אני כבר אובדת עצות

קראתי את המילים שלך והזדהיתי כ"כ.. הרגשתי צורך עז לכתוב לך..את מה שעובר עלי.. את הגיהנום שאני עוברת בגלל הטעות הזו שעשיתי לגוף שלי <שלא לדבר על נזקי הנפש>.. אצלי זה לא התחיל כי לא הייתי מרוצה ממשקלי..זה נבע מצוקה קשה מאוד ואז השלתי 5-6 ק"ג בערך והגעתי למצב של תת משקל.. אבד לי המחזור וחשבתי שאני עם יד על הדופק..אני השולטת.. ועכשיו אני 9 ק"ג יותר מאז שהייתי חולה.. נכון ש-9 ק"ג נשמעים המון ואם היית אומרת לי את זה לפני המחלה הייתי מסרבת להאמין.. אבל עד עכשיו אני עדיין לא מאמינה..אומנם עליתי הכל בחזרה אבל אני נראית בריאה עכשיו! ולא שלד/גוויה או איך שתרצי לקרוא לזה.. הגוף שלי בכל זאת החליט לשמר לו כמה ק"ג עודפים ומאוד קשה לי איתם.. לא אשקר לך.. העליתי הכל בחזרה בדיוק כמוך, ואף יותר ממה שהייתי צריכה.. זה קורה תמיד ככה בדיאטות כסאח..לכן אני מקווה מאוד שהפקת את הלקחים מזה ושלא תחזרי לזה שוב.. העיצה הכי טובה שאוכל לתת לך היא שתפני לטיפול..כי יש לך הפרעת אכילה בדיוק כמו לכולנו..וזאת לא בושה! את חייבת ליווי של דיאטנית שתעזור לך בתהליך הקשה הזה של האכילה המחודשת וגם ייעוץ נפשי.. אי אפשר לעבור את זה לבד זה קשה מאוד.. ביחוד שאת גם נמצאת כרגע במסגרת לימודית נכון? שתפי את הורייך או אחד מהם במה שעובר עליך, פני לעזרה, זה אף פעם לא מאוחר לתקן.. שירן