חלק מהתהליך הבריא שאתן עוברות.איך נפתח לו עוד יום של התמודדות??