מצטרפת לאיחולים!

יקרות שאתן אני רוצה להצטרף לאיחולים שיתחיל לו שבוע מבורך עם אור שיאיר לכל אחת מאיתנו את הדרך..

מחפשת מוצא-שמחה לשמוע על הצעד שעשית אתמול.תחושת הרעב הטיבעית תחזור כשהגוף יכנס לשגרה של אכילה,וזה יהיה הסימן לכך שאת מתחילה לחזור לעצמך.אבל עד אז עשי את מה שעשית אתמול-איכלי לא בשל תחושת הרעב,אלא כי צריך!וכמו ששירן כתבה לך-מבחן התוצאה הוא החשוב.ובמבחן הזה אתמול ניצחת כמו גדולה!(ואני מאחלת לך עוד הרבה ימים כאלו).
שירן-אני מבינה שלא היה לא פשוט אתמול,אבל התמודדת וזה מה שחשוב.תמיד יהיו מקרים שיגרמו לנו לחשוב שיציבותנו קצת מתערערת אבל אני בטוחה שהיום את מוכיחה לעצמך כמה את יכולה להם!ותגידי,יש משהו יותר חזק מזה?לגביי השקילות והאוכל-כשתרגישי מוכנה את לבד "תשחררי".את כרגע מתמודדת על חייך וזה הכי חשוב,היציאה למסגרת אחרת תחכה לך עד שתרגישי חזקה יותר נפשית.וזה יקרה,מתי??אין לי מושג.הן האיזון התזונתי והן הנפשי יקרו כשזה יהיה הכי נכון עבורך.לא עבורי,לא עבור תקווה לבנה,רק עבורך.ואני בטוחה שאת השאלות שאת שואלת אותנו היום את עוד תחזרי כדי לענות עליהם בשביל אחרים.האם את רואה את זה קורה??
שירה-מתי הפגישה הנוספת שלך עם הפסיכולוג???איך עבר עלייך סוף השבוע??
ואחרונה חביבה-תקווה לבנה-תודה על המילים החמות והאיחולים.נותר לי רק לומר-אמן!!!!!!!!!!!!
עליי עבר סופשבוע ביתי(נתתי לילדים ולעצמי עוד יום של התאוששות) אבל מעייף...
שלכן תמיד,קרן אור.