מחפשת מוצא ושירן יקירות!

אני מצטערת לשמוע שאת מרגישה לא טוב... הדבר הכי חשוב עבורך זה לנוח כמה שיותר כדי לאגור כוחות ולנצח את המחלה!... אני מאחלת לך החלמה מהירה ושתרגישי טוב במהרה!!! אוהבת ומעריכה אותך המון שירה

הי, בוקר טוב! אני מרגישה יותר טוב הבוקר, קצת חלשה אבל הבטן פחות כואבת. אני מפחדת מאוד להתמודד עם הרגשות שהדברים יכולים להציף אותי, אני מניחה שיגיע היום שבו אצליח להתמודד גם עם זה. בינתיים, יש חומה שעוטפת את זה ומשקה על זה לצאת. אם הייתי יודעת איך לשבור את החומה, תאמיני לי שכבר היתי עושה זאת ממזמן. כואב לי מידי! אני מאחלת לך ולכולן למצוא רופאה מדהימה כמו שלי. היא תמיד שם, עוזרת כשצריך ותומכת. אספר לך שבגלל ארוע קשה שחווינו, אני ועוד כמה בחורות בצבא, פיתחתי בעיית שתיה שדפקה לי את הכבד ויכלה להרוג אותי. אין בוקר שלא הייתי קמת לתוך בקבוק וודקה ואין יום שהיה עובר בלי לשתות שתייה חריפה, רק בשביל להקהות את הכאב. הרופאה שלי הפכה עולמת בשבילי, והיא הצליחה להאיר את עיני ועם התמיכה שלה הצלחתי והפסקתי עם האלכוהול. היה לי קשה, אבל הכבד שלי הבריא והכל בסדר היום. בלעדייה ייתכן ולא הייתי כאן היום! על זה אשמח לספר כי את הנושא הזה כבר פתחתי וקיבלתי בטיפול הקודם שלי במרפה להפרעת אכילה. היה לנו מפקד בצבא שביצע בנו מעשי מין בכוח, התעללות מינית של חצי שנה ואף אחת לא ידעה על השנייה. הוא היה משתמש בכוח פיזי ובכוח הצבאי שלו כדי להשיג את מה שרצה. בסוף הוא עשה את זה לחיילת חדשה שלא היתה פריירית והלכה להתלונן וככה הכל יצא. היו משפטים והרבה בלאגנים. היינו בחקירות של חודשים, כולל הערכה פסיכיאטרית ופוליגרף. הוא קיבל את מה שמגיע לו ואני שמחה על כך. אני לא התלוננתי כי פחדתי שאף אחד לא יאמין לי ומסתבר שגם שאר הבנות חשבו כך למעט אותה חיילת צעירה וחדשה שמצאה את האומץ ואני מודה לה על כך.. בדיעבד כשאני חושבת על הדברים, תוך כדי שאני רושמת את ההודעה, אני נזכרת שקצת אחרי שאני והמטפלת אז, פתחנו את הנושא ופתרנו אותו, היה לי קל יותר לאכול כי כבר לא הרגשתי אשמה וכי הבנתי שלא עשיתי שום דבר שיכל לגרום לאותו מפקד לעשות את הדברים שעשה וקצת אחר כך הצלחתי גם להעלות במשקל ולהתייצב... אני חייבת לשאול וכמובן שאת לא חייבת לענות על כך, אבל מה זה הגידולים האלו? מה הם רוצים ממך? למה הם לא עוזבים אותך? כואב שלי שלבן אדם ישר ומדהים כמוך, שרק תומך ועוזר לאחרים ולנו קורה דבר קשה כזה.. אני מקווה שתראי ימים קלים יותר ושהכל יסתדר ושהגידולים יעברו. הכי חשוב שכרגע תטפלי בעצמך ותבריאי. אני מרגישה קרובה אלייך ואל הפורום הזה וכואב לי שאת חולה. אני שולחת לך, מכל הלב, חיבוקים גדולים ומחממים. באהבה, מחפשת מוצא...

שימי לב כמה תמיכה ואהבה את מקבלת מאיתנו- אני מקווה שאת מרגישה את זה...!! ואני רוצה להצטרף לדברי הבנות- את בן אדם כ"כ טוב לב! ומקסים.. לא ראיתי עוד אדם כמוך שלמרות כל הקשיים שהוא חווה ביום יום שלו - נשאר חומה יציבה כדי לתמוך גם בשאר...ועל כך תודה ענקית לך.. את אינך צריכה להתנצל- אני מבינה וגם השאר את מצבך הלא פשוט בכלל.. והכי חשוב כמו שאמרה שירה- שתנוחי ותאגרי כוחות.. אנחנו נחכה לך כאן תמיד בזרועות פתוחות כדי לשמוע מה איתך ואיך את מרגישה. ולשאלתך, ההתמודדות עם האחיינית שלי עברה בשלום.. הרבה יותר קל משציפיתי.. שמחתי לראות ש"השד" לא כ"כ נורא ושהאחיינית שלי לא באמת נעוצה רק בי כשאני אוכלת...שהיא לא עושה זאת מרוע..ואני אט אט לומדת לקבל ולהכיל אותה.. איני יודעת אם קראת אבל הפסקתי את התרופות בפתאומיות ואני מרגישה נורא! אני מפחדת שגרמית לעצמי נזק חמור יותר משכבר עשיתי.. שאני אשאר כך לתמיד עם התחושה הקשה הזו בגוף ובנפש.. את באמת חושבת שישנן תרופות שאין להן את תופעת העלייה במשקל? מחפשת מוצא- הלב שלי נצבט כשקראתי את שנאלצת לעבור.. האם המפקד הארור הזה נמצא כעת בכלא? גם אני רציתי לומר לך כפי שקרן אור כבר אמרה- שאת מוזמנת לפתוח את הטראומה שחווית כאן ושתהיי בטוחה שכולנו נעטוף אותך ונרגיע.. אם זה יעזור כמובן. אבל את לא חייבת..אני רק מציעה זאת כדי שזה יקל עליך אולי.. כדי שלא תכעסי על עצמך יותר ושתתני לאשמה הזאת להישכך.. יש לי שאלה אבל את לא חייבת לענות לי עליה- האם הטראומה שקרתה לאחר מכן, גם היא קשורה בתקיפה מינית? שוב, את לא חייבת לענות.. רק אם את מרגישה בנוח לשתף. אני חייבת לומר לך שאת חזקה!! שעברת את כל מה שעברת ואת ממשיכה להיאבק- את מעוררת הערצה עצומה בעיניי!! ואני אומרת לך את זה עם כל האמת והכנות שבי.. שירה יקרה- לא כתבת כאן המון זמן אך אני מניחה שזה בגלל הלחץ של הבגרויות והמבחנים.. אני יודעת ועדיין זוכרת כמה לחץ כרוך בזה וכמה קושי.. אבל עוברים את זה בסוף ואין לי ספק שגם את.. אני מאחלת לך הצלחה בכל המבחנים והרבה הצלחה במובן האישי גם כן.. מקווה שאת מתמודדת ומחזיקה מעמד.. קרן אור, אני מחזירה את מילותיי שוב אליך..ורוצה לספר לך שאתמול בלילה התפללתי לשלומך.. ולשלום שאר הבנות כאן.. שייתן לכולנו רפואה שלמה מכל המחלות האלה.. כי זה מגיע לנו אחרי הכל.. את באמת בן אדם כ"כ טוב וישר שלא מגיע לו מחלה כזו..אבל אני מניחה שה' נותן אתגרים לכאלה שמסוגלים לעמוד בהם..ואין לי ספק שאת תעברי את זה ועם כל החוזק שבך תביסי את המחלה ותשאירי אותה מאחורייך.. רק בריאות!! לך ולכולנו.. שירן